תפריט
סִפּוּרֵנוּ מִתְרַחֵשׁ בִּישִׁיבַת בֵּית אֵל בִּירוּשָׁלַֽיִם, לִפְנֵי יוֹתֵר מִמָּאתַֽיִם שָׁנָה.
בְּרֹאשׁ יְשִׁיבַת בֵּית אֵל עָמַד הַמְּקֻבָּל הַצַּדִּיק רִבִּי גְדַלְיָה חָיוּן, שֶׁהָיָה יְהוּדִי קָדוֹשׁ וּבַֽעַל מוֹפֵת.
קוֹלוֹת הַלִּמּוּד שֶׁל תַּלְמִידֵי הַֽחֲכָמִים הַמְּקֻבָּלִים מִלְּאוּ אֶת־חֲלַל הַיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה.
בְּפִנַּת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, לְצַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ, הִצְטַנֵּף לוֹ הַמְּשָׁרֵת הַצָּנוּם שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. אוֹחֵז הוּא בְיָדָיו סֵפֶר תְּהִלִּים, וּמְמַלְמֵל חֶֽרֶשׁ מִתּוֹכוֹ פִּרְקֵי תְהִלִּים.
מְשָׁרֵת זֶה, הַנִּקְרָא בְשֵׁם שָׁלוֹם, הָיָה עוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ נֶֽאֱמָנָה. כַּֽאֲשֶׁר סִיְּמוּ תַּלְמִידֵי הַיְּשִׁיבָה אֶת־לִמּוּדָם, הָיָה אוֹסֵף אֶת־הַסְּפָרִים הָרַבִּים הַפְּזוּרִים, וּמֵשִׁיב אוֹתָם בְּיִרְאַת כָּבוֹד לִמְקוֹמָם. מְיַשֵּׁר אֶת־הַשֻּׁלְחָנוֹת בִּמְקוֹמָם, מֵיטִיב אֶת־הַמַּפּוֹת שֶׁנָּחוּ עֲלֵיהֶן, מְרוֹקֵן אֶת־הַפַּח, וּמְמַלֵּא אֶת־פַּחֵי הַמָּיִם. כָּךְ הָיָה מַשְׁכִּים קוּם מִדֵּי יוֹם, וְטוֹרֵחַ בַּֽחֲרִיצוּת וּבְהַתְמָדָה רַבָּה, לְהֵיטִיב אֶת־בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וּלְהַנְעִים אוֹתוֹ לַלּוֹמְדִים הַצַּדִּיקִים.
בִּישִׁיבַת בֵּית אֵל לָֽמְדוּ תַלְמִידֵי חֲכָמִים גְּדוֹלִים, וּבְכׇל־יוֹם הָיוּ דָנִים וּמִתְפַּלְפְּלִים בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה הָֽעֲמֻקָּה וְהַמְּתוּקָה.
בְּאַחַד הַיָּמִים, בְּעוֹד רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה רִבִּי גְדַלְיָה מוֹסֵר אֶת־שִׁעוּרוֹ הֶעָמֹק, בִּקֵּשׁ רְשׁוּת אֶחָד הַתַּלְמִידִים לִשְׁאֹל שְׁאֵלָה. הָֽיְתָה זוֹ שְׁאֵלָה קָשָׁה, שֶׁכְּכָל־שֶׁנִּסּוּ לִמְצֹא לָהּ תְּשׁוּבָה, רַק הִתְעוֹרְרוּ עוֹד שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת.
בְּסוֹף הַיּוֹם פָּנוּ תַלְמִידֵי יְשִׁיבַת בֵּית אֵל לָשׁוּב לְבֵיתָם, מְהֻרְהָרִים בַּשְּׁאֵלוֹת הַמְּסֻבָּכוֹת. אַף רִבִּי גְדַלְיָה חָיוּן הִצְטַעֵר מְאוֹד שֶׁלֹּא נִמְצְאָה הַתְּשׁוּבָה. גַּם לְמׇֽחֳרָת לֹא מָֽצְאוּ הַלּוֹמְדִים תְּשׁוּבוֹת לַשְּׁאֵלוֹת הַקָּשׁוֹת.
מִיּוֹם לְיוֹם גָּֽבְרוּ הַשְּׁאֵלוֹת, וְצַֽעֲרוֹ שֶׁל רִבִּי גְדַלְיָה חָיוּן, שֶׁלֹּא מָצָא לָהֶם תְּשׁוּבוֹת, הָיָה גָדוֹל. מְיַגֵּעַ הָיָה אֶת־מוֹחוֹ, וְאֵינוֹ מֵבִין, מַדּוּעַ לָאַֽחֲרוֹנָה מִתְרַבּוֹת הַשְּׁאֵלוֹת בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ, וּפִתְרוֹן אָיִן.
וַדַּאי מְרַמְּזִים לוֹ דְּבַר מָה מִשָּׁמַֽיִם, אַךְ מַהוּ הַדָּבָר?…
הַשַּֽׁחַר הֵאִיר עַל יְרוּשָׁלַֽיִם, שֶׁעוֹד עֲטוּפָה הָֽיְתָה בְּקוּרֵי שֵׁנָה…
יְהוּדִים צַדִּיקִים, שֶׁהִשְׁכִּימוּ קוּם טֶֽרֶם הָנֵץ הַֽחַמָּה, פּוֹסְעִים הָיוּ בִּרְחוֹבוֹתֶיהָ, מְמַֽהֲרִים לִתְפִלַּת הַשַּֽׁחַר. בֵּינֵיהֶם הָיוּ תַלְמִידֵי הַיְּשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְרֹאשָׁם רִבִּי גְדַלְיָה חָיוּן.
לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם רִבִּי גְדַלְיָה אֶת־תְּפִלָּתוֹ, סָעַד אֶת־לִבּוֹ בְּפַת שַֽׁחֲרִית קַלָּה. אָז, פָּנָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, לִפְתֹּחַ יוֹם נוֹסָף עָמוּס וְגָדוּשׁ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. הַשְּׁאֵלוֹת הָרַבּוֹת שֶׁהִתְעוֹרְרוּ בְמוֹחוֹ עֲדַֽיִן הִטְרִידוּ אֶת־מוֹחוֹ, וְלֹא נָֽתְנוּ לוֹ מָנוֹחַ. הוּא קִוָּה שֶׁהַיּוֹם יְסַיֵּעַ ה' בְּיָדוֹ, וְהוּא יִמְצָא אֶת־הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁיַּנִּיחוּ אֶת־דַּעְתּוֹ.
תִּקְוָתוֹ לֹא נִכְזְבָה.
כְּשֶׁפָּנָה לִמְקוֹמוֹ וּפָתַח אֶת־סְפָרָיו, כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ בְּלִמּוּד הָאֶתְמוֹל, צָנַח לְפֶֽתַע פֶּֽתֶק מְקֻפָּל מִבֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר, עַל שְׁטִיחַ בֵּית הַמִּדְרָשׁ. רִבִּי גְדַלְיָה הִתְכּוֹפֵף לַֽהֲרִימוֹ, וְעִיֵּן בּוֹ עִיּוּן מְמֻשָּׁךְ. מַה־גָּֽדְלָה תַדְהֵמָתוֹ, לְגַלּוֹת אֶת־הַתְּשׁוּבוֹת לְכׇל־הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁהִתְעוֹרְרוּ לָאַֽחֲרוֹנָה בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ, כְּתוּבוֹת בְּלָשׁוֹן בְּהִירָה וְצַחָה, וּבְצוּרָה בְּרוּרָה בְיוֹתֵר, בִּכְתָב מֵאִיר עֵינָיִם.
הַהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁאָֽחֲזָה בּוֹ, וְהַתַּדְהֵמָה, הָיוּ גְדוֹלִים בְּיוֹתֵר. 'הָאֵין זֶה מַלְאָךְ מִשָּׁמַֽיִם, שֶׁכָּתַב אֶת־הַתְּשׁוּבוֹת בְּצוּרָה כֹה מְדֻיֶּֽקֶת וּבְרוּרָה?', תָּמַהּ לְעַצְמוֹ.
רִבִּי גְדַלְיָה קָם מִמְּקוֹמוֹ בְּהִתְרַגְּשׁוּת, וְצִוָּה עַל תַּלְמִידָיו: 'אֲנִי גוֹזֵר עֲלֵיכֶם, כִּי מִי שֶׁכָּתַב אֶת־זֶה הַפֶּֽתֶק – יָקוּם וִיגַלֶּה זֹאת!'.
דִּמְמַת מֶֽתַח הִשְׂתָּֽרְרָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. הַתַּלְמִידִים הִבִּיטוּ זֶה עַל זֶה, מְנַסִּים לְגַלּוֹת אֶת־כּוֹתֵב הַפֶּֽתֶק הַמִּסְתּוֹרִי. אַךְ אַף אֶחָד מִבֵּין הַתַּלְמִידִים לֹא הָיָה זֶה שֶׁכָּתַב אֶת־הַפְּתָקִים. אַף אֶחָד מֵהֶם גַּם לֹא יָדַע, מִי הוּא זֶה שֶׁכָּתַב אוֹתָם.
עַד מְהֵרָה הִתְחוֹלְלָה סְעָרָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ סְבִיב הַפֶּֽתֶק הַמִּסְתּוֹרִי. הַתְּשׁוּבוֹת הַמְּדֻיָּקוֹת וְהַבְּרוּרוֹת שֶׁהָיוּ כְּתוּבוֹת בּוֹ, הֵנִיחוּ אֶת־דַּעַת כֻּלָּם. מִי יָכוֹל הָיָה לִכְתֹּב אֶת־הַתְּשׁוּבוֹת הַנְּהִירוֹת? שָֽׁאֲלוּ זֶה אֶת־זֶה הַתַּלְמִידִים.
אוּלָם בְּכָךְ לֹא הִסְתַּיֵּם הָעִנְיָן. גַּם בְּאוֹתוֹ יוֹם, בְּעֵת מְסִירַת שִׁעוּרוֹ הֶעָמֹק שֶׁל רִבִּי גְדַלְיָה, הִתְעוֹרְרוּ שְׁאֵלוֹת קָשׁוֹת בְּבֵית מִדְרַשׁ הַמְּקֻבָּלִים 'בֵּית אֵל'. גַּם לִשְׁאֵלוֹת אֵלּוּ אַף אֶחָד לֹא מָצָא תְשׁוּבוֹת. כָּךְ הִסְתַּיֵּם לוֹ עוֹד יוֹם מָלֵא בִשְׁאֵלוֹת.
בָּעֶֽרֶב, פָּנָה רִבִּי גְדַלְיָה חָיוּן לָשׁוּב לְבֵיתוֹ. תִּקְוָה קְטַנָּה בְלִבּוֹ, אוּלַי מָחָר שׁוּב יִמְצָא פֶּֽתֶק מִסְתּוֹרִי בֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר, וְהַתְּשׁוּבוֹת יִהְיוּ כְתוֹבוֹת בּוֹ? אוּלַי.
בְּיוֹם הַמׇּֽחֳרָת הִגִּיעַ רִבִּי גְדַלְיָה לִמְקוֹמוֹ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. לְתַדְהֵמָתוֹ הָרַבָּה, הַתּוֹפָעָה הַמּוּזָרָה חָֽזְרָה. מִבֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר שׁוּב בִצְבֵּץ פֶּֽתֶק מְקֻפָּל, בּוֹ הָיוּ בּוֹ הָיוּ כְּתוּבוֹת כׇּל־הַתְּשׁוּבוֹת, אַחַת לְאַחַת, לְכׇל־הַשְּׁאֵלוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁהִתְעוֹרְרוּ בְּיוֹם הָאֶתְמוֹל.
כָּךְ חָזַר וְנִשְׁנָה הַדָּבָר. בְּכׇל־יוֹם שֶׁהָֽיְתָה מִתְעוֹרֶֽרֶת שְׁאֵלָה לְלֹא תְשׁוּבָה, הָיוּ הַתַּלְמִידִים מְנִיחִים בְּדַעְתָּם, כִּי מָחָר יִמָּצֵא הַפֶּֽתֶק הַמְּקֻפָּל בְּסִפְרוֹ שֶׁל רִבִּי גְדַלְיָה, עִם כׇּל־הַתְּשׁוּבוֹת בִּבְהִירוּת וּבְדִיּוּק מֻפְלָא. כָּךְ הָיוּ פוֹנִים לְבֵיתָם, בְּלֵב רָגוּעַ וּבָטוּחַ.
זֶהוּתוֹ שֶׁל כּוֹתֵב הַפְּתָקִים הַמִּסְתּוֹרִי נוֹתְרָה בְּגֶֽדֶר תַּעֲלוּמָה. אַךְ תַּלְמִידֵי הַֽחֲכָמִים עָֽסְקוּ בַתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה, וְלֹא הָיָה בְיָדָם הַזְּמַן לְבָרֵר וְלַֽחֲקֹר אֶת־פֵּשֶׁר הַתַּֽעֲלוּמָה הַמּוּזָרָה.
גַּם כַּֽאֲשֶׁר כְּבָר הָיָה בְיָדָם זְמַן מוּעָט, וְנִסּוּ לְשַׁעֵר בְּדַעְתָּם מִי הוּא כּוֹתֵב הַפְּתָקִים הַמִּסְתּוֹרִי, לֹא הִצְלִיחוּ לְאַתֵּר אוֹתוֹ.
בַּת צַדֶּֽקֶת וּצְנוּעָה הָֽיְתָה לוֹ לְרִבִּי גְדַלְיָה חָיוּן, חַנָּה שְׁמָהּ. אַף לְאׇזְנֶיהָ הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה עַל כּוֹתֵב הַפְּתָקִים הָאַלְמוֹנִי. כׇּל־עֵת שֶׁחָזַר אָבִיהָ מִלִּמּוּדוֹ, חִיּוּךְ מֵאִיר הָיָה נָסוּךְ עַל פָּנָיו, כְּשֶׁהוּא מַכְרִיז לַֽחֲלַל הַבָּיִת: 'אַף הַיּוֹם מָצָאנוּ תְּשׁוּבוֹת מְדֻיָּקוֹת לְהַפְלִיא לְכׇל־שְׁאֵלוֹתֵינוּ, בְּפֶֽתֶק שֶׁהִטְמִין הָאַלְמוֹנִי בְּסִפְרִי'.
הָעִנְיָן שֶׁחָזַר עַל עַצְמוֹ הַרְבֵּה פְעָמִים, הִטְרִיד אֶת־מְנוּחָתָהּ. 'מִי הוּא כּוֹתֵב הַפְּתָקִים הַמִּסְתּוֹרִי, שֶׁמְּיַשֵּׁב אֶת־דַּעְתּוֹ שֶׁל אָבִי, בִּתְשׁוּבוֹת גְּאוֹנִיּוֹת כׇּל־כָּךְ? מִי הוּא הַתַּלְמִיד חָכָם הַנִּסְתָּר, שֶׁמַּצְלִיחַ לְהַחְבִּיא אֶת־עַצְמוֹ כָל־כָּךְ מֵעֵינֵי אַבָּא?', שָֽׁאֲלָה אֶת־עַצְמָהּ שׁוּב וָשׁוּב.
חַנָּה, שֶׁסִּיְּעָה רַבּוֹת בִּידֵי אִמָּהּ בְּכׇל־עִנְיְנֵי הַבַּֽיִת בַּֽחֲרִיצוּת רַבָּה וּבִזְרִיזוּת, הֶחְלִיטָה לִמְצֹא וּלְפָנוֹת מְעַט זְמַן, בִּכְדֵי לַֽחֲקֹר אֶת־הַתַּֽעֲלוּמָה.
הִיא הֵחֵֽלָּה לַֽעֲקֹב אַחַר הַנַּֽעֲשֶׂה בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אָבִיהָ.
בֵּיתָם הָיָה סָמוּךְ לְבִנְיַן בֵּית הַמִּדְרָשׁ. חַלּוֹן אֶחָד אַף פָּנָה לְכִוּוּן בֵּית הַמִּדְרָשׁ. בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי שֶׁלָּהּ הָֽיְתָה הִיא מַשְׁקִיפָה עַל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, נוֹשֶֽׁמֶת לְתוֹכָהּ אֶת־אֲוִירַת לִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְרָזֶיהָ.
'מֵֽאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן', חָֽשְׁבָה לְעַצְמָהּ, 'אוּכַל לַֽעֲקֹב אַחַר הַנַּֽעֲשֶׂה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, מִבְּלִי שֶׁאִישׁ יָשִׂים לִבּוֹ לְכָךְ'.
כָּךְ עָֽשְׂתָה. לְאַחַר שֶׁפָּנוּ כׇּל־לוֹמְדֵי הַיְּשִׁיבָה לְבֵיתָם לְאַחַר לִמּוּדָם, יָֽשְׁבָה חַנָּה מוּל הַחַלּוֹן הַמַּשְׁקִיף לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְעָֽקְבָה אַחַר כׇּל־תְּנוּעָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ.
הַכֹּל הָיָה נִרְאֶה כָרָגִיל. הַמְּשָׁרֵת הַצָּנוּם שָׁלוֹם, עָשָׂה מְלַאכְתּוֹ נֶֽאֱמָנָה כְּמִדֵּי יוֹם. טִאטֵא אֶת־מַרְצְפוֹת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, הֶֽחֱזִיר אֶת־הַסְּפָרִים לִמְקוֹמָם, נִקָּה, סִדֵּר, יִשֵּׁר…
חַנָּה הִרְֽהֲרָה בַּמְּשָׁרֵת הַמּוּזָר. שַׁתְקָן הוּא, וּמַרְבֶּה לְהִתְבּוֹדֵד עִם עַצְמוֹ בֵּין מֶרְֽחֲבֵי הַטֶּֽבַע שֶׁל יְרוּשָׁלַֽיִם הַיָּפָה, אַךְ עוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ עַל הַצַּד הַטּוֹב בְּיוֹתֵר. אָבִיהָ סִפֵּר לָהּ כִּי עָלָה הוּא לְבַדּוֹ מִתֵּימָן לְאֶֽרֶץ הַקֹּדֶשׁ, לְלֹא מִשְׁפָּחָה אוֹ מַכָּרִים, בִּדְרָכִים רַבּוֹת מְסֻכָּנוֹת וְקָשׁוֹת. כׇּל־זֹאת, רַק כִּי רָצָה לְחוֹנֵן אֶת־עֲפָרָהּ שֶׁל אֶֽרֶץ יִשְׂרָאֵל. פֹּה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ 'בֵּית אֵל', מָצָא לְנָכוֹן לְשָׁרֵת אֶת־לוֹמְדֵי הַתּוֹרָה הַצַּדִּיקִים.
'מִי אַתָּה מְשָׁרֵת עָלוּם?', שָֽׁאֲלָה אֶת־עַצְמָהּ. 'מִתֵּימָן הָֽרְחוֹקָה הִגַּעְתָּ, עֶֽלֶם צָעִיר, רַק בִּכְדֵי לְשַׁמֵּשׁ כִּמְשָׁרֵת פָּשׁוּט? צָרִיךְ לַֽחֲקֹר אַחַר מַֽעֲשֶׂיךָ. נִרְאֶה לִי כִּי מַטָּרָה נוֹסֶֽפֶת וְנָֽעֲלָה לְךָ, שֶׁבִּגְלָלָהּ הִגַּעְתָּ הֵֽנָּה'.
עֵינֶיהָ מַמְשִׁיכוֹת לַֽעֲקֹב אַחַר תְּנוּעוֹתָיו הַזְּרִיזוֹת שֶׁל הַמְּשָׁרֵת הַצָּעִיר. לְפֶֽתַע הִבְחִינָה, כִּי לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם אֶת־כׇּל־מַטְּלוֹתָיו, נִגַּשׁ הוּא אֶל דֶּֽלֶת בֵּית הַמִּדְרָשׁ וְנוֹעֵל אוֹתָהּ הֵיטֵב. לְאַחַר מִכֵּן מַבִּיט הוּא יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, לִרְאוֹת אִם אֵין אִישׁ שֶׁמַּשְׁגִּיחַ בְּמַֽעֲשָׂיו. אֶת־חַנָּה לֹא רָאָה, כֵּיוָן שֶׁעָֽמְדָה הִיא מֵֽאֲחוֹרֵי וִילוֹן גָּדוֹל שֶׁהִסְתִּיר אוֹתָהּ הֵיטֵב. אַךְ חַנָּה רָֽאֲתָה גַּם רָֽאֲתָה הֵיטֵב, אֶת־מָה שֶׁעָשָׂה שָׁלוֹם הַמְּשָׁרֵת הֶחָרוּץ.
עֵינֶיהָ נִפְֽעֲרוּ בְּתַדְהֵמָה, כַּֽאֲשֶׁר רָֽאֲתָה אוֹתוֹ מִתְקָרֵב לְשֻׁלְחַן אָבִיהָ, שׁוֹלֵף מִכִּיסוֹ בִּזְרִיזוּת עִפָּרוֹן וְדַף קָטָן, וּבִמְהֵרָה כּוֹתֵב בּוֹ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת. אַחַר מַטְמִין הוּא אֶת־הַפֶּֽתֶק בְּתוֹךְ סִפְרוֹ שֶׁל אָבִיהָ, רִבִּי גְדַלְיָה חָיוּן.
'לֹא יְאֻמַּן!', זִנְּקָה חַנָּה מִמְּקוֹמָהּ. חִוֶּֽרֶת כֻּלָּהּ, אָצָה רָצָה הִיא לְחַדְרוֹ שֶׁל אָבִיהָ, מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת הִיא לֹא הִצְלִיחָה כִּמְעַט לְדַבֵּר. אָבִיהָ רִבִּי גְדַלְיָה נִבְהַל מִמַּרְאֵה פָּנֶיהָ, הוּא דוֹבֵב אוֹתָהּ לְדַבֵּר, וְחַנָּה מְגֻמְגֶּֽמֶת, כִּמְעַט עַל סַף בֶּֽכִי, סִפְּרָה לְאָבִיהָ אֶת־שֶׁרָאוּ עֵינֶיהָ מִבַּֽעַד לְחַלּוֹן בֵּיתָם.
רִבִּי גְדַלְיָה לֹא הֶֽאֱמִין לְמִשְׁמַע אׇזְנָיו. הוּא הִזְדָּרֵז וְשָׁב בִּמְהֵרָה לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. הַמְּשָׁרֵת הֻפְתַּע לִרְאוֹת אֶת־רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה, שֶׁהִקְדִּים לְהַגִּיעַ. הוּא קָם בְּפָנָיו בְּיִרְאַת כָּבוֹד.
'גַּשׁ אֵלַי, בְּנִי!', הוֹרָה רִבִּי גְדַלְיָה בְּחֹם לַמְּשָׁרֵת. 'גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיךָ, לוֹמַר לִי אִם יָֽדְךָ בִּדְבָר הַפְּתָקִים הַטְּמוּנִים בְּסִפְרִי בְּדֶֽרֶךְ קֶֽבַע?'.
סֹמֶק עַז הֵצִיף אֶת־פָּנָיו שֶׁל הַמְּשָׁרֵת, תְּמִיהָה גְדוֹלָה עַל פָּנָיו. 'מִי גִלָּה זֹאת לְרֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה? מִנַּֽיִן הוּא יוֹדֵעַ עַל הַדָּבָר?', הִרְהֵר בְּלִבּוֹ.
כָּעֵת אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לְהַֽעֲלִים יוֹתֵר אֶת־הַדָּבָר. דִּמְעָה חַמָּה זָֽלְגָה עַל פָּנָיו הַסְּמוּקוֹת. כֹּה עַז הָיָה רְצוֹנוֹ לְהִשָּׁאֵר נִסְתָּר כׇּל־הַיָּמִים. אַךְ כָּעֵת גָּזַר עָלָיו רַבּוֹ לְגַלּוֹת אֶת־הַדָּבָר, וְאָסוּר לוֹ לְסָרֵב בְּשׁוּם אֹפֶן.
'אָכֵן רִבִּי, אֲנִי כָתַבְתִּי אֶת־הַפְּתָקִים. אַךְ רִבִּי…'. דִּמְעָה חַמָּה זָֽלְגָה מֵעֵינָיו. רָצָה הוּא לְהַמְשִׁיךְ בִּדְבָרָיו, אַךְ רִבִּי גְדַלְיָה עָצַר בַּֽעֲדוֹ. הוּא קָם מְלוֹא קוֹמָתוֹ, וְחִבֵּק אֶת־הַנַּעַר בְּחֹם. בְּהִתְרַגְּשׁוּת עֲצוּמָה הִכְרִיז: 'שָׁלוֹם עָלֶיךָ רִבִּי וּמוֹרִי!'.
דְּמָעוֹת רַבּוֹת הֵצִיפוּ אֶת־עֵינָיו הַטְּהוֹרוֹת, וְזָֽלְגוּ בְּחׇפְשִׁיּוּת עַל לְחָיָיו הַסְּמוּקוֹת שֶׁל הַמְּשָׁרֵת. 'אָֽנָּא מִמְּךָ, רִבִּי', נִסָּה הַמְּשָׁרֵת לְהַפְצִיר, 'אֵין חָפֵץ אֲנִי כִּי יִתְגַּלֶּה הַדָּבָר. יִשְׁמֹר הָרִבִּי בְסוֹד אֶת־הַדְּבָרִים, לֹא חָפֵץ אֲנִי בִּגְדוּלָה וּשְׂרָרָה. רוֹצֶה אֲנִי לְהִשָּׁאֵר נֶחְבָּא כׇּל־חַיַּי', הִתְחַנֵּן הַמְּשָׁרֵת הַצַּדִּיק.
'חָלִילָה לִי, לִגְרֹם לְבִזּוּי כְּבוֹד הַתּוֹרָה, וּלְהַמְשִׁיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַלְמִיד חָכָם כָּמוֹךָ, כִּמְשָׁרֵת פָּשׁוּט. טָעִינוּ בְךָ, וְלֹא נָשׁוּב עַל טָעוּתֵנוּ! כָּעֵת מֵבִין אֲנִי אֶת־שֶׁסִּבְּבוּ מִשָּׁמַֽיִם, בְּרִבּוּי הַשְּׁאֵלוֹת שֶׁלָּאַֽחֲרוֹנָה פָּֽקְדוּ אֶת־בֵּית מִדְרָשֵׁנוּ, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי כָךְ תִּתְגַּלֶּה!', קָבַע רִבִּי גְדַלְיָה הַנִּסְעָר מֵהַתַּגְלִית.
'בְּנִי, הִגִּיעָה הָעֵת לְהָפִיץ אֶת־חׇכְמָֽתְךָ הַנְּדִירָה וְהַמְּיֻחֶֽדֶת חוֹצָה. דַּי לְךָ לְהִצְטַנֵּעַ וּלְהִתְחַבֵּא, חָפֵץ ה' כִּי תִתְגַּלֶּה וְתִתְעַטֵּר בְּכֶֽתֶר הַתּוֹרָה הָרָאוּי עַל רֹאשְׁךָ', חָתַם בְּהִתְרַגְּשׁוּת רִבִּי גְדַלְיָה.
מֵאוֹתוֹ יוֹם וָאֵילָךְ, לֹא יָסָף שָׁלוֹם לְשַׁמֵּשׁ כִּמְשָׁרֵת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. כַּֽאֲשֶׁר הֵבִינוּ כֻלָּם בְּעֶרְכּוֹ הָרָם שֶׁל הַתַּלְמִיד חָכָם הֶעָצוּם, שֶׁהִתְהַלֵּךְ בֵּינֵיהֶם כִּמְשָׁרֵת פָּשׁוּט, הֵם לֹא הִסְכִּימוּ לוֹ עוֹד לְשָׁרֵת אוֹתָם, וְרִבִּי גְדַלְיָה אַף הִכְתִּיר אוֹתוֹ לְרַב עֲלֵיהֶם.
הֲתֵדְעוּ יְלָדִים מִי הָיָה הַמְּשָׁרֵת הַמֻּפְלָא, הַגָּאוֹן הֶעָצוּם, שֶׁכׇּל־כָּךְ נִסָּה לְהַסְתִּיר עַצְמוֹ בַּֽעֲנָוָה גְדוֹלָה?
הָיָה זֶה הַמְּקֻבָּל הָֽאֱלֹקִי רִבִּי שָׁלוֹם שַׁרְעַבִּי, הַמְּכֻנֶּה: הָרָשָׁ"שׁ. עִם הִתְגַּלּוּתוֹ הָפַךְ עַד מְהֵרָה לִגְדוֹל הַמְּקֻבָּלִים, וְעַד עֶֽצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִשָּׂא שְׁמוֹ בְּפִי כֻלָּם בְּרֶֽטֶט שֶׁל יִרְאַת כָּבוֹד.
גַּם לְאַחַר הִתְגַּלּוּתוֹ, הִמְשִׁיךְ הָרָשָׁ"שׁ הַקָּדוֹשׁ לִנְהֹג בַּֽעֲנָוָה וְשִׁפְלוּת רוּחַ. מַֽעֲמָדוֹ הָרָם וְהַנִּשָּׂא, לֹא גָּרַם לוֹ בִּכְהוּא זֶה לָחוּשׁ עֶלְיוֹנוּת וְגַֽאֲוָה, וְלוּ לְרֶֽגַע קָט.
רְאוּ יְלָדִים יְקָרִים, כַּמָּה צְרִיכִים אָנוּ לְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדוֹ שֶׁל כׇּל־אָדָם. גַּם מִי שֶׁנִּרְאֶה פָּשׁוּט בְּיוֹתֵר, יָכוֹל לִהְיוֹת אָדָם גָּדוֹל וְצַדִּיק.
זִכְרוּ שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לָדַֽעַת בֶּֽאֱמֶת מִי הוּא הָאָדָם שֶׁמּוּלֵנוּ, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהַֽעֲרִיךְ אֶת־גֹּדֶל נִשְׁמָתוֹ.
כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בַּֽעַל הַתַּנְיָא: 'וְהַנֶּֽפֶשׁ וְהָרוּחַ – מִי יוֹדֵעַ גְּדֻלָּתָן וּמַֽעֲלָתָן בְּשָׁרְשָׁן וּמְקוֹרָן בֵּאלֹקִים חַיִּים'.
כְּשֶׁזּוֹכְרִים אֶת־זֶה, 'הֲרֵי זוֹ דֶֽרֶךְ יְשָׁרָה וְקַלָּה לָבֹא לִידֵי קִיּוּם מִצְוַת 'וְאָהַבְתָּ לְרֵֽעֲךָ כָּמוֹךָ', לְכׇל־נֶֽפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל, לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן'.
