תפריט
מָרְדְּכַי הַיּוֹם נִרְגָּשׁ בִּמְיֻחָד, יוֹם חַג הוּא עֲבוּרוֹ. הֲתֵדְעוּ מַדּוּעַ? הַיּוֹם מָרְדְּכַי יֵלֵךְ יַֽחַד עִם אִמּוֹ לַסַּנְדְּלָר, וְיִקְנוּ לוֹ נַעֲלַֽיִם חֲדָשׁוֹת.
אוּלַי אֵינְכֶם מְבִינִים עַל מַה־גֹּדֶל הַשִּׂמְחָה וְהַהִתְרַגְּשׁוּת. בְּיָמֵינוּ, בָּרוּךְ ה', כִּמְעַט לְכָל־יֶֽלֶד יֵשׁ נַעֲלַֽיִם טוֹבוֹת, וְאוּלַי אֲפִלּוּ כַמָּה זוּגוֹת. קְנִיַּת נַעֲלַֽיִם חֲדָשׁוֹת הִיא לֹא דָבָר כָּל־כָּךְ נָדִיר. זֶה אָמְנָם דָּבָר מְשַׂמֵּחַ, אַךְ לֹא מְרַגֵּשׁ וְנָדִיר כְּמוֹ פָעַם.
אוּלָם בִּזְמַן בּוֹ מִתְרַחֵשׁ סִפּוּרֵנוּ, נַעֲלַֽיִם הָיוּ מִצְרָךְ מְאוֹד יָקָר. יָדָם שֶׁל מַרְבִּית מִיְּהוּדֵי יְרוּשָׁלַיִֽם, לֹא הָֽיְתָה מַשֶּֽׂגֶת לִקְנוֹת נַעֲלַֽיִם חֲדָשׁוֹת, בְּלִי סִבָּה מֻצְדֶּֽקֶת בִּמְיֻחָד. נַעֲלַֽיִם הָיוּ עוֹבְרוֹת מֵאָח לְאָח, וּמֵאָחוֹת לְאָחוֹת.
כַּאֲשֶׁר הַיֶּֽלֶד כְּבָר גָּדַל, וְהַנַּֽעַל הַקְּטַנָּה כְּבָר לָֽחְצָה עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלוֹ, הָיוּ חוֹתְכִים אֶת־הַחֵלֶק הַקִּדְמִי שֶׁל הַנַּֽעַל. כָּךְ הָאֶצְבָּעוֹת יָֽכְלוּ לָצֵאת הַחוּצָה בְּחָפְשִׁיּוּת, וְהִנֵּה לָנוּ מֵעֵין סַנְדָּל לְתִפְאָרָה.
אַחַר זְמַן רַב, הַמַּצָּב הָיָה כְבָר בִּלְתִּי נִסְבָּל, וְהַנַּעֲלַֽיִם הָיוּ קְטַנּוֹת וּקְרוּעוֹת לְגַמְרֵי. אָז הָיוּ אוֹסְפִים פְּרוּטָה לִפְרוּטָה, עַד אֲשֶׁר יָֽכְלוּ לִקְנוֹת נַעֲלַֽיִם חֲדָשׁוֹת מֵהַסַּנְדְּלָר הַמְּקוֹמִי.
אִמּוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי הִבְחִינָה זְמַן רַב כִּי הַנַּעֲלַֽיִם שֶׁל בְּנָהּ כְּבָר קְטַנּוֹת, בְּלוּיוֹת וּקְרוּעוֹת לְגַמְרֵי. הִיא הִרְהֲרָה בְּלִבָּהּ: 'אָכֵן, מָרְדְּכַי שֶׁלִּי צָרִיךְ נַעֲלַֽיִם חֲדָשׁוֹת, אֵין סָפֵק! עָלַי לְהַתְחִיל לֶאֱסֹף אֶת־הַמָּעוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת'. כָּךְ, פְּרוּטָה לִפְרוּטָה מִצְטָרֶֽפֶת, וְיוֹם אֶחָד גִּלְּתָה אִמָּא שֶׁל מָרְדְּכַי לְשִׂמְחָתָהּ הַרָבָּה, כִּי יֵשׁ בְּיָדָהּ אֶת־הַסְּכוּם הַדָּרוּשׁ לִקְנִיַּת נַעֲלַֽיִם חֲדָשׁוֹת.
בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה בִּשְּׂרָה עַל כָּךְ אִמָּא לְמָרְדְּכַי. 'מָחָר בְּעֶזְרַת ה' נֵלֵךְ יַֽחַד לַסַּנְדְּלָר, וְנִקְנֶה לְךָ נַעֲלַֽיִם חֲדָשׁוֹת'. מָרְדְּכַי הָיָה שָׂמֵחַ וּמְרֻגָּשׁ.
הַבֹּקֶר הִגִּיעַ. הַשֶּֽׁמֶשׁ שׁוֹלַחַת קַרְנַֽיִם נְעִימוֹת שֶׁל בֹּקֶר, וְרוּחַ קְרִירָה מְבַדֶּֽרֶת אֶת־הַוִּילוֹן, בַּחֶֽדֶר בּוֹ יָשֵׁן מָרְדְּכַי. הוּא הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ הָֽעֲרֵבָה, וּתְחוּשָׁה מְתוּקָה מִלְּאָה אֶת־לִבּוֹ. הַיּוֹם, אַחֲרֵי שֶׁיָּשׁוּב מִלִּמּוּדוֹ, יֵלֵךְ יַֽחַד עִם אִמּוֹ לִקְנוֹת נַעֲלַֽיִם חֲדָשׁוֹת.
בְּשׁוּבוֹ מִן הַיְּשִׁיבָה, אִמָּא כְּבָר מַמְתִּינָה לוֹ בְּפֶֽתַח הַבַּֽיִת מְחֻיֶּֽכֶת. יַֽחַד הֵם צוֹעֲדִים לַסַּנְדְּלָר, שָׁם הוּא מוֹדֵד אֶת־כַּף רַגְלוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי, וּמֵכִין לוֹ אֶת־הַנַּעֲלַֽיִם לְפִי הַמִּדּוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת.
'הַאִם תּוּכַל לְהָכִין אֶת־הַנַּֽעַל, בְּאֹפֶן שֶׁתִּהְיֶה גְדוֹלָה מִמִּדָּתִי?', שָׁאַל מָרְדְּכַי, וְהִסְבִּיר: 'הֲרֵי בְּעֶזְרַת ה' הָרֶֽגֶל עוֹד תִּגְדַּל, וַאֲנִי רוֹצֶה שֶׁהַנַּֽעַל תְּשַׁמֵּשׁ אוֹתִי לְשָׁנִים אֲרֻכּוֹת'. לֵב רָגִישׁ וּמִתְחַשֵּׁב יֵשׁ לוֹ לְמָרְדְּכַי. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁרְכִישַׁת נַעֲלַֽיִם חֲדָשׁוֹת זוֹ הוֹצָאָה גְדוֹלָה עֲבוּר אִמּוֹ, וְעַל כֵּן רָצָה שֶׁנַּעֲלַֽיִם אֵֽלּוּ יְשַׁמְּשׁוּ לוֹ לְמֶֽשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה.
'וּמַה־תַּעֲשֶׂה כָּעֵת עִם נַעֲלַֽיִם כָּל־כָּךְ גְּדוֹלוֹת?', בֵּרְרָה אִמָּא בִּדְאָגָה. 'אֵיךְ תּוּכַל לָלֶֽכֶת אִתָּם?'.
'אַל תִּדְאֲגִי אִמָּא, בֵּינְתַֽיִם אֲמַלֵּא אוֹתָן בַּחָלָל הָרֵיק בִּנְיָרוֹת, כָּךְ שֶׁיַּתְאִימוּ לְמִדָּתִי', הִבְרִיק.
לְאַחַר מִסְפַּר יָמִים, הוֹדִיעַ הַסַּנְדְּלָר כִּי הַנַּעֲלַֽיִם מוּכָנוֹת, וְאֶפְשָׁר לָבוֹא לְקַחְתָּן.
הַנַּעֲלַֽיִם הָיוּ נָאוֹת וַחֲזָקוֹת, וּמִדָּתָן הָֽיְתָה כְפִי שֶׁמָּרְדְּכַי בִּקֵּשׁ. אִמָּא הוֹצִיאָה מִכִּיסָהּ מַטְבֵּעַ שֶׁל חֲצִי לִירָה, הָיָה זֶה סְכוּם גָּדוֹל מְאוֹד בְּאוֹתָם יָמִים, וְהוֹשִׁיטָה לַסַּנְדְּלָר אֶת־שְׂכָרוֹ.
בְּלֵב שָׂמֵחַ עָֽזְבוּ אֶת־הַחֲנוּת. אִמָּא נָֽטְלָה אֶת־הַנַּעֲלַֽיִם הַיְּשָׁנוֹת מִמָּרְדְּכַי, וּפָֽנְתָה לָשׁוּב לַבַּֽיִת, וּמָרְדְּכַי שָׁב לְלִמּוּדוֹ בַּיְּשִׁיבָה.
בְּדַרְכּוֹ לַיְּשִׁיבָה, שָׁמַע מָרְדְּכַי יְלָלוֹת בְּכִי. הוּא תָר בְּמַבָּטוֹ אַחַר מְקוֹר הַבְּכִי. 'מִישֶׁהוּ זָקוּק לְעֶזְרָה', הוּא מְהַרְהֵר בְּטוּב לִבּוֹ. עֵינָיו נִפְגָּשׁוֹת בְּאִמּוֹ שֶׁל אֶחָד מִבַּחוּרֵי הַיְּשִׁיבָה מְמָרֶֽרֶת בִּבְכִי. 'מָה קָרָה גְּבֶֽרֶת?', הוּא נֶחְפָּז לְעֶבְרָהּ בִּדְאָגָה. 'הַאִם אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר לָךְ?'.
הָאִשָּׁה מַבִּיטָה בַּנַּֽעַר טוֹב הַלֵּב, בְּעֵינַֽיִם מְלֵאוֹת צַֽעַר וְיָגוֹן, 'לֹא נִרְאֶה לִי נַעֲרִי הַיָּקָר'. 'סַפְּרִי לִי, אוּלַי בְּכָל־זֹאת אוּכַל לַעֲזֹר לָךְ בִּדְבַר מָה', הוּא מִתְעַקֵּשׁ. צַעֲרוֹ לְמַרְאֵה הָאִשָּׁה הַבּוֹכִיָּה, לֹא נוֹתֵן לוֹ לַעֲמֹד מִנֶּֽגֶד.
סִפְּרָה הָאִשָּׁה בְּבוּשָׁה עַל בְּנָהּ, שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ לַחֲזֹר לַיְּשִׁיבָה. 'הוּא מִתְבַּיֵּשׁ בִּנְעָלָיו הַבְּלוּיוֹת וְהַקְּרוּעוֹת, שֶׁגּוֹרְמוֹת לוֹ לַהֲפֹךְ לְלַֽעַג וָקֶֽלֶס בְּעֵינֵי חֲבֵרָיו'.
'אַי', נֶאֶנְחָה הָאִשָּׁה, 'וּמָה אֶעֱשֶׂה וְאֵין אֶפְשָׁרוּת בְּיָדִי, אֲפִלּוּ לֹא בַחֲלוֹם הָרָחוֹק, לִקְנוֹת לוֹ זוּג נַעֲלַֽיִם חֲדָשׁוֹת. עַד מָתַי יֵשֵׁב הוּא כָךְ בַּבַּֽיִת בְּבַטָּלָה?'.
'מָה הַבְּעָיָה?', מָרְדְּכַי קוֹפֵץ מִמְּקוֹמוֹ. 'יֵשׁ לִי נַעֲלַֽיִם חֲדָשׁוֹת מַמָּשׁ, שֶׁיּוּכְלוּ לְהַתְאִים לִבְנֵךְ, אוּכַל לָתֵת לוֹ אוֹתָן!'.
אוֹר נִשְׁפַּךְ עַל פָּנֶיהָ שֶׁל הָאֵם, אַךְ מַבָּט חָטוּף עַל הַנַּֽעַר הַצָּנוּם וְהַקָּטָן שֶׁמּוּלָהּ, מֵעִיב עַל שִׂמְחָתָהּ הַמֻּקְדֶּֽמֶת. 'אֲנִי אָכֵן רוֹאָה שֶׁנְּעָלֶיךָ חֲדָשׁוֹת מַמָּשׁ. כָּל־הַכָּבוֹד לְךָ עַל הַהַצָּעָה הַנְּדִיבָה, בִּמְיֻחָד שֶׁאֲנִי בְטוּחָה שֶׁגַּם מַצַּבְכֶם הַכַּלְכָּלִי לֹא יוֹתֵר טוֹב מִשֶּׁלִּי. אַךְ מַה לַעֲשׂוֹת וּבְנִי יוֹתֵר גָּדוֹל מִמְּךָ, וְהַנַּעֲלַֽיִם וַדַּאי יִהְיוּ קְטַנּוֹת עָלָיו'.
'לֹא, לֹא', הוּא מְמַהֵר לְהַסְבִּיר, 'הַנַּעֲלַֽיִם גְּדוֹלוֹת עָלַי מְאוֹד, בְּכַמָּה מִדּוֹת. בָּטוּחַ אֲנִי כִּי הֵן יִהְיוּ מַתְאִימוֹת לִבְנֵךְ'. הוּא מְסַיֵּם אֶת־דְּבָרָיו וּכְבָר רָץ בְּדַרְכּוֹ לְבֵיתוֹ. הוּא יַחֲזֹר לִלְבֹּשׁ אֶת־נְעָלָיו הַיְּשָׁנוֹת וְהַבְּלוּיוֹת, וְיֶאֱרֹז אֶת־נְעָלָיו הַחֲדָשׁוֹת בְּקֻפְסָא.
הַנַּעֲלַֽיִם אָכֵן הָֽלְמוּ אֶת־מִדּוֹתָיו שֶׁל הַבָּחוּר לְהַפְלִיא. לְשִׂמְחַת כֻּלָּם, כֵּן, גַּם לְשִׂמְחָתוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי, אֵין גְּבוּל!
עוֹד הַיּוֹם יָשׁוּב הַבָּחוּר לְלִמּוּדוֹ בַּיְּשִׁיבָה, כְּשֶׁאִמּוֹ לֹא מַפְסִיקָה לְהוֹדוֹת לְמָרְדְּכַי הַצַּדִּיק, שֶׁכָּל־כָּךְ בְּקַלּוּת וִתֵּר עַל נְעָלַיו הַחֲדָשׁוֹת.
בָּעֶֽרֶב שָׁב מָרְדְּכַי אֶל־בֵּיתוֹ. אִמּוֹ, שֶׁלֹּא יָֽדְעָה דָבָר מִכָּל־הַסִּפּוּר, הִבְחִינָה כִּי הוּא נָעוּל בִּנְעָלַיו הַיְּשָׁנוֹת וְהַבְּלוּיוֹת. 'מַדּוּעַ אַתָּה נוֹעֵל אֶת־נְעָלֶיךָ הַיְּשָׁנוֹת? הֵיכָן הַנַּעֲלַֽיִם הַחֲדָשׁוֹת שֶׁלְּךָ, מָרְדְּכַי?', שָֽׁאֲלָה בִפְלִיאָה.
סִפֵּר לָהּ מָרְדְּכַי בְּפַשְׁטוּת אֶת־כָּל־הַמַּעֲשֵׂה עִם הַבָּחוּר, שֶׁשָּׁב לְלִמּוּדוֹ בִּזְכוּת הַנַּעֲלָיִם. מָרְדְּכַי לֹא חָשַׁב שֶׁהוּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה כָּל־כָּךְ מְיֻחָד וְרָאוּי לְהַעֲרָכָה. מִבְּחִינָתוֹ, זֶה הָיָה הַדָּבָר הֲכִי נָכוֹן, שֶׁהוּא הָיָה אָמוּר לַעֲשׂוֹת.
אַךְ אִמּוֹ, בְּשָׁמְעָהּ אֶת־סִפּוּרוֹ, דְּמָעוֹת הִתְרַגְּשׁוּת נִתְלוּ עַל עֵינֶיהָ, וּלְאָשְׁרָהּ לֹא הָיָה גְבוּל. שָֽׂמְחָה הִיא עַל מִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת שֶׁל־בְּנָהּ. תָּמִיד יָֽדְעָה הִיא כִּי לֵב רָגִישׁ וּמְיֻחָד לוֹ, אַךְ כָּעֵת נוֹכְחָה לָדַֽעַת עַד כַּמָּה.
'מַעֲשֶׂה טוֹב וּמְיֻחָד עָשִׂיתָ. אַךְ לֹא תַפְסִיד אֶת־נְעָלֶיךָ הַחֲדָשׁוֹת בְּשֶׁל וִתּוּרְךָ. נִרְכֹּשׁ לְךָ בַּהֶקְדֵּם נַעֲלַֽיִם חֲדָשׁוֹת'.
כַּעֲבֹר מִסְפַּר יָמִים, שָׁבָה אִמּוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי אֶל־הַסַּנְדְּלָר. הִיא שָׂמָה בִּטְחוֹנָהּ בַּה' בַּאֲשֶׁר לַתַשְׁלוּם הַגָּבוֹהַּ שֶׁל הַנַּעֲלָיִם. בְּפִיהָ שׁוּב אוֹתָהּ בַּקָּשָׁה, לְהָכִין לְמָרְדְּכַי נַעֲלַֽיִם חֲדָשׁוֹת.
הַסַּנְדְּלָר, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִתְקַל בְּתוֹפָעָה כָזוֹ, שָׁאַל בְּהִשְׁתּוֹמְמוּת: 'וַהֲרֵי לִפְנֵי מִסְפַּר יָמִים רְכַשְׁתֶּם נַעֲלַֽיִם חֲדָשׁוֹת! מִי קוֹנֶה נַעֲלַֽיִם כָּל־יוֹמָיִם?'.
אִמּוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי סִפְּרָה בְגַאֲוָה יְהוּדִית, עַל מַעֲשֵׂה הַגְּבוּרָה שֶׁל בְּנָהּ הַצַּדִּיק. מִשֶּׁשָּׁמַע הַסַּנְדְּלָר עַל הַמִּקְרֶה, רָצָה גַם הוּא לִהְיוֹת שֻׁתָּף בְּמִצְוַת הַחֶֽסֶד הַגְּדוֹלָה שֶׁל מָרְדְּכַי. הוּא הוֹדִיעַ לְאִמּוֹ שֶׁל מָרְדְּכַי שֶׁהוּא לֹא יִגְבֶּה תַשְׁלוּם עַל עֲבוֹדָתוֹ כְּלָל.
לְפִיכָךְ, הַסְּכוּם שֶׁהִיא תִדָּרֵשׁ לְשַׁלֵּם, יִהְיֶה סַךְ הַכֹּל שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵשׁ אֲגוֹרוֹת, לְפִי עֲלוּת הֶחֳמָרִים בִּלְבַד. בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה הָֽאֲגוֹרָה הָֽיְתָה שָׁוָה סְכוּם גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּיָמֵינוּ, אַךְ עֲדַֽיִן הָֽיְתָה זוֹ הַנָּחָה מַשְׁמָעוּתִית.
'אִם יֶֽלֶד מוּכָן לְוַתֵּר כָּל־כָּךְ בְּקַלּוּת עַל נְעָלַיו הַחֲדָשׁוֹת, שֶׁכָּל־כָּךְ חִכָּה לָהֶן, בַּעֲבוּר יֶֽלֶד אַחֵר, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע מָתַי יִקְנוּ לוֹ שׁוּב נַעֲלַֽיִם חֲדָשׁוֹת, אַף אֲנִי מוּכָן לְוַתֵּר עַל שְׂכַר עֲבוֹדָתִי', אָמַר הַסַּנְדְּלָר בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
הֲתֵדְעוּ יְלָדִים יְקָרִים, מִי הוּא אוֹתוֹ מָרְדְּכַי, הַיֶּֽלֶד הַצַּדִּיק וְהַמְּיֻחָד? הָיָה זֶה הָרַב מָרְדְּכַי אֵלִיָּהוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, שֶׁכְּבָר מִקַּטְנוּתוֹ נִכְּרוּ בוֹ מַעֲלוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת, כָּרָאוּי לְצַדִּיק וּלְמַנְהִיג בְּעַם יִשְׂרָאֵל.
גַּם לָנוּ, יְלָדִים יְקָרִים, יֵשׁ הִזְדַּמְּנוּיוֹת רַבּוֹת, כָּל־יוֹם, לְוַתֵּר בִּשְׁבִיל הַזּוּלַת. אִם זֶה לְאָח, לְאָחוֹת, אוֹ לַחֲבֵרִים. זִכְרוּ! כִּי מִי שֶׁמְּוַתֵּר, לְעוֹלָם אֵינוֹ מַפְסִיד. לְהֵפֶךְ, הוּא רַק מַרְוִיחַ, וה' שָׂמֵחַ בּוֹ כָּל־כָּךְ.
(עַל פִּי הַסֵּפֶר 'מָרָן הָרַב אֵלִיָּהוּ')
