תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל אַיְיזִי

אַיְיזִי מִבְּרוֹד. זֶה הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל הַבַּרְנָשׁ.

עָשִׁיר כְּקֹרַח הָיָה, בְּבַעֲלוּתוֹ אֲחֻזָּה רַחֲבַת יָדַיִם, אֲשֶׁר הִשְׂתָּרְעָה עַל פְּנֵי כַּמָּה מֵאוֹת מְטָרִים. פַּרְדֵּסִים, אֲחֻזּוֹת רַבּוֹת וְכַמּוּבָן כַּמָּה וְכַמָּה עֲסָקִים.

אַךְ כְּכָל שֶׁעָשְׁרוֹ הָיָה רַב וְגָדוֹל, כָּךְ הַמֶּרְחָק מִמֶּנּוּ לְתוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם הָיָה רַב.

לְמַעֲשֶׂה, הַמֶּרְחָק הָיָה רַב כָּל כָּךְ, שֶׁגַּם אִם אַיְיזִי הָיָה רוֹתֵם אֶת כָּל הַסּוּסִים שֶׁבִּרְשׁוּתוֹ בְּיַחַד, הֵם הָיוּ מִתְעַיְּפִים דֵּי מַהֵר.

בְּכָל פַּעַם הָיְתָה הַקְּהִלָּה נֶאֱלֶצֶת לִשְׁמֹעַ עַל חֵטְא חָדָשׁ שֶׁעָשָׂה, אוֹ עַל תַּעֲלוּל כַּזֶּה אוֹ אַחֵר שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ.

כֻּלָּם הִסְכִּימוּ פֶּה אֶחָד: 'הַנּוֹכְחוּת שֶׁל אַיְיזִי בַּקְּהִלָּה, מְהַוָּה בּוּשָׁה גְּדוֹלָה לַקְּהִלָּה כֻּלָּהּ'.

 

יוֹם אֶחָד הָלַךְ לוֹ אַיְיזִי בָּרְחוֹב, וּלְפֶתַע צָדָה עֵינוֹ מוֹדָעָה גְּדוֹלָה הַתְּלוּיָה בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר.

עַל הַמּוֹדָעָה הָיָה כָּתוּב: הַצָּגָה חֲדָשָׁה בְּתֵאַטְרוֹן בַּרְדִיטְשֶׁב – טוֹבֵי הַשַּׂחְקָנִים בְּמַחֲזֵה חָדָשׁ עַל בָּמָה אַחַת.

נוֹשֵׂא הַהַצָּגָה: יְהוּדֵי הָעִיר בַּרְדִיטְשֶׁב, וּבְמֶרְכָּזָם רַבָּם שֶׁל הַיְּהוּדִים בָּעִיר, הָרַב לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִיטְשֶׁב.

הַשַּׂחְקָנִים שֶׁשִּׁחֲקוּ בַּהַצָּגָה הָיוּ גּוֹיִים רְשָׁעִים, שֶׁכְּדֵי לִמְשׁוֹךְ קָהָל רַב לַהַצָּגָה לֹא חָשְׁשׁוּ לַעֲשׂוֹת צְחוֹק מִצַּדִּיק קָדוֹשׁ זֶה.

אַךְ מִנַּיִן יָדְעוּ הַגּוֹיִים הַטִּפְּשִׁים הָאֵלּוּ, כֵּיצַד מִתְנַהֵג רַבִּי לֵוִי יִצְחָק? כֵּיצַד הֲלִיכָתוֹ, וְכֵיצַד הִתְנַהֲגוּתוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם? שֶׁהֲרֵי כַּמָּה כְּבָר הָיוּ יְכוֹלִים לִרְאוֹת וְלִלְמֹד אוֹדוֹתָיו כְּשֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב?

לָכֵן הָיוּ צְרִיכִים הַשַּׂחְקָנִים לִלְמֹד וּלְהִתְחַקּוֹת אַחֲרָיו בַּקֹּדֶשׁ פְּנִימָה, בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ.

מֶה עָשׂוּ? הִתְחַפְּשׁוּ לִיהוּדִים, וְיָשְׁבוּ שָׁעוֹת עַל גַּבֵּי שָׁעוֹת בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, וְלָמְדוּ מִתְּנוּעוֹתָיו.

כָּל צַעַד נִרְשָׁם וְנֶחְקָק עָמֹק בְּזִכְרוֹנָם, וְכַאֲשֶׁר שָׁבוּ לִמְקוֹם הַהִתְאַסְּפוּת שֶׁלָּהֶם, עָמְלוּ רַבּוֹת כְּדֵי לַחְקֹק אֶת הַתְּנוּעוֹת גַּם בַּחִיצוֹנִיּוּת, וְלֹא רַק בַּזִּכָּרוֹן.

כָּךְ עָלְתָה לָהּ הַהַצָּגָה לַאֲוִיר.

כָּל יְהוּדִי אַחֵר שֶׁרָאָה אֶת הַמּוֹדָעָה, נֶעֱלַב וַאֲפִילּוּ הִתְרַגֵּז, מֵעֶצֶם הַמַּחֲשָׁבָה לְחַקּוֹת וּלְזַלְזֵל בְּצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם וְקָדוֹשׁ עֶלְיוֹן, כְּמוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק. אַךְ לֹא אַיְיזִי.

מִיָּד כְּשֶׁרָאָה אֶת הַמּוֹדָעָה, קָפַץ אַיְיזִי מִשִּׂמְחָה, רָץ לְבֵיתוֹ, וְהִתְחִיל לְהָכִין אֶת הַכִּרְכָּרָה לְכִוּוּן הָעִיר בַּרְדִיטְשֶׁב.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְעִיר בַּרְדִיטְשֶׁב, הִבְחִין אַיְיזִי כִּי כְּבָר שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ וְהִגִּיעַ הַלַּיְלָה. לָכֵן מִיָּד פָּנָה לָלוּן בְּבֵית מָלוֹן בָּעִיר.

בֵּית הַמָּלוֹן שֶׁבָּחַר אַיְיזִי לֹא הָיָה שֶׁל יְהוּדִים. הָיָה זֶה בֵּית מָלוֹן שֶׁל גּוֹיִים, שֶׁכָּל הַמַּאֲכָלִים הַמֻּגָּשִׁים שָׁם הָיוּ נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת. אַךְ לאַיְיזִי זֶה לֹא הָיָה אִכְפַּת.

גַּם בָּשָׂר טָרֶף לֹא הִפְרִיעַ לוֹ, בִּשְׁבִיל לִצְפּוֹת בְּהַצָּגָה כָּזוֹ עֲסִיסִית.

נִכְנַס אַיְיזִי לְחַדְרוֹ בַּמָּלוֹן, פָּרַק אֶת חֲפָצָיו, וְיָצָא לַמִּרְפֶּסֶת לִנְשֹׁם מֵהָאֲוִיר הַצַּח וְהַקָּרִיר.

'אָחחחח, אֵיזֶה אֲוִיר טוֹב, וְגַם הַנּוֹף שֶׁיֵּשׁ כָּאן לֹא פָּחוֹת טוֹב מֵהָאֲוִיר. בְּהֶחְלֵט בְּחִירָה מְצֻיֶּנֶת שֶׁל מָלוֹן', הִתְלַהֵב אַיְיזִי.

'רַק עוֹד כַּמָּה רְגָעִים אֶשְׁאַף אֶת הָאֲוִיר הַצַּח וְאֶכָּנֵס בַּחֲזָרָה לִישֹׁן', הִרְהֵר לְעַצְמוֹ.

'רֶגַע, מָה זֶה? מָה אֲנִי רוֹאֶה פֹּה? יְהוּדִים צוֹעֲדִים בָּרְחוֹב עִם בְּגָדִים יָפִים וּמְכֻבָּדִים, יְלָדִים קְטַנִּים אוֹחֲזִים בִּידֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְעַל רֹאשָׁם כּוֹבַע קַסְקֵט. עוֹלְצִים וּשְׂמֵחִים, צוֹעֲדִים וּבְיָדָם שַׂקִּית עִם מַאֲכָל מָתוֹק!'

'אוֹי אֵיךְ יָכֹלְתִּי לִשְׁכֹּחַ, הַיּוֹם זֶהוּ יוֹם הַשַּׁבָּת, וְכֻלָּם צוֹעֲדִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל הָעִיר לִתְפִלַּת הַשַּׁבָּת'…

'רֶגַע רֶגַע רֶגַע', חָשַׁב לְעַצְמוֹ אַיְיזִי, 'הֵם בֶּטַח הוֹלְכִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק. אִם כָּךְ, יֵשׁ לִי רַעְיוֹן גְּאוֹנִי'…

'הַגּוֹיִים הַטִּפְּשִׁים הָאֵלּוּ לֹא יְכוֹלִים לָלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לָכֵן הֵם צְרִיכִים לְהִתְחַפֵּשׂ כְּדֵי לִרְאוֹת אֶת הָרַב לֵוִי יִצְחָק וּלְנַסּוֹת לִלְמֹד אֶת תְּנוּעוֹתָיו, וְאִלּוּ שְׁאָר הַגּוֹיִים שֶׁיִּצְפּוּ בַּהַצָּגָה לְעוֹלָם לֹא יִרְאוּ אֶת הַדָּבָר הָאֲמִתִּי'.

'אָבַל אָנִי' – קָפַץ אַיְיזִי מִמְּקוֹמוֹ, 'יְהוּדִי אָנִי. אִם אֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אוּכַל לִרְאוֹת מִקָּרוֹב אֶת הַדָּבָר הָאֲמִתִּי, מִבְּלִי לְשַׁלֵּם אֲפִלּוּ אֲגוֹרָה אַחַת. מָחָר, כְּשֶׁאַגִּיעַ לַהַצָּגָה, אוּכַל לְהַשְׁווֹת בֵּין הַדָּבָר הָאֲמִתִּי לַחִקּוּי שֶׁל הַשַּׂחְקָנִים'.

מִיָּד רָץ אַיְיזִי, נָטַל אֶת כּוֹבָעוֹ, וְיָצָא לְעֵבֶר בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּדוֹל.

מַהֵר מְאוֹד הִצְטוֹפֵף אַיְיזִי בֵּין מֵאוֹת הַמִּתְפַּלְּלִים וְאַף עַל פִּי שֶׁמַּרְאֵהוּ וְסִגְנוֹן הַלְּבוּשׁ שֶׁלּוֹ לֹא הִתְאִימוּ בְּדִיּוּק לְמַרְאֵה עֲדַת הַחֲסִידִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, בְּכָל זֹאת אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב לְכָךְ, מִשּׁוּם שֶׁעֵינֵי כֻּלָּם הָיוּ נְשׂוּאוֹת לְעֵבֶר הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, רַבָּם הַנַּעֲרָץ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִּיטְשְׁב – הַמְכֻנֶּה: 'סָנֵגוֹרָם שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל'.

פָּנָיו הָיוּ לוֹהֲטוֹת אֵשׁ קוֹדֶשׁ, וְעֵינָיו כְּלַפִּידִים בּוֹעֲרִים.

אַיְיזִי שֶׁלֹּא הִפְסִיק לְהִסְתַּכֵּל עַל זִיו פָּנָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, הִרְגִּישׁ כִּי מַשֶּׁהוּ מִתְחוֹלֵל בְּקִרְבּוֹ. מִלְחֶמֶת עוֹלָם עוֹמֶדֶת לְהַתְחִיל. גַּם אִם כָּרֶגַע הַחֲיָלִים עוֹמְדִים אֶחָד מוּל הַשֵּׁנִי, מִבְּלִי לִפְתֹּחַ בְּאֵשׁ עֲדַיִן, הֲלוּמוֹת תֻּפֵּי הַקְּרָב נִשְׁמְעוּ בְּכָל חֲלַל לִבּוֹ וּמוֹחוֹ שֶׁל אַיְיזִי.

'לְכוּ נְרַנְּנָה לָה', נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ…', נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק בַּחֲלַל בֵּית הַכְּנֶסֶת. 'נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעָה לוֹ'. וְהַמִּלְחָמָה הִתְחִילָה.

 

כָּל מִשְׁפָּט וְכָל קֶטַע תְּפִלָּה פִּלְּחוּ אֶת לִבּוֹ שֶׁל אַיְיזִי כְּמֵאוֹת חִצִּים חַדִּים.

לְאַט לְאַט הֵחֵל אַיְיזִי לְהִזָּכֵר בְּיַלְדוּתוֹ וּבְבֵית הוֹרָיו. שָׁעָה שֶׁאָבִיו הָיָה לוֹקֵחַ אוֹתוֹ לְבֵית הַכְּנֶסֶת בִּבְרוֹד, וְהוּא עַצְמוֹ כְּיֶלֶד הָיָה שָׁר אֶת אוֹתָם נִגּוּנִים עֲרֵבִים, וְהָיָה אוֹמֵר בְּחֵשֶׁק רַב אֶת אוֹתָם קִטְעֵי תְּפִלָּה.

הַמִּלְחָמָה מַמְשִׁיכָה, אַךְ בָּרוּר כָּעֵת כִּי צַד אֶחָד גּוֹבֵר עַל הַשֵּׁנִי.

הַתְּפִלָּה מַמְשִׁיכָה לָצֵאת מִפִּיו שֶׁל הַצַּדִּיק כְּנַחַל זוֹרֵם, וּכְמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף. וּלְפֶתַע דִּמְעָה קְטַנָּה זָלְגָה לוֹ מֵעֵינוֹ, וְעוֹד אַחַת וְעוֹד אַחַת…

בַּהַתְחָלָה עוֹד נִסָּה אַיְיזִי בְּכָל כּוֹחוֹ לְהַסְתִּיר מֵעֵינֵי אֲחֵרִים אֶת דִּמְעוֹתָיו, אַךְ מַהֵר מְאוֹד הוּא הֵבִין: זֶה לֹא מְשַׁנֶּה כְּלָל. גַּם כָּךְ כֻּלָּם הָיוּ שְׁקוּעִים בִּתְפִלָּה, לָכֵן הִרְשָׁה לְעַצְמוֹ לָתֵת לַדְּמָעוֹת לְהִשָּׁפֵךְ כַּמַּיִם.

כַּאֲשֶׁר הַתְּפִלָּה נִגְמְרָה וְכָל הַמִּתְפַּלְּלִים שָׁבוּ לְבֵיתָם, אַיְיזִי נוֹתַר עַל מוֹשָׁבוֹ מְבֻלְבָּל וּמְיֻסָּר. מָה שֶׁרַבִּי לֵוִי יִצְחָק עוֹרֵר בְּתוֹכוֹ, לֹא נָתַן לוֹ לַחֲזֹר לַמָּלוֹן הַטָּרֶף. לַהַצָּגָה? בֶּטַח שֶׁלֹּא. אַךְ מַה יַעֲשֶׂה? לְאָן יֵלֵךְ? אֵין הוּא מַכִּיר אִישׁ בְּבַרְדִּיטְשֶׁב…

אַיְיזִי שֶׁלֹּא יָדַע מָה לַעֲשׂוֹת פָּנָה בְּרֹאשׁ מֻשְׁפָּל לְעֵבֶר שַׁמָּשׁ בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מָקוֹם אִם יוּכַל לְאָרֵחַ אוֹתוֹ. הַשַּׁמָּשׁ הֵבִין שֶׁזֶּה לֹא אָדָם שֶׁבְּטָעוּת נִקְלַע לָאֵזוֹר, לֹא רָצָה לְהַטְרִיחַ אֶת אַיְיזִי בְּיוֹתֵר מִדַּי שְׁאֵלוֹת, וְהִזְמִינוֹ בְּשִׂמְחָה לִסְעֹד בְּבֵיתוֹ אֶת סְעֻדַּת הַשַּׁבָּת.

לְאַחַר הַסְּעוּדָה חָזְרוּ כֻּלָּם לְבֵית הַכְּנֶסֶת לַעֲרִיכַת הַהִתְוַעֲדוּת – הַ'טִישׁ'.

בְּעֵת עֲשִׂיַּת הַ'טִישׁ' הִשְׁתַּדֵּל אַיְיזִי לֹא לְהַבִּיט בְּעֵינָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, מֵחֲמַת הַבּוּשָׁה.

אַךְ בְּכָל זֹאת, בְּכָל עֵת שֶׁעֵינָיו פָּגְשׁוּ בְּעֵינֵי הַצַּדִּיק, הֵם פִּלְּחוּ אֶת לִבּוֹ פַּעַם אַחַר פַּעַם.

וְעַכְשָׁו כְּבָר נִתַּן לוֹמַר בְּוַדָּאוּת, הַמִּלְחָמָה נִגְמְרָה. הַטּוֹב נִצֵּחַ!

אַיְיזִי חָדָשׁ בָּא לָעוֹלָם, בְּרִיָּה חֲדָשָׁה לְגַמְרֵי.

לְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר לְאַחַר לַיְלָה לְלֹא שֵׁנָה, רָץ אַיְיזִי לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְנֶעֱמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד בּוֹ אֶתְמוֹל בַּלַּיְלָה. גַּם הַפַּעַם כְּדֵי לְחַזּוֹת בִּתְפִלָּתוֹ וּבִתְנוּעוֹתָיו שֶׁל הַצַּדִּיק, אַךְ הַפַּעַם לֹא לְשֵׁם צְחוֹק וְלֵיצָנוּת, אֶלָּא בִּכְדֵי לִסְפֹּג לְקִרְבּוֹ כָּל תְּנוּעָה קְדוֹשָׁה וְכָל מִילָה הַיּוֹצֵאת מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ.

כָּךְ עָבְרָה לָהּ הַשַּׁבָּת כֻּלָּהּ.

בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, כַּאֲשֶׁר כָּל אֲוִירַת הַקְּדֻשָּׁה שאַיְיזִי חָשׁ בְּמֶשֶׁךְ הַשַּׁבָּת עָבְרָה לָהּ, הִתְחִיל אַיְיזִי לְהַרְגִּישׁ תְּחוּשַׁת רֵיקָנוּת אַדִּירָה.

'מָה? זֶה מָה שֶׁאָנִי בֶּאֱמֶת?' – חָשַׁב לְעַצְמוֹ. 'כִּמְעַט כָּל חַיַּי רָדַפְתִּי אַחֲרֵי דְּבָרִים רֵיקִים וְחַסְרֵי תֹּכֶן, וְהִפְסַדְתִּי אֶת הָאֹשֶׁר הָאֲמִתִּי בַּחַיִּים'.

'זָנַחְתִּי אֶת כָּל הַטּוֹב הַזֶּה בִּשְׁבִיל מָה? בִּשְׁבִיל הֲנָאוֹת חוֹלְפוֹת וְלֹא חֲשׁוּבוֹת. אוֹי מַה יִהְיֶה עָלַי? הַאִם יֵשׁ לִי תַּקָּנָה?' – הִתְפָּרֵץ אַיְיזִי בִּבְכִי סוֹעֵר. בְּכִי שֶׁל תְּשׁוּבָה.

נִגַּשׁ אַיְיזִי לְעֵבֶר בֵּיתוֹ שֶׁל רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, וּמִשֶּׁנִּתְּנָה לוֹ הָרְשׁוּת לְהִכָּנֵס פְּנִימָה, אָמַר לוֹ:

'רַבִּי קָדוֹשׁ, אָנָּא עֲזֹר לִי. אֵין אֲנִי רוֹצֶה לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ דָּבָר, מִלְּבַד שֶׁתּוֹרֶה לִי דֶּרֶךְ שֶׁל תְּשׁוּבָה'.

'אֵיזֶה עֲבֵרוֹת עָשִׂיתָ'? – שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי לֵוִי יִצְחָק.

'אוֹי רַבִּי, אִי אֶפְשָׁר לִסְפֹּר וּלְסַפֵּר אֶת כָּמוּת הַחֲטָאִים שֶׁלִּי' – צָעַק אַיְיזִי בִּבְכִי גָּדוֹל.

'אוּלַי תִּכְתֹּב לִי עַל דַּף, בִּמְקוֹם לְסַפֵּר לִי אוֹתָם?' – נִסָּה בְּכָל זֹאת רַבִּי לֵוִי יִצְחָק.

'אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אִם יֵשׁ לָכֶם בְּכָל הָעִיר מַסְפִּיק דַּפִּים וּדְיוֹ, כְּדֵי שֶׁאוּכַל לִכְתֹּב אוֹתָם' – הֵשִׁיב אַיְיזִי, וּבְאָמְרוֹ זֹאת כְּבָר לֹא הִצְלִיחַ לְהוֹצִיא יוֹתֵר מִלִּים מִפִּיו, מֵרֹב בְּכִי.

'אִם כֵּן' – אָמַר הָרַב, 'מַה אוּכַל לַעֲשׂוֹת לְךָ? אֵיזוֹ דֶּרֶךְ תְּשׁוּבָה אוּכַל לָתֵת לְךָ? אִם אָנִי לֹא אֵדַע אֶת הָעֲבֵרוֹת שֶׁעָשִׂיתָ?'.

'אוֹי רַבִּי, אָנָּא מִמְּךָ תַּעֲזֹר לִי וּלְנִשְׁמָתִי' – הִתְחַנֵּן אַיְיזִי בְּלֵב קָרוּעַ.

'טוֹב!' – אָמַר הָרַב. 'עֵצָה אַחַת וִיחִידָה יֵשׁ לִי בִּשְׁבִילְךָ'.

'אָנִי מַמְלִיץ לְךָ לַחְזֹר לְבֵיתְךָ, לִבְרֹד, וְכַאֲשֶׁר תַּגִּיעַ לְשָׁם, לְךָ מִיָּד לְבֵיתְךָ וְתִמְכֹּר אֶת כָּל נְכָסֶיךָ'.

'חֲצִי מֵהַנְּכָסִים שֶׁלְּךָ תְּפַזֵּר לִצְדָקָה לַעֲנִיֵּי עִירְךָ – בְּרוֹד, וְאֶת הַחֵצִי הַשֵּׁנִי תֶּאֱרֹז וְתָבוֹא לְכָאן – לְבַרְדִיטְשֶׁב'.

'אָנָא כְּבוֹד הָרַב' – הִתְחַנֵּן אַיְיזִי. 'אָנָּא מִמְּךָ מוּכָן אֲנִי לְוַתֵּר עַל כָּל מָמוֹנִי וְעַל כָּל רְכוּשִׁי, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא לַחֲזֹר לָעִיר בְּרוֹד'.

'אָנִי לֹא רוֹצֶה לַחֲזֹר לְשָׁם, אֲנִי מְפַחֵד שֶׁאוּלַי הַיֵּצֶר הָרַע יְפַתֶּה אוֹתִי וְיִגְרֹם לִי לְהִשָּׁאֵר בָּעִיר, וְלָשׁוּב לְדַרְכִּי הָרָעָה. אֵשׁ בּוֹעֶרֶת בְּתוֹכִי, אֵשׁ שֶׁל תְּשׁוּבָה וּמְפַחֵד אֲנִי שֶׁמָּא הִיא תִּכְבֶּה'.

'אַל לְךָ לְפַחֵד' – אָמַר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק. 'תָּשׁוּב לְבֵיתְךָ וְאַל תִּפְחָד, זוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁלְּךָ לִתְשׁוּבָה'.

אַיְיזִי קִבֵּל עָלָיו אֶת הַדִּין בְּאַהֲבָה. לְאַחַר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת חָזַר אַיְיזִי לְבַרְדִּיטְשֶׁב, וּמֵאָז אוֹתוֹ יוֹם שָׁקַע כָּל כֻּלּוֹ בַּעֲבוֹדַת ה', בִּתְפִלָּה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים. אַיְיזִי בָּנָה לְעַצְמוֹ חַיִּים חֲדָשִׁים, חַיִּים שֶׁל תּוֹרָה וּתְשׁוּבָה.

 

רְאוּ יְלָדִים יְקָרִים כַּמָּה גָדוֹל כֹּחָהּ שֶׁל הַתְּשׁוּבָה. גַּם אָדָם שֶׁחָטָא רַבּוֹת כְּמוֹ אַיְיזִי, עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ שֶׁל תְּשׁוּבָה, וַעֲדַיִן שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם פְּתוּחִים לְקַבֵּל אוֹתוֹ.

גַּם אָנוּ יְלָדִים יְקָרִים, גַּם אִם קְצָת טָעִינוּ וּקְצָת לֹא הִתְנַהַגְנוּ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, תָּמִיד נוּכַל לַחֲזֹר וּלְתַקֵּן אֶת מַעֲשֵׂינוּ.

 

(ע"פ הספר אמוני עם סגולה, חלק א' עמוד צה, לרב מרדכי גרליץ)