חייב האדם להודות להשם יתברך בתחילת יומו על כל החסדים שעושה איתו, לכן תיקנו לנו רבותינו שיהיה אדם מתפלל ובכך מודה להשם יתברך. ודבר זה חייב להיעשות בראשית היום בראש ובראשונה, אך כאשר האדם משביע עצמו במאכל, אזי הקדים דבר גשמי להשם יתברך והוא האיסור של בעל גאוה שמחשיב עצמו לפני כל שאר העולם.
מקור: הנה בגדר אכילה קודם התפילה גרסינן בברכות (י:) אמר רבי יוסי בר חנינא משום ראב"י מאי דכתיב לא תאכלו על הדם, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. אמר רבי יצחק אמר ר' יוחנן כל האוכל ושותה ואח"כ מתפלל עליו הכתוב אומר ואותי השלכת אחרי גויך, אל תקרי גויך אלא גאיך, אמר הקב"ה: אחרי שנתגאה זה באכילה קיבל אליו מלכות שמים. וכ"פ בשולחן ערוך (סימן פט ס"ג). וראה במנחת חינוך (מצוה רמח אות ה) שהבין בדעת החינוך שאיסור זה הוא מן התורה. ובכה"ח (סימן פט אות כח) הביא דברי הזוהר הקדוש, שהאוכל קודם שהתפלל נחשב כמעונן ומנחש. עיי"ש.
