תפריט
נְחוּנְיָא חוֹפֵר הַשִּׁיחִים
'אַבָּא, עָיֵף אֲנִי מֵהַדֶּֽרֶךְ, וְאַף גְּרוֹנִי נִחַר וְיָבֵשׁ, כֹּה צָמֵא אֲנִי לְמַֽיִם קָרִים', שָׂח שְׁמַעְיָה לְאָבִיו בְּקוֹל חָלוּשׁ.
'אָכֵן, גַּם אֲנִי מְאוֹד צָמֵא שְׁמַעְיָה', נַֽעֲנָה לוֹ אָבִיו.
שְׁמַעְיָה וְאָבִיו כְּבָר זְמַן רַב הוֹלְכִים בַּדָּרֶךְ. הַאִם יוֹדְעִים אַתֶּם יְלָדִים, לְאָן וּמַדּוּעַ?
הֵם עוֹלִים בְּשִׂמְחָה לִירוּשָׁלַֽיִם, יַֽחַד עִם עוֹלֵי הָרֶֽגֶל הָרַבִּים, לִכְבוֹד חַג הַפֶּֽסַח הַקָּרֵב וּבָא. הֵם הֵבִיאוּ עִמָּם קָרְבָּן לְהַקְרִיבוֹ לִכְבוֹד הַחַג, וְעוֹד מַתָּנוֹת רַבּוֹת לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.
אַךְ כָּעֵת, הֵם עֲיֵפִים וּרְעֵבִים מִן הַדֶּֽרֶךְ הָֽאֲרֻכָּה, וְיוֹתֵר מִכׇּל־הֵם צְמֵאִים נוֹרָא.
שְׁמַעְיָה צִמְצֵם אֶת־עֵינָיו. מִמֶּרְחָק הוּא רָאָה הִתְגּוֹדְדוּת שֶׁל אֲנָשִׁים סְבִיב דְּבַר מָה. הוּא נִסָּה לְהָבִין מַדּוּעַ הֵם מִתְאַסְּפִים שָׁם. לְפֶֽתַע אוֹרוּ עֵינָיו, 'הֵי אַבָּא, רוֹאֶה אֲנִי מִמֶּרְחָק, כִּי יֵשׁ חֲלֻקַּת מַֽיִם לָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים, אוּלַי נָסוּר לְשָׁם וְנַרְוֶה אֶת־צִמְאוֹנֵנוּ?'.
אָבִיו שֶׁל שְׁמַעְיָה הִסְתַּכֵּל לַכִּוּוּן אֵלָיו הִצְבִּיעַ בְּנוֹ. 'אָכֵן, צוֹדֵק אַתָּה שְׁמַעְיָה', אוֹרוּ גַם עֵינֵי אָבִיו. 'זֶהוּ נְחוּנְיָא חוֹפֵר הַשִּׁיחִים – אֲשֶׁר מְחַלֵּק מַֽיִם מִדֵּי שָׁנָה לְכׇל־עוֹלֵי הָרֶֽגֶל הָרַבִּים וְהַצְּמֵאִים. אָכֵן בְּנִי, נָסוּר אֵלָיו', אָמַר הָאָב, וְהֵם פַּנּוּ לְכִוּוּנוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא.
'אַבָּא, מַדּוּעַ קָרָאתָ לִנְחוּנְיָא בְּשֵׁם 'חוֹפֵר הַשִּׁיחִים'?', שָׁאַל שְׁמַעְיָה אֶת־אָבִיו בְּעֵת הֲלִיכָתָם.
'יָפֶה שָׁאַלְתָּ בְנִי. נְחוּנְיָא נִקְרָא כָךְ בְּפִי כֻלָּם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא חָפַר שִׁיחִים, הַכַּוָּנָה לְבוֹרוֹת מַֽיִם גְּדוֹלִים. הוּא סִיֵּד אוֹתָם הֵיטֵב, כְּדֵי שֶׁהַמַּֽיִם יִשָּֽׁמְרוּ בְתוֹכָם. בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים הֵם מִתְמַלְּאִים מַֽיִם, אֲשֶׁר נִשְׁאָרִים צְלוּלִים וְזַכִּים'.
'גַּם בּוֹר אֶחָד גָּדוֹל מְאוֹד חָפַר נְחוּנְיָא, שֶׁתִּהְיֶה בוֹ כַּמּוּת מַֽיִם גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא תִגָּמֵר אַף פַּֽעַם', הִמְשִׁיךְ הָאָב לְתָאֵר, 'וְאֶת־הַכֹּל הוּא עוֹשֶׂה בְּחִנָּם לְגַמְרֵי. רַק כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת־ה', וּלְהַֽחֲיוֹת אֶת־נַפְשָׁם שֶׁל עוֹלֵי הָרֶֽגֶל הָרַבִּים, הַצְּמֵאִים מִן הַדָּרֶךְ', הִסְבִּיר לוֹ אַבָּא בִּמְתִינוּת.
שְׁמַעְיָה וְאָבִיו כְּבָר הָיוּ מַמָּשׁ קְרוֹבִים לְבּוֹרוֹת הַמַּֽיִם שֶׁל נְחוּנְיָא. מִשֶּׁאַךְ הִתְקָֽרְבוּ לְעֵבֶר נְחוּנְיָא, הוּא בֵרְכַם לְשָׁלוֹם בִּמְאוֹר פָּנִים, וּמִהֵר לְמַלֵּא אֶת־כַּדֵּיהֶם בְּמַֽיִם צְלוּלִים וּקְרִירִים.
'בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹקֵינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִדְבָרוֹ', בֵּרַךְ שְׁמַעְיָה בְּכַוָּנָה, וְלָגַם מֵהַמַּֽיִם הַקְּרִירִים, שֶׁמִּלֵּא לוֹ נְחוּנְיָא בַּכַּד הַמַּֽיִם שֶׁלּוֹ. שְׁמַעְיָה שָׁתָה עוֹד וְעוֹד מִן הַמַּֽיִם, עַד שֶׁחַשׁ אֵיךְ הַצָּמָא הוֹלֵךְ וְנֶעְלַם, וּבִמְקוֹמוֹ כֹּחוֹת חֲדָשִׁים נִמְסָכִים בְּגוּפוֹ. גַּם אָבִיו, וְגַם עוֹד עוֹלִים רַבִּים שֶׁהִתְגּוֹדְדוּ סְבִיב בּוֹרוֹת הַמַּֽיִם שֶׁל נְחוּנְיָא, חָשׁוּ אֵיךְ הַמַּֽיִם הַקְּרִירִים מְפִיגִים אֶת־הַצָּמָא הַגָּדוֹל, וּמְרַעְנְנִים אֶת־גּוּפָם הֶעָיֵף מִן הַדָּרֶךְ.
הָאָסוֹן בַּבּוֹר הַמַּֽיִם
חָֽלְפוּ יְמֵי הַפֶּֽסַח הַֽמְרוֹמְמִים וְהַשְּׂמֵחִים, וְשִׁגְרַת הַיּוֹם־יוֹם שָׁבָה.
יוֹם אֶחָד טִיְּלָה מִלְכָּה, בִּתּוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא, יַֽחַד עִם חַבְרוֹתֶיהָ בֵּין הַשָּׂדוֹת הָֽרְחָבִים. הֵן קָֽטְפוּ פְרָחִים סַסְגּוֹנִיִּים, וּפִטְפְּטוּ בַּֽהֲנָאָה.
'הֵי, רְאֶינָה, הִנֵּה בוֹרוֹת הַמַּֽיִם שֶׁחָפַר אַבָּא שֶׁלִּי', קָֽפְצָה מִלְכָּה בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וְהִצְבִּיעָה בְגַֽאֲוָה בִּלְתִּי מֻסְתֶּֽרֶת לְכִוּוּן בּוֹרוֹת הַמַּֽיִם הַגְּדוֹלִים, שֶׁאָבִיהָ חָפַר לְעוֹלֵי הָרֶֽגֶל הָרַבִּים.
חַבְרוֹתֶיהָ הִבִּיטוּ עַל הַבּוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, שֶׁהָיוּ סְגוּרִים וּמְכֻסִּים הֵיטֵב. 'וּוָאו, כַּמָּה גְדוֹלִים הֵם נִרְאִים, וַדַּאי הֵם גַּם עֲמֻקִּים מַמָּשׁ', אָֽמְרָה אַחַת מֵֽחַבְרוֹתֶיהָ.
'וַדַּאי, וְהִנֵּה בוֹר הַמַּֽיִם הַגָּדוֹל וְהֶעָמֹק בְּיוֹתֵר, שֶׁלֹּא נִגְמָרִים בּוֹ הַמַּֽיִם אַף פָּעַם', הוֹסִיפָהּ מִלְכָּה בְּיַּדְעָנוּת. תּוֹךְ שֶׁהִיא אוֹמֶֽרֶת אֶת־הַדְּבָרִים, חָֽשְׁבָה לְעַצְמָהּ מִלְכָּה: 'מְעַנְיֵן לִבְדֹּק, אִם אָכֵן מָלֵא הוּא תָמִיד בַּמָּיִם'.
מִלְכָּה הִתְקָֽרְבָה לְעֵבֶר בּוֹר הַמַּֽיִם הַגָּדוֹל. לְשִׂמְחָתָהּ, נׇֽכְחָה לִרְאוֹת כִּי הַבּוֹר הֶעָמוֹק פָּתוּחַ. כְּכׇל־הַנִּרְאֶה שָֽׁכְחוּ לִסְגֹּר אוֹתוֹ בְּמִכְסֶה הָאֶֽבֶן הַגָּדוֹל. מִלְכָּה הִתְקָֽרְבָה בִּזְהִירוּת לְעֵבֶר בּוֹר הַמַּֽיִם הַגָּדוֹל, וְהִבִּיטָה פְנִימָה. אָכֵן, הַבּוֹר הָיָה מָלֵא בַמַּֽיִם, וְהָיָה עָמֹק מְאוֹד. עָמֹק כׇּל־כָּךְ, עַד שֶׁמִּלְכָּה הִסְתַּחְרְרָה ו… מַֽעֲדָה הַיְשֵׁר לְתוֹךְ בּוֹר הַמַּֽיִם הַגָּדוֹל.
'אוֹי מִלְכָּה', 'הַצִּילוּ הִיא נָֽפְלָה', 'אִמָּאלֶ'ה, שֶׁמִּישֶׁהוּ יַֽעֲזֹר לָנוּ', 'מִלְכָּהההה, 'הַצִּילוּ'. קוֹלוֹת הַשֶּֽׁבֶר וְהַזְּעָקָה שֶׁל חַבְרוֹתֶיהָ נִשְׁמְעוּ לְמֵרָחוֹק. אֲנָשִׁים רָצוּ מְבֹהָלִים לְכִוּוּנָן, מְנַסִּים לְהָבִין מִבְּלִיל הַקּוֹלוֹת וְהַבְּכִיּוֹת מָה אֵרַע.
הַפַּֽעַם, כַּמָּה מְבֻגָּרִים אַֽחֲרָאִים, הֵצִיצוּ בִזְהִירוּת לְעֵבֶר בּוֹר הַמַּֽיִם הַגָּדוֹל. הֵם לֹא רָאוּ כְלָל אֶת־דְּמוּתָהּ שֶׁל מִלְכָּה, וְאַף לֹא סִימָן קָטָן עַל קִיּוּמָהּ בַּבוֹר.
מִסְפַּר אֲנָשִׁים אֲחֵרִים מִֽהֲרוּ לְבַשֵּׂר לִנְחוּנְיָא וּלְרַעְיָתוֹ עַל הָאָסוֹן הַנּוֹרָא, שֶׁקָּרָה לְבִתָּם זֶה עָֽתָּה.
הוֹרֶיהָ שֶׁל מִלְכָּה פִּכְרוּ יְדֵיהֶם בְּצַֽעַר, וְהֵחֵֽלּוּ לְמָרֵר בִּבְכִי, לְאַחַר שֶׁשָּֽׁמְעוּ אֶת־הַבְּשׂוֹרָה הַמָּרָה. הֵם נָֽשְׂאוּ תְפִלָּה לִמְרוֹמִים בְּעֵינַֽיִם דּוֹמְעוֹת. יוֹתֵר מִכָּךְ אֵין בִּידֵיהֶם מָה לְהוֹעִיל. וְכִי מַה־יַּֽעֲשׂוּ עַתָּה, כְּשֶׁאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהוֹצִיא אֶת־בִּתָּם הָֽאֲהוּבָה מִבּוֹר כׇּל־כָּךְ עָמֹק.
'רַק נֵס יַֽעֲזֹר פֶּה', שָׂחוּ הָֽאֲנָשִׁים זֶה לָזֶה בְּצָעַר.
לְפֶֽתַע, אֵי־מִי מֵהַנּוֹכְחִים הִתְנַעֵר וְקָרָא בְקוֹל: 'רַבּוֹתַי, מָה לָכֶם לִבְכּוֹת וְלַֽעֲמֹד חַסְרֵי אוֹנִים? הָבָה נִגַּשׁ לְרִבִּי חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא, הַמְּלֻמָּד בְנִסִּים. הוּא – וַדַּאי יוּכַל לְהַצִּיל אֶת־הַיַּלְדָּה, אִם נוֹתְרָה הִיא עֲדַֽיִן בַּחַיִּים'.
נֶחְפְּזוּ הָֽאֲנָשִׁים לְעֵבֶר בֵּיתּוֹ שֶׁל רִבִּי חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא, לְבַקֵּשׁ שֶׁיַּעְתִּיר עֲבוּרָהּ בִּתְפִלָּה. אוּלַי גַּם עַתָּה יִתְרַחֵשׁ נֵס עַל יָדוֹ, וְהַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה תִּנָּצֵל.
בִּזְכוּת הַחֶֽסֶד
רִבִּי חֲנִינָא שָׁמַע עַל הַמִּקְרֶה הַֽמְצַעֵר, שֶׁקָּרָה לְבִתּוֹ שֶׁל נְחוּנְיָא. הוּא נָשָׂא אֶת־עֵינָיו לִמְרוֹמִים בִּתְפִלָּה חַמָּה: 'רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אָב הָרַֽחֲמָן! הֲרֵי אָדָם זֶה, עָשָׂה חֶֽסֶד כֹּה גָדוֹל עִם בּוֹרוֹת אֵלּוּ, לְטוֹבַת עוֹלֵי הָרֶֽגֶל הָרַבִּים. הַאִם יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁבִּתּוֹ תִטְבַּע דַּוְקָא בָהֶם, וְתֹאבַד?'. כָּךְ הִתְפַּלֵּל רִבִּי חֲנִינָא לַה' בְּמֶֽשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה.
כַּֽעֲבֹר שָׁעָה, הוֹדִיעַ רִבִּי חֲנִינָא לַֽאֲנָשִׁים הַמְּתוּחִים מִסְּבִיבוֹ: 'הַיַּלְדָּה, בָּרוּךְ ה' חַיָּה, אַךְ הִיא עֲדַֽיִן נִמְצֵאת בְּתוֹךְ הַבּוֹר, צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְפַּלֵּל'. עַל אַף שֶׁרִבִּי חֲנִינָא לֹא הָיָה סָמוּךְ לַבּוֹר, יָדַע בְּרוּחַ קׇדְשׁוֹ כִּי הַיַּלְדָּה עֲדַֽיִן בַּבּוֹר, אַךְ הִיא בְרִיאָה וּשְׁלֵמָה.
חָֽלְפָה לָהּ עוֹד שָׁעָה, בָּהּ הִמְשִׁיךְ רִבִּי חֲנִינָא לְהִתְפַּלֵּל לַה' מֵעֹמֶק לִבּוֹ. שׁוּב פָּנָה לַֽאֲנָשִׁים סְבִיבוֹ וְאָמַר: 'הַיַּלְדָּה עֲדַֽיִן בַּבּוֹר, אַךְ הִיא בַחַיִּים וְשָׁלוֹם לָהּ'.
בַּשָּׁעָה הַשְּׁלִישִׁית, הוֹדִיעַ רִבִּי חֲנִינָא בְשִׂמְחָה לַסּוֹבְבִים: 'הַיַּלְדָּה עָֽלְתָה מִן הַבּוֹר, בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה!'.
הָֽאֲנָשִׁים מִֽהֲרוּ לְעֵבֶר הַבּוֹר, כְּדֵי לַֽחֲזוֹת בַּנֵס הַגָּדוֹל.
שָׁם הֵם רָאוּ אֶת־הַיַּלְדָּה בְּרִיאָה וּשְׁלֵמָה, מִחוּץ לַבּוֹר. רְטוּבָה עַד לְשַׁד עַצְמוֹתֶיהָ, חֲבוּקָה בִזְרוֹעוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ הַבּוֹכִים מֵהִתְרַגְּשׁוּת.
רִבִּי חֲנִינָא, שֶׁבָּא אַף הוּא לִרְאוֹת בִּשְׁלוֹם הַיַּלְדָּה, שָׁאַל אוֹתָהּ בְּרֹךְ: 'בִּתִּי, מִי הֶֽעֱלָה אוֹתָךְ מִן הַבּוֹר הֶעָמֹק?'.
מִלְכָּה הַקְּטַנָּה הֵרִימָה אֶת־עֵינֶיהָ, וְסִפְּרָה לְרִבִּי חֲנִינָא וּלְכׇל־הַסּוֹבְבִים, עַל הַנֵּס שֶׁאֵרַע לָהּ בְּתוֹךְ הַבּוֹר.
'רָאִיתִי אִישׁ הָדוּר, עִם זָקָן לָבָן אָרֹךְ. הוּא הוֹבִיל אַֽיִל, וְהֶֽעֱלָה אוֹתִי אִתּוֹ, וְכָךְ יָצָאתִי מִן הַבּוֹר. אוּלָם הָאִישׁ וְהָאַֽיִל נֶֽעֶלְמוּ מִיָּד'.
הֲתֵדְעוּ יְלָדִים, מִי הָיָה אוֹתוֹ זָקֵן שֶׁהֶֽעֱלָה אוֹתָהּ מִן הַבּוֹר?
הָיָה זֶה אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ!
וּמַדּוּעַ דַּוְקָא אַבְרָהָם אָבִינוּ בָּא לְהַצִּיל אוֹתָהּ וְלֹא צַדִּיק אַחֵר, אַתֶּם שׁוֹֽאֲלִים?
כֵּיוָן שֶׁאָבִיהָ – נְחוּנְיָא, גָּמַל חֶֽסֶד עִם עוֹלֵי הָרֶֽגֶל, בְּכָךְ שֶׁנָּתַן לָהֶם מַֽיִם בְּחִנָּם. לָכֵן זָכָה שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ בָּא לְהַצִּילָהּ, שֶׁכֵּן מִדַּת הַחֶֽסֶד הִיא מִדָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁלִּמֵּד אוֹתָנוּ לְהַרְבּוֹת בִּגְמִילוּת חֲסָדִים.
כָּךְ, בִּזְכוּת הַחֶֽסֶד שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה נְחוּנְיָא עִם עוֹלֵי הָרֶֽגֶל, נִצְּלָה בִתּוֹ מִמָּוֶת בָּטוּחַ, בְּדֶֽרֶךְ נִסִּית מַמָּשׁ.
רְאוּ יְלָדִים יְקָרִים כַּמָּה גְדוֹלָה הִיא מִדַּת הַחֶֽסֶד, עָלֶיהָ נֶֽאֱמַר בַּגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה (יְרוּשַׁלְמִי פֵּאָה פ"א, ה"א): 'צְדָקָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, שְׁקוּלוֹת כְּנֶֽגֶד כׇּל־מִצְווֹתֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה'.
(הסיפור על פי בבא קמא נ.)
