חָכְמַת דָּוִד הַמֶּֽלֶךְ

'עָלַי לִבְרֹחַ מִכָּאן בְּטֶֽרֶם יִהְיֶה מְאֻחָר', אָֽמְרָה לְעַצְמָהּ הָאַלְמָנָה הַטְּרִיָּה בְּקוֹל נֶֽחֱרָץ, וְהֵחֵלָּה לְתַכְנֵן אֶת־צְעָדֶיהָ.

אַלְמָנָה זוֹ, שֶׁעָלֶיהָ נְסַפֵּר הַיּוֹם, חַיָּה בִימֵי שָׁאוּל הַמֶּֽלֶךְ. בַּעְלָהּ הַזָּקֵן נִפְטַר לֹא מִכְּבָר לְבֵית עוֹלָמוֹ, וְהִיא נוֹתְרָה אַלְמָנָה וּבוֹדְדָה עִם הָֽרְכוּשׁ הָרַב שֶׁהוֹתִיר לָהּ.

יְפַת תֹּאַר הָֽיְתָה הָאַלְמָנָה, וְכָעֵת סַכָּנָה מְרַחֶֽפֶת עַל רֹאשָׁהּ. שַׂר הַמְּדִינָה הַגּוֹי, שֶׁהָיָה אָדָם גַּס רוּחַ, רָאָה אֶת־יָפְיָהּ, וְחָפֵץ לְהִתְחַתֵּן אִתָּהּ. אַךְ הִיא, יְהוּדִיָּה כְשֵׁרָה, וַדַּאי אֵינָהּ חֲפֵצָה לְהִנָּשֵׂא חָלִילָה לְגוֹי עָרֵל.

הֶֽחֱלִיטָה הָאַלְמָנָה לִבְרֹחַ מִן הַמְּדִינָה, עַד שֶׁיִּשְׁכַּח הַשַּׂר הַגּוֹי מִמֶּנָּה, וּמֵעֶֽצֶם קִיּוּמָהּ.

'אוּלָם אִם אֶבְרַח מַה־יִּהְיֶה עַל רְכוּשִׁי הָרַב? הֲרֵי לֹא אוּכַל לָקַֽחַת אוֹתוֹ עִמִּי בִדְרָכִים הָאוֹרְבוֹת שׁוֹדְדִים, שֶׁמָּא יִשְׁדְּדוּ אוֹתוֹ מִמֶּנִּי', חָֽלְפוּ הַמַּֽחֲשָׁבוֹת בְּרֹאשָׁהּ.

כַּדֵּי הַדְּבַשׁ הַמִּסְתּוֹרִיִּים

בְּרֹאשָׁהּ עָלָה רַעְיוֹן מַבְרִיק, אוֹתוֹ מִֽהֲרָה הִיא לְבַצֵּעַ. הִיא מָֽכְרָה אֶת־כָּל־הַֽחֲפָצִים יִקְרֵי הָעֵרֶךְ שֶׁהָיוּ בִרְשׁוּתָהּ. כָּךְ, כָּל־רְכוּשָׁהּ הָרַב, הָפַךְ לְמַטְבְּעוֹת זָהָב, שֶׁנִּתּוֹסְפוּ לִשְׁלַל הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁכְּבָר הָיוּ בִצְרוֹר כַּסְפָּהּ.

הִיא מִֽהֲרָה אֶל־הַשּׁוּק הַהוֹמֶה, וְרָֽכְשָׁה כַמָּה כַדֵּי דְבַשׁ גְּדוֹלִים. כְּשֶׁשָּׁבָה אֶל־בֵּיתָהּ, חִלְּקָה אֶת־מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב בֵּין הַכַּדִּים, וְהֵנִיחָה אוֹתָן בַּתַּחְתִּיּוֹת הַכַּדִּים.

הַאִם תְּנַֽחֲשׁוּ יְלָדִים יְקָרִים, מַה־יָּֽצְקָה הָאַלְמָנָה הַֽחֲכָמָה בַּכַּדִּים, מֵעַל הַמַּטְבְּעוֹת?

נָכוֹן מְאוֹד! עַל כַּדֵּי הַחֶֽרֶס הַמְּלֵאִים בְּמַטְבְּעוֹת יְקָרוֹת – הִיא יָֽצְקָה מֵהַדְּבַשׁ שֶׁקָּֽנְתָה. בִּסְמִיכוּתוֹ, וּבְצִבְעוֹ הַזָּהֹב, הִסְתִּיר הֵיטֵב אֶת־הַזָּהָב הָרַב שֶׁנָּח בְּשֶֽׁקֶט בְּתַחְתִּית הַכָּדִּים.

כָּךְ, קִוְּתָה הָאַלְמָנָה, לֹא יֵדַע אִישׁ מַה־מֻּנָּח בֶּֽאֱמֶת בְּתוֹךְ הַכַּדִּים הַתְּמִימִים, הַֽמְלֵאִים בִּדְבַשׁ מָתוֹק.

לְאַחַר מִכֵּן הֵחִישָׁה פְעָמֶיהָ לְעֵבֶר בֵּיתוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן, שֶׁגָּר בִּסְמִיכוּת לְבֵיתָהּ, וְשֶׁהָיָה יָדִיד וּמַכָּר שֶׁל בַּעְלָהּ הַמָּנוֹחַ.

'עָלַי לָצֵאת לְדֶֽרֶךְ אֲרֻכָּה, וְחוֹשֶֽׁשֶׁת אֲנִי שֶׁמָּא יִגָּֽנְבוּ אוֹ יִנָּֽזְקוּ כַדֵּי הַדְּבַשׁ הָרַבִּים שֶׁבִּרְשׁוּתִי', אָֽמְרָה הָאַלְמָנָה. 'הַאִם תּוֹאִילוּ לִשְׁמֹר אֶת־הַכַּדִּים בְּבֵיתְכֶם, עַד אֲשֶׁר אָשׁוּב?', שָֽׁאֲלָה אֶת־שְׁכֵנָהּ.

'וַדַּאי, בְּשִׂמְחָה. תּוּכְלִי לְהַפְקִידָם בְּיָדִי, וְעִם שׁוּבֵךְ אֲשִׁיבֵם לָךְ בִּשְׁלֵמוּתָם, בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרֵךְ', נַֽעֲנָה בְּחֵפֶץ לֵב הַשָּׁכֵן. מִיָּד הֵחֵֽלּוּ לְהַכְנִיס אֶת־כַּדֵּי הַדְּבַשׁ, אֶל־תּוֹכְכֵי מַרְתֵּף בֵּיתוֹ.

שָֽׂמְחָה הָאַלְמָנָה, וְחִישׁ קַל אָֽרְזָה אֶת־מְעַט מִטַּלְטְלֶיהָ, וְעָֽזְבָה אֶת־הַמְּדִינָה. לִבָּהּ סָמוּךְ וּבָטוּחַ כִּי הַכַּדִּים שְׁמוּרִים הֵיטֵב, וְלֹא יִתְגַּלֶּה סוֹד הָאוֹצָר הַטָּמוּן בְּקִרְבָּם לְאַף אָדָם, עַד שׁוּבָהּ.

 

הָאוֹצָר מִתְגַּלֶּה

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, נֶעֶרְכָה שִׂמְחָה בְּבֵית הַשָּׁכֵן – לְרֶֽגֶל חֲתֻנַּת בְּנוֹ.

לְרֶֽגֶל הַשִּׂמְחָה, עָרַךְ בַּֽעַל הַבַּֽיִת סְעוּדָה חֲגִיגִית, אֵלֶיהָ הֻזְמְנוּ אוֹרְחִים רַבִּים. בְּמַֽהֲלַךְ הַסְּעוּדָה, הִגִּישׁוּ בַּעְלֵי הַשִּׂמְחָה לָאוֹרְחִים – צְלוֹחִיּוֹת שֶׁל דְּבַשׁ מָתוֹק וְטָעִים.

אַךְ עַד מְהֵרָה נִגְמְרוּ צְלוֹחִיּוֹת הַדְּבַשׁ עֲבוּר הָאוֹרְחִים הָרַבִּים. בַּעְלַת הַבַּֽיִת מִֽהֲרָה לְעַדְכֵּן בָּעִנְיָן אֶת־בַּעְלָהּ. 'מַה־נַּֽעֲשָׂה וְנִגְמַר כָּל־הַדְּבַשׁ שֶׁקָּנִיתִי עֲבוּר הַשִּׂמְחָה?', שָֽׁאֲלָה.

חָשַׁב בַּֽעַל הַבַּֽיִת, וּלְפֶֽתַע נִזְכַּר בְּכַדֵּי הַדְּבַשׁ הָרַבִּים, שֶׁהִפְקִידָה בְיָדוֹ הַשְּׁכֵנָה הָאַלְמָנָה זֶה מִזְּמָן.

'נִקַּח מֵהֶם מְעַט, וְאַחַר כָּךְ נָשִׁיב כַּמּוּבָן מִמַּה־שֶּׁלָּקַחְנוּ, שֶׁלֹּא יִהְיֶה גֶּֽזֶל חָלִילָה', אָמַר לְאִשְׁתּוֹ. חִישׁ מַהֵר פָּנָה אֶל־הַמַּרְתֵּף הֶחָשׁוּךְ, שָׁם שָֽׁכְנוּ כַדֵּי הַדְּבָשׁ.

הֵחֵל הַשָּׁכֵן לָצֶֽקֶת מֵהַכַּדִּים דְּבַשׁ, לְתוֹךְ קְעָרָה גְדוֹלָה שֶׁנָּֽתְנָה לוֹ אִשְׁתּוֹ. לְפֶֽתַע, מִבַּֽעַד לַחֹשֶׁךְ שֶׁשָּׂרַר בַּמַּרְתֵּף, נִצְנֵץ אֵלָיו הַדְּבַשׁ בְּבָרָק מוּזָר.

'הַאִם מְדַמְיֵן אֲנִי? אוֹ שֶׁמָּא אָכֵן דְּבַר מַה־מְּנַצְנֵץ אֵלַי מֵעִם הַדְּבָשׁ?', הִרְהֵר לְעַצְמוֹ. לְאַחַר שֶׁבָּדַק אֶת־כַּדֵּי הַדְּבַשׁ הֵיטֵב, נִגְלוּ לְפָנָיו מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב הָרַבּוֹת, הַמְּעֹרָבוּת בְּכַדֵּי הַדְּבַשׁ הַדְּבִיקִים.

הַשִּׂמְחָה בְּבֵיתוֹ הִמְשִׁיכָה כַסִּדְרָה, אַךְ בְּלִבּוֹ שֶׁל בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַשִּׂמְחָה גָֽאֲתָה שִׁבְעָתָיִם. אוֹצָר יֵשׁ לוֹ בַמַּרְתֵּף, וְלֶעָשִׁיר הוּא יֵהָפֵךְ בִּן־לַיְלָה.

בְּתֹם הַשִּׂמְחָה, כְּשֶׁעָלוּ כָּל־בְּנֵי הַבַּֽיִת עַל יְצוּעָם, פָּנָה בַּֽעַל הַבַּֽיִת בְּשֶֽׁקֶט, בִּצְעָדִים מְדוּדִים, לְעֵבֶר הַמַּרְתֵּף.

שָׁם, מוּל כַּדֵּי הַזָּהָב הַֽמְכֻסִּים בִּדְבַשׁ, מִלְּאָה אֶת־לִבּוֹ תְחוּשָׁה מְתוּקָה, אַף יוֹתֵר מֵהַדְּבַשׁ הָרַב שֶׁנִּגְלָה לְנֶֽגֶד עֵינָיו. תַּֽאֲוַת הַמָּמוֹן בָּֽעֲרָה בְקִרְבּוֹ, וְהוּא שָׁמַע לַֽעֲצַת יִצְרוֹ הָרַע, שֶׁהֵסִיתוּ לָקַֽחַת לְעַצְמוֹ אֶת־מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב שֶׁל הָאַלְמָנָה.

זְמַן אָרֹךְ בִּלָּה בַּֽעַל הַבַּֽיִת בַּמַּרְתֵּף, שׁוֹלֶה מַטְבְּעוֹת זָהָב דְּבִיקוֹת מֵעִם הַכַּדִּים. אֶת־הַמַּטְבְּעוֹת רָחַץ הֵיטֵב מֵהַדְּבַשׁ שֶׁדָּבַק בָּהֶן, וְצָרַר אוֹתָן בְּמִטְפַּֽחַת בַּד עָבָה, אוֹתָהּ הִסְתִּיר הֵיטֵב.

כְּדֵי שֶׁלֹּא תַבְחִין הָאַלְמָנָה בִּדְבַר הַגְּזֵלָה, מִלֵּא הַשָּׁכֵן בַּֽחֲזָרָה אֶת־הַכַּדִּים בִּדְבָשׁ.

 

שׁוּבָהּ שֶׁל הָאַלְמָנָה

עָֽבְרָה חָֽלְפָה תְקוּפָה, וְשַׂר הַמְּדִינָה מֵת. מִשֶּׁשָּֽׁמְעָה עַל כָּךְ הָאַלְמָנָה, שָֽׂמְחָה מְאוֹד מֵהַבְּשׂוֹרָה. סוֹף סוֹף יְכוֹלָה הִיא לָשׁוּב הַבָּֽיְתָה!

מִיָּד עִם שׁוּבָהּ, פָּֽנְתָה לִשְׁכֵנָהּ, וּבִקְשָׁה מִמֶּנּוּ אֶת־כַּדֵּי הַדְּבַשׁ שֶׁהִפְקִידָה בְיָדוֹ. בִּפְנֵי שְׁנֵי עֵדִים, הֵשִׁיב הַשָּׁכֵן לְאַלְמָנָה אֶת־הַכַּדִּים, שֶׁהָיוּ שַׁיָּכִים לָהּ.

מִיָּד כְּשֶׁהִגִּיעָה לְבֵיתָהּ, מִֽהֲרָה הָאַלְמָנָה לִפְתֹּחַ אֶת־הַכַּדִּים. הִיא בָּֽחֲנָה הֵיטֵב אֶת־תְּכוּלָתָם – דְּבַשׁ זְהַבְהַב טָהוֹר וְנָקִי נִגְלָה לְנֶֽגֶד עֵינֶיהָ. הִיא בָּֽחֲשָׁה בִדְבַשׁ, עַל מְנַת לְגַלּוֹת אֶת־הַמַּטְבְּעוֹת שֶׁהִטְמִינָה. בָּֽדְקָה גַם בַּתַּחְתִּיּוֹת הַכַּדִּים, שָׁם הָיוּ אֲמוּרוֹת לִהְיוֹת הַמַּטְבְּעוֹת.

אַךְ שֹׁד וָשֶֽׁבֶר! כָּל־חִפּוּשֶׂיהָ הֶֽעֱלוּ חֶֽרֶס, הִיא לֹא מָֽצְאָה אַף לֹא מַטְבֵּעַ אֶחָת.

בְּקוֹל בּוֹכִים פָּֽנְתָה לַשָּׁכֵן וְשָֽׁאֲלָה אוֹתוֹ: 'הֵיכָן מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב, שֶׁהִטְמַנְתִּי בְתוֹךְ כַּדֵּי הַדְּבָשׁ?'.

הַשָּׁכֵן הִבִּיט בָּהּ בְּתִמָּהוֹן מְעֻשֶּׂה. הוּא שִׁוָּה לְפַרְצוּפוֹ מַבָּט תָּמִים, וְאָמַר לָהּ: 'אֵינֶנִּי מֵבִין מָה אַתְּ רוֹצָה מִמֶּנִּי, הַאִם הִשְׁתַּבְּשָׁה דַּעְתֵּךְ? כַּדֵּי דְבַשׁ הִפְקַדְתְּ בְּיָדִי, וְלֹא כַדֵּי זָהָב'.

הַשְּׁכֵנָה נִסְּתָה לְהִתְחַנֵּן עַל לִבּוֹ, וְהִפְצִירָה בוֹ שֶׁיּוֹדֶה בִּגְנֵבָתוֹ, בְּכָךְ שֶׁלָּקַח אֶת־הַזָּהָב שֶׁהֻסְתַּר בְּתוֹךְ כַּדֵּי הַדְּבָשׁ. אַךְ הַשָּׁכֵן עָשָׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ אֵין הוּא מֵבִין עַל מָה הִיא מְדַבֶּֽרֶת. הוּא אֲפִלּוּ הֵחֵל לִכְעֹס, עַל שֶׁהִיא מַֽעֲלִילָה עָלָיו עֲלִילַת שָֽׁוְא.

 

דִּין תּוֹרָה

בַּצַּר לָהּ, פָּֽנְתָה הַשְּׁכֵנָה אֶל־הַמֶּֽלֶךְ, שֶׁיָּדוּן בֵּינֵיהֶם. בְּאוֹתָהּ הַתְּקוּפָה מָלַךְ עַל עַם יִשְׂרָאֵל שָׁאוּל הַמֶּֽלֶךְ.

שָׁמַע הַמֶּֽלֶךְ אֶת־דְּבָרֶיהָ, וְשָׁלַח אוֹתָהּ לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין, שֶׁהֵם יִפְסְקוּ מָה עָלֶיהָ לַֽעֲשׂוֹת.

בְּבוֹאָהּ לִפְנֵי הַסַּנְהֶדְרִין, שָֽׁאֲלוּ אוֹתָהּ הַדַּיָּנִים: 'הַאִם יֵשׁ לָךְ עֵדִים, שֶׁרָאוּ אוֹתָךְ מַטְמִינָה אֶת־הַזָּהָב בְּתוֹךְ כַּדֵּי הַדְּבָשׁ?'.

'לֹא. חָשַׁשְׁתִּי שֶׁיֵּדְעוּ אֶת־הַדָּבָר, וְלָכֵן אַף אֶחָד לֹא הָיָה עֵד לְמַֽעֲשַׂי', הֵשִׁיבָה הָאַלְמָנָה בְּצָעַר.

'עַל פִּי הַֽהֲלָכָה, לֹא נוּכַל לָדוּן בְּשׁוּם עִנְיָן, אִם אֵין עֵדִים לְמַֽעֲשֶׂה', הֵשִׁיבוּ לָהּ הַדַּיָּנִים.

יָֽצְאָה הָאַלְמָנָה מֵאֵת הַסַּנְהֶדְרִין, מְמָרֶֽרֶת בִּבְכִי, עַל אָבְדַן כָּל־רְכוּשָׁהּ.

בַּדֶּֽרֶךְ, פָּֽגְשָׁה הָאַלְמָנָה בְּנַעַר – רוֹעֶה צֹאן, וּשְׁמוֹ דָוִד. עַל פָּנָיו הָיָה נִכָּר כִּי הוּא נַֽעַר חָכָם וְנָבוֹן, וְהָאַלְמָנָה הָֽעֲצוּבָה שָׂחָה לוֹ בְצַֽעַר עַל כָּל־מַה־שֶּׁאֵרַע לָהּ. הִיא סִפְּרָה כֵּיצַד רִמָּה אוֹתָהּ הַשָּׁכֵן, וְעַל כָּךְ שֶׁאֵין בְּיַד הַדַּיָּנִים אֵיךְ לַֽעֲזֹר לָהּ לְהָשִׁיב אֶת־רְכוּשָׁהּ הָרַב, מִכֵּיוָן שֶׁאֵין עֵדִים לְמַֽעֲשֶׂיהָ.

שָׁמַע דָּוִד אֶת־הַמִּקְרֶה, חָשַׁב מְעַט, וְאָמַר לָהּ: 'לְכִי לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ שָׁאוּל, וּבַקְשִׁי אֶת־רְשׁוּתוֹ, אִם אוּכַל לָבוֹא לְפָנָיו, וּלְהוֹצִיא אֶת־צִדְקַת הַדִּין לָאוֹר'.

שָׁבָה הָאַלְמָנָה לִפְנֵי שָׁאוּל הַמֶּֽלֶךְ, וּבִקְשָׁה אֶת־רְשׁוּתוֹ. 'אָכֵן, הָבִיאִי אֶת־הַנַּעַר לְפָנַי, וְנִרְאֶה אֵיךְ יִפְסֹק אֶת־הַדִּין!', צִוָּה עָלֶיהָ הַמֶּֽלֶךְ.

הַמֶּֽלֶךְ שָׁאוּל, הָיָה סַקְרָן לָדַֽעַת, אֵיךְ נַֽעַר צָעִיר יִפְסֹק בְּדִין, שֶׁאֲפִלּוּ הַסַּנְהֶדְרִין – שֶׁהֵם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים גְּדוֹלִים וְצַדִּיקִים, לֹא יָֽכְלוּ לָדוּן בּוֹ.

 

חָכְמַת הַנַּֽעַר דָּוִד

הַמּוֹעֵד שֶׁנִּקְבַּע לַדִּיּוּן הִגִּיעַ. בַּעְלֵי הַדִּין, הַשָּׁכֵן וְהָאַלְמָנָה, הִתְיַצְּבוּ לִפְנֵי הַמֶּֽלֶךְ. גַּם הַנַּֽעַר דָּוִד הִתְיַצֵּב כַּמּוּבָן, כְּשֶׁהוּא חָפֵץ לְהוֹצִיא אֶת־הָֽאֱמֶת לָאוֹר בְּחָכְמָתוֹ.

'נַֽעֲרִי, הַאִם תּוּכַל לִפְסֹק אֶת־הַדִּין, לְלֹא אַף עֵד בַּדָּבָר?', שָׁאַל הַמֶּֽלֶךְ אֶת־הַנָּעַר.

'בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ אַצְלִיחַ', הֵשִׁיב הַנַּֽעַר בַּֽעֲנָוָה.

'אִם כֵּן, פְּתַח פִּיךָ וְיָאִירוּ דְבָרֶיךָ', צִוָּה הַמֶּֽלֶךְ.

'הָבִיאִי הִנֵּה אֶת־כַּדֵּי הַדְּבַשׁ הַֽמְדֻבָּרִים', בִּקֵּשׁ הַנַּֽעַר מֵהָאַלְמָנָה.

כְּשֶׁהֵבִיאָה הָאַלְמָנָה אֶת־הַכַּדִּים, שָׁאַל דָּוִד אֶת־הָאַלְמָנָה: 'אֵֽלּוּ הַכַּדִּים שֶׁהִפְקַדְתְּ אֵצֶל שְׁכֵנֶךְ?'.

'אָכֵן אֵֽלּוּ הַכַּדִּים', עָֽנְתָה הָאַלְמָנָה.

גַּם לַשָּׁכֵן פָּנָה דָוִד וְשָׁאַל: 'הַאִם מַכִּיר אַתָּה בַכַּדִּים, כִּי אֵֽלּוּ הֵם שֶׁהִפְקִידָה הַשְּׁכֵנָה בְּיָֽדְךָ?'.

'אָכֵן כֵּן', הֵשִׁיב גַּם הַשָּׁכֵן.

'אִם כֵּן, הָבִיאִי לִי כַדִּים רֵיקִים אֲחֵרִים', בִּקֵּשׁ הַנַּֽעַר דָּוִד.

מִֽהֲרָה הָאַלְמָנָה לַֽעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי הַנָּעַר.

לְתוֹךְ הַכַּדִּים הָרֵיקִים, רוֹקֵן דָּוִד אֶת־הַדְּבַשׁ מֵהַכַּדִּים הַֽמְלֵאִים. אָז, לְעֵינֵי כָל־הַנּוֹכְחִים, הֵרִים דָּוִד אֶת־אַחַד הַכַּדִּים גָּבוֹהַּ, וּלְפֶֽתַע הֵטִיחוֹ בְּחָזְקָה אַרְצָה. כַּד הַחֶֽרֶס נִשְׁבַּר לַֽחֲתִיכוֹת, כְּשֶׁמְּעַט הַדְּבַשׁ שֶׁעוֹד נוֹתַר בּוֹ, נִגָּר עַל רִצְפַּת הַשָּׁיִשׁ.

לְנֶֽגֶד עֵינֵיהֶם הַנִּדְהָמוֹת שֶׁל כָּל־הַנּוֹכְחִים, הִתְכּוֹפֵף דָּוִד לְתַחְתִּית הַכַּד הַשָּׁבוּר, וְקִלֵּף מִמֶּנּוּ מִסְפַּר מַטְבְּעוֹת זָהָב נוֹצְצוֹת, שֶׁדָּֽבְקוּ לַכָּד.

אַחַר כָּךְ, נִגַּשׁ דָּוִד לְכַד נוֹסָף, וְעָשָׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר. הוּא שָׁבַר אוֹתוֹ עַל הָרִצְפָּה, וּמָה הוּא גִלָּה בֵּין שְׁבָרָיו?

נָכוֹן מְאוֹד יְלָדִים! גַּם בְּשִׁבְרֵי כַד זֶה, מָצָא דָוִד מִסְפַּר מַטְבְּעוֹת זָהָב, שֶׁנִּדְבְּקוּ חָזָק לְדָפְנוֹת הַכָּד.

'הִנֵּה כִי כֵן צָֽדְקוּ דִבְרֵי הָאַלְמָנָה', אָמַר דָּוִד לַנּוֹכְחִים, הַֽמְרֻתָּקִים אַחַר מַֽעֲשָׂיו.

'אָכֵן בְּכַדֵּי הַדְּבַשׁ, הִסְתִּירָה הָאַלְמָנָה מַטְבְּעוֹת זָהָב! וְהִנֵּה הַהוֹכָחָה לְכָךְ', נוֹפֵף דָּוִד לְמוּלָם בְּמַטְבְּעוֹת הַזָּהָב שֶׁהָיוּ בְיָדָיו, וְהִמְשִׁיךְ: 'הַשָּׁכֵן אָמְנָם רוֹקֵן אֶת־כַּדֵּי הַדְּבַשׁ מֵהַזָּהָב שֶׁהָיָה בְתוֹכָם, אַךְ מַטְבְּעוֹת אֵלּוּ שֶׁדָּֽבְקוּ בְּחָזְקָה לַכַּד, כְּכָל הַנִּרְאֶה נֶֽעֶלְמוּ מֵעֵינָיו'.

'לֵךְ לְבֵיתְךָ, וְהַחְזֵר לְאַלְמָנָה אֶת־כָּל־מַטְבְּעוֹת הַזָּהָב שֶׁנָּטַלְתָּ מִן הַכַּדִּים', צִוָּה דָוִד בְּסַמְכוּתִיוּת לַשָּׁכֵן הַנִּכְלָם, שֶׁמִּהֵר לְהוֹדוֹת בְּמַֽעֲשָׂיו, וּלְהָשִׁיב לְאַלְמָנָה אֶת־כָּל־רְכוּשָׁהּ.

מַֽעֲשֶׂה זֶה עִם הָאַלְמָנָה וְכַדֵּי הַדְּבַשׁ, הִכָּה גַלִּים וְהִתְפַּרְסֵם בְּכָל־תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִתְפַּֽעֲלוּ מְאוֹד מֵחָכְמַת הַנָּעַר.

הֲתֵדְעוּ יְלָדִים, מִי הָיָה אוֹתוֹ נַֽעַר חָכָם?

נָכוֹן מְאוֹד, אוֹתוֹ נַֽעַר בִּרְבוֹת הַיָּמִים הָפַךְ לְמֶֽלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל, הֲלֹא הוּא 'דָּוִד הַמֶּֽלֶךְ' עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

כְּבָר מֵאָז הֱיוֹתוֹ נַֽעַר, רָאוּ כָּל־עַם יִשְׂרָאֵל אֶת־הַֽחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁפִּֽעֲמָה בְקִרְבּוֹ. וּכְשֶׁגָּדַל, חִבֵּר אֶת־סֵפֶר הַתְּהִלִּים.

עַל סֵפֶר הַתְּהִלִּים, שֶׁחִבֵּר דָּוִד הַמֶּֽלֶךְ, אָמַר הָרִבִּי הַצֶּֽמַח צֶֽדֶק, נֶכְדּוֹ שֶׁל בַּֽעַל הַתַּנְיָא: 'אִלּוּ יְדַעְתֶּם כֹּחָם שֶׁל פְּסוּקֵי תְהִלִּים, וּפְעֻלָּתָם בִּשְׁמֵי רוּם, הֱיִיתֶם אוֹמְרִים אוֹתָם בְּכָל־עֵת'.

 

(עפ"י אוצר מדרשים – אייזנשטיין עמ' 533)