תפריט
מֵחַלּוֹן בֵּיתוֹ הַדַּל, צָפָה רִבִּי חֲנִינָא בֶן־דּוֹסָא בָּעוֹלִים הָרַבִּים שֶׁפְּנֵיהֶם מוּעָדוֹת לְעֵבֶר הָעִיר יְרוּשָׁלָיִם. אִישׁ מִבֵּינֵיהֶם לֹא עָלָה בְּיָדַֽיִם רֵיקוֹת, כׇּל־אֶחָד כְּפִי יְכׇלְתּוֹ הֵבִיא עִמּוֹ 'מַתַּת' כׇּל־שֶׁהִיא. הָיוּ שֶׁהֵבִיאוּ קׇרְבָּן שֶׁהִתְחַיְּבוּ לַֽהֲבִיאוֹ, וְהָיוּ שֶׁהֵבִיאוּ נְדָבָה מֵרְצוֹנָם הַטּוֹב לִתְרֹם לַמִּקְדָּשׁ.
עַז הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁל רִבִּי חֲנִינָא לִזְכּוֹת אַף הוּא לְהָבִיא נְדָבָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. אַךְ מַה־יַּעֲשֶׂה, וְהוּא עָנִי וְאֶבְיוֹן, וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה שֶׁיּוּכַל לְהָבִיא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. צַֽעַר רַב מִלֵּא אֶת־לִבּוֹ כִּי לֹא יוּכַל לְמַלֵּא אֶת־מַשְׂאַת נַפְשׁוֹ.
יָמִים רַבִּים הָיָה רִבִּי חֲנִינָא טָרוּד בְּמַֽחֲשַׁבְתּוֹ, כֵּיצַד יוּכַל בְּכׇל־זֹאת לְהָבִיא נְדָבָה לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.
יוֹם אֶחָד נִצְנֵץ הָרַעְיוֹן בְּמוֹחוֹ: הַמִּדְבָּר! הֲרֵי הַמִּדְבָּר הִנּוֹ מְקוֹם הֶפְקֵר, וְכׇל־מְצִיאָה שֶׁאֶמְצָא בוֹ אוּכַל לָקַֽחַת. אוּלַי שָׁם אֶמְצָא חֵפֶץ רָאוּי, לְהַֽעֲלוֹתוֹ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ.
כָּךְ מָצָא עַצְמוֹ רִבִּי חֲנִינָא צוֹעֵד לְעֵבֶר הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל, חוֹלוֹת אֵינְסוֹפִיִּים נִגְלוּ לְעֵינָיו. הוּא תָר בְּעֵינָיו אַחַר מְצִיאָה 'שָׁוָה', אַךְ מִלְּבַד שִׁבְרֵי כֵלִים, רְמָשִׂים שׁוֹנִים, וְאֵינְסְפוֹר גַּרְגִּירֵי חוֹל זְהוּבִים – לֹא מָצָא דָבָר.
הַשֶּֽׁמֶשׁ קָֽפְחָה בְעֹז עַל רֹאשׁוֹ, וּפִיו הַיָּבֵשׁ הָיָה צָמֵא לְמָיִם. אַךְ רִבִּי חֲנִינָא הָיָה כָל־כָּךְ חָפֵץ לִמְצֹא חֵפֶץ כׇּלְ־שֶׁהוּא, שֶׁיּוּכַל לְהַֽעֲלוֹתוֹ לִירוּשָׁלַֽיִם, עַד כִּי לֹא שָׂם לִבּוֹ לְכׇל־אֵֽלּוּ.
לְפֶֽתַע נָפַל מַבָּטוֹ עַל אֶֽבֶן גְּדוֹלָה וּמְשֻׁנֶּֽנֶת, שֶׁנָּחָה עַל גַּרְגִּירֵי הַחוֹל הַמִּדְבָּרִיִּים. עֲבוּר רִבִּי חֲנִינָא הָֽיְתָה זוֹ מְצִיאָה טוֹבָה דַּיָּה. 'אׇמְנָם אֵין הִיא נִרְאֵית נָאָה כָל־כָּךְ, וְאֵין הִיא רְאוּיָה עַתָּה לְהַֽעֲלוֹתָהּ לִירוּשָׁלַֽיִם, אַךְ אִם אֲשַׁיֵּף וַֽאֲסַתֵּת אוֹתָהּ הֵיטֵב, תְּקַבֵּל הָאֶֽבֶן מַרְאֶה טוֹב וְרָאוּי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ', סִכֵּם לְעַצְמוֹ רִבִּי חֲנִינָא.
הֵחֵל רִבִּי חֲנִינָא לְשַׁיֵּף אֶת־הָאֶֽבֶן, וּלְנַקּוֹת אוֹתָהּ הֵיטֵב מִכׇּל־הַלִּכְלוּךְ שֶׁדָּבַק בָּהּ.
שָׁעוֹת רַבּוֹת רָכַן עַל הָאֶֽבֶן, תַּֽחַת הַשֶּֽׁמֶשׁ הַקּוֹפַֽחַת. שִׁיֵּף אֶת־בְּלִיטוֹתֶיהָ וּשְׁקָעֶיהָ הָרַבִּים, כְּדֵי לְשַׁוּוֹת לָאֶֽבֶן מַרְאֶה רָאוּי וְטוֹב, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ לַתּוֹצָאָה הָֽרְצוּיָה.
רִבִּי חֲנִינָא הֶחְלִיק בְּיָדוֹ עַל הָאֶֽבֶן הַגְּדוֹלָה. מַגָּעָהּ כָּעֵת הָיָה חֲלַקְלַק וְנָעִים, וְהַמַּרְאֶה הַמַּבְרִיק שֶׁקִּבְּלָה הוֹסִיף יֹפִי לְתׇאֳרָהּ.
'כָּעֵת הִיא רְאוּיָה לְהַֽעֲלוֹתָהּ יְרוּשָׁלַיְמָה', אָמַר בְּשִׂמְחָה, וּפָנָה לָשֵׂאת אֶת־הָאֶֽבֶן הַגְּדוֹלָה לְעִיר הַקֹּדֶשׁ.
אַךְ לְפֶֽתַע: 'אוֹי', נֶֽאֱנַח רִבִּי חֲנִינָא. 'כַּמָּה כְבֵדָה הִיא הָאֶֽבֶן, עַד כִּי אֵין בִּיכׇלְתִּי לַֽהֲרִימָהּ לְבַדִּי', חָשַׁב בְּצַֽעַר. כׇּל־כָּךְ הִשְׁקִיעַ בַּֽעֲבוּר אֶֽבֶן זוֹ, וַֽחֲבָל הָיָה לוֹ לְהוֹתִירָהּ בַּמִּדְבָּר, רַק מִפְּנֵי שֶׁאֵין בְּכֹחוֹתָיו לָשֵׂאת אוֹתָהּ לִירוּשָׁלָיִם.
'צָרִיךְ אֲנִי סַבָּלִים שֶׁיִּשְׂאוּ אוֹתָהּ לִירוּשָׁלָיִם. אַךְ הַאִם אֶמְצָא סַבָּלִים, שֶׁיַּסְכִּימוּ לָשֵׂאת אֶֽבֶן כׇּל־כָּךְ כְּבֵדָה? וְאַף אִם יַסְכִּימוּ, וַדַּאי יִדְרְשׁוּ אֶת־שְׂכָרָם בַּֽעֲבוּר טִרְחָתָם הָרַבָּה. אוּלָם בְּיָדִי אֵין אֲפִלּוּ מַטְבֵּעַ אַחַת כְּדֵי לְשַׁלֵּם לָהֶם'. הִצְטַעֵר רִבִּי חֲנִינָא, אַךְ הָיָה סָמוּךְ וּבָטוּחַ בְּרַֽחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיַּֽעֲשֶׂה־לּוֹ נֵס.
לְפֶֽתַע, בָּאֹפֶק הַמִּדְבָּרִי הַיָּבֵשׁ, נִרְאוּ מֵרָחוֹק דְּמוּיוֹת שֶׁל כַּמָּה אֲנָשִׁים חֲסוֹנִים, שֶׁהִתְקָֽרְבוּ לְכִוּוּנוֹ שֶׁל רִבִּי חֲנִינָא.
שָׂמַח רִבִּי חֲנִינָא, וּמִשֶּׁחָֽלְפוּ לְיָדוֹ, פָּנָה אֲלֵיהֶם בְּבַקָּשָׁה, אִם יוּכְלוּ לָשֵׂאת עֲבוּרוֹ אֶת־הָאֶֽבֶן הַכְּבֵדָה לִירוּשָׁלָיִם.
נִסּוּ הָֽאֲנָשִׁים לְהָרִים אֶת־הָֽאֶבֶן, וּמִשֶּׁנּוֹכְחוּ לִרְאוֹת כִּי הֵם אָכֵן יְכוֹלִים לָשֵׂאת אוֹתָהּ יַֽחַד לִירוּשָׁלַֽיִם, הִסְכִּימוּ.
'אַךְ בִּתְנַאי שֶׁיְּשֻׁלַּם שְׂכָרֵנוּ, חֲמִשָּׁה סְלָעִים, לֹא פָחוֹת!', הִרְעִים קוֹלוֹ שֶׁל מַנְהִיג הַֽחֲבוּרָה.
רִבִּי חֲנִינָא פִּשְׁפֵּשׁ בְּכִיסוֹ, בְּמַטָּרָה לִדְלוֹת מִשָּׁם אֵי־אֵלּוּ מַטְבְּעוֹת. הוּא הָפַךְ בְּכִיסוֹ, אַךְ לֹא מָצָא פְרוּטָה.
מִשֶּׁרָאוּ הַסַּבָּלִים כִּי אֵין בְּיָדוֹ לְשַׁלֵּם שְׂכָרָם, סֵרְבוּ לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל רִבִּי חֲנִינָא, וּפָנוּ לְדַרְכָּם.
רִבִּי חֲנִינָא, שֶׁהָיָה מְלֻמָּד בְּנִסִּים, לֹא הִתְיָאֵשׁ. הוּא פָנָה בִּתְפִלָּה חַמָּה מִמַּֽעֲמַקֵּי לִבּוֹ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיַּֽעֲזֹר לוֹ לְהַֽעֲלוֹת אֶת־הָאֶֽבֶן לִירוּשָׁלַֽיִם בְּצוּרָה רְאוּיָה.
תְּפִלָּתוֹ נִתְקַבְּלָה, וְנַֽעֲשָׂה לוֹ נֵס מִשָּׁמָיִם. בְּעוֹד הוּא שָׁקוּעַ בִּתְפִלָּתוֹ מֵעֹמֶק לִבּוֹ, צָצוּ לְנֶגְדּוֹ חֲמִשָּׁה פוֹֽעֲלִים חֲסוֹנִים. הָיוּ אֵֽלּוּ מַלְאָכִים, בִּדְמוּת בְּנֵי אָדָם, אוּלָם רִבִּי חֲנִינָא לֹא יָדַע זֹאת. הוּא פָנָה לְבַקֵּשׁ אֶת־עֶזְרָתָם, לְהַֽעֲלוֹת אֶת־הָאֶֽבֶן הַכְּבֵדָה לִירוּשָׁלָיִם.
'וַדַּאי יְבַקְּשׁוּ הֵם עַתָּה אֶת־שְׂכָרָם', הִצְטַעֵר רִבִּי חֲנִינָא בְּלִבּוֹ.
אַךְ הַסַּבָּלִים הִסְכִּימוּ לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל רִבִּי חֲנִינָא, מִבְּלִי לוֹמַר דָּבָר עַל שְׂכָרָם. 'רַק בִּתְנַאי שֶׁתְּסַיֵּעַ עִמָּנוּ בִּנְשִׂיאַת הָאֶֽבֶן', הִתְנוּ עִמּוֹ.
אָחַז רִבִּי חֲנִינָא בָּאֶֽבֶן, כְּדֵי לְסַיֵּעַ לַסַּבָּלִים – הַמַּלְאָכִים, בִּנְשִׂיאַת הָאָבֶן. וְהִנֵּה, רְאוּ זֶה פֶֽלֶא! מִיָּד בְּאוֹתוֹ הָרֶֽגַע, מָצָא עַצְמוֹ רִבִּי חֲנִינָא עוֹמֵד בְּשַֽׁעֲרֵי הָעִיר יְרוּשָׁלָיִם.
נֵס קְפִיצַת הַדֶּֽרֶךְ נַֽעֲשָׂה לוֹ, כְּדֵי לַֽחֲסֹךְ מִמֶּנּוּ אֶת־הַטִּרְחָה וְהַיְּגִיעָה הָרַבָּה, בְּדַרְכּוֹ לִירוּשָׁלָיִם.
גַּם כָּעֵת לֹא יָדַע רִבִּי חֲנִינָא כִּי אֵין הֵם בְּנֵי אָדָם, אֶלָּא מַלְאָכִים. הוּא בִקֵּשׁ לְשַׁלֵּם אֶת־שְׂכָרָם, עַל אַף שֶׁלֹּא הָֽיְתָה בְיָדוֹ פְּרוּטָה. הוּא הֶֽאֱמִין בַּה' שֶׁיַּֽעֲשֶׂה־לּוֹ נֵס, וְיִמָּֽצְאוּ בְיָדָיו הַמָּעוֹת לְשַׁלֵּם לָהֶם.
אַךְ בְּאֹרַח פֶּֽלֶא, מִיָּד עִם הַגִּיעוֹ לִירוּשָׁלַֽיִם, נֶעֶלְמוּ הַסַּבָּלִים כְּלֹא הָיוּ. הוּא תָר אַֽחֲרֵיהֶם, שָׁאַל עוֹבְרִים וְשָׁבִים עַל אוֹדוֹתָם, אַךְ לֹא מָצָא אוֹתָם בְּאַף מָקוֹם.
רִבִּי חֲנִינָא הִצְטַעֵר. כׇּל־כָּךְ נִזְהָר הוּא לְהִשָּׁמֵר מִן הַגֶּֽזֶל, וְחָפֵץ הוּא לְשַׁלֵּם לַסַּבָּלִים אֶת־שְׂכָרָם. אַךְ מַה־יַּֽעֲשֶׂה כָּעֵת, כְּשֶׁאֵין הוּא מוֹצֵא אוֹתָם?
בַּצַּר לוֹ, פָּנָה לְעֵבֶר לִשְׁכַּת הַגָּזִית, שָׁם יָֽשְׁבוּ זִקְנֵי הַֽחֲכָמִים שֶׁל יְרוּשָׁלָיִם.
סִפֵּר רִבִּי חֲנִינָא לַֽחֲכָמִים אֶת־כׇּל־שֶׁאֵרַע, וְשָׁאַל: מָה אֶֽעֱשֶׂה כָעֵת? וְאֵיךְ אֲשַׁלֵּם אֶת־חוֹבִי לַסַּבָּלִים?
הַֽחֲכָמִים שֶׁשָּֽׁמְעוּ אֶת־סִפּוּרוֹ, וְהִכִּירוּ אֶת־רִבִּי חֲנִינָא מְלֻמָּד הַנִּסִּים, הֵבִינוּ אֶת־הַנֵּס שֶׁהִתְרַחֵשׁ לוֹ.
'אַל לְךָ לִדְאֹג לְתַשְׁלוּם הַסַּבָּלִים. בָּרוּר כִּי הָיוּ אֵלּוּ מַלְאָכִים בִּדְמוּת אָדָם, שֶׁנִּשְׁלְחוּ מִשָּׁמַֽיִם לְסַיֵּעַ לְךָ', אָֽמְרוּ הַֽחֲכָמִים.
שִׂמְחָה עֲצוּמָה מִלְּאָה אֶת־לִבּוֹ שֶׁל רִבִּי חֲנִינָא, בְּשׇׁמְעוֹ עַל הַנֵּס הֶעָצוּם שֶׁנַּֽעֲשָׂה לוֹ, וּפִיו לֹא פָסַק לְהוֹדוֹת לַה' עַל כָּךְ, בְּהִתְלַֽהֲבוּת גְּדוֹלָה.
יְלָדִים יְקָרִים!
גַּם אָנוּ יְכוֹלִים לִלְמֹד מֵהַסִּפּוּר הַמֻּפְלָא, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָנוּ מִתְאַמְּצִים בְּכׇל־מְאוֹדֵנוּ לַֽעֲשׂוֹת אֶת־רְצוֹן ה', גַּם כְּשֶׁקָּשֶׁה לָנוּ, וְאוּלַי נִרְאֶה לָנוּ שֶׁהַדָּבָר אֵינוֹ אֶפְשָׁרִי כְּלָל – ה' יְסַיֵּעַ בְּיָדֵינוּ, וְיַצְלִיחַ אֶת־מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ, בְּהַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית הַמֻּפְלָאָה עָלֵינוּ.
