עֶרֶב טוֹב יְלָדִים יְקָרִים הַיּוֹם נְסַפֵּר לָכֶם עַל כּוֹחָהּ שֶׁל מְסִירוּת נֶפֶשׁ עַל מִצְוָה.
כַּאֲשֶׁר הָרוֹמָאִים שָׁלְטוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הֵם גָּזְרוּ הַרְבֵּה גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת עַל הַיְּהוּדִים. אַחַת הַגְּזֵרוֹת הָיְתָה שֶׁאָסוּר לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין. כָּל אָדָם שֶׁיַּנִּיחַ תְּפִלִּין – יֵהָרֵג!
בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה חַי יְהוּדִי צַדִּיק וּשְׁמוֹ אֱלִישָׁע. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֱלִישָׁע עַל אוֹתָהּ גְּזֵרָה נוֹרָאָה לֹא חָשַׁשׁ וְלֹא פָחַד. הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה שֶׁצִּוָּה עָלֵינוּ ה' יִתְבָּרַךְ.
אֱלִישָׁע גַּם הָיָה נוֹהֵג בַּמִּנְהָג הַקָּדוֹשׁ לְהִשָּׁאֵר עִם הַתְּפִלִּין עָלָיו בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם. וְכָךְ, גַּם אַחֲרֵי הַגְּזֵרָה הַנּוֹרָאָה, הוּא הִמְשִׁיךְ בְּמִנְהָגוֹ, מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לִפְנֵי הַגְּזֵרָה, וְהָיָה נִשְׁאָר עִם הַתְּפִלִּין כָּל הַיּוֹם, וַאֲפִלּוּ יוֹצֵא לִרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר כְּשֶׁהוּא מְעֻטָּר בִּתְפִלִּין.
אֱלִישָׁע יָדַע שֶׁסַּכָּנָה גְדוֹלָה מְרַחֶפֶת עָלָיו, וְאִם הָרוֹמָאִים יִתְפְּסוּ אוֹתוֹ הוּא עָלוּל לָמוּת מִשּׁוּם כָּךְ, אַךְ בָּטַח בַּה' יִתְבָּרַךְ, וְלֹא וִתֵּר עַל הַמִּצְוָה הַקְּדוֹשָׁה.
בְּאַחַד הַיָּמִים, כַּאֲשֶׁר הָלַךְ אֱלִישָׁע בָּרְחוֹב, עִם הַתְּפִלִּין עַל רֹאשׁוֹ, הִבְחִין בּוֹ שׁוֹטֵר רוֹמָאִי. אֱלִישָׁע רָאָה שֶׁהַשּׁוֹטֵר הִבְחִין בּוֹ וְהִתְחִיל לִבְרוֹחַ מִמֶּנּוּ, וְהַשּׁוֹטֵר הֵחֵל לִרְדּוֹף אַחֲרָיו.
וְכָכָה בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה דַּקּוֹת הִתְנַהֵל מִרְדָּף בֵּין הַשּׁוֹטֵר לְבֵין אֱלִישָׁע, כַּאֲשֶׁר אֱלִישָׁע מִתְחַמֵּק וּבוֹרֵחַ בֵּין סִמְטָאוֹת הָעִיר וְהַשּׁוֹטֵר אַחֲרָיו. לְאַחַר כַּמָּה זְמַן רָאָה אֱלִישָׁע שֶׁהַשּׁוֹטֵר תֶּכֶף מַשִּׂיג אוֹתוֹ, חִישׁ מַהֵר נִכְנַס אֱלִישָׁע לְסִמְטָה צְדָדִית, הוֹרִיד אֶת הַתְּפִלִּין מֵרֹאשׁוֹ, וְהֶחֱזִיקָן בְּיָדָיו, כְּשֶׁהֵן מֻסְתָּרוֹת בֵּין כַּפּוֹת יָדָיו.
וְהִנֵּה הִגִּיעַ הַשּׁוֹטֵר, הוּא פָּנָה אֶל אֱלִישָׁע וְצָעַק: מָה יֵשׁ לְךָ בְּיָדֶיךָ? תַּרְאֶה לִי עַכְשָׁו, וְתִזָּהֵר לְהַסְתִּיר מִמֶּנִּי מַשֶּׁהוּ!
אָמַר לוֹ אֱלִישָׁע: יֵשׁ בְּיָדַי כַּנְפֵי-יוֹנָה.
אֲנִי לֹא מַאֲמִין לְךָ, אֲנִי רָאִיתִי שֶׁהֵנַחְתָּ תְּפִלִּין! פְּתַח מִיָּד אֶת יָדֶיךָ וְהַרְאֵה לִי מִיָּד מָה יֵשׁ בְּתוֹכָן! צָעַק הַשּׁוֹטֵר הָרוֹמָאִי.
פָּתַח אֱלִישָׁע אֶת כַּפּוֹת יָדָיו, וְהִנֵּה נַעֲשָׂה לוֹ נֵס, וּבִמְקוֹם תְּפִלִּין הָיוּ בָהֶן כַּנְפֵי יוֹנָה – כְּנָפַיִם לְבָנוֹת וְיָפוֹת.
הַשּׁוֹטֵר הָרוֹמָאִי הֶהָמוּם נֶאֱלַץ לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ בּוֹשׁ וְנִכְלָם, וֶאֱלִישָׁע חָזַר לְבֵיתוֹ שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב.
סִפּוּר הַנֵּס הַמֻּפְלָא שֶׁאֵרַע לֶאֱלִישָׁע הַצַּדִּיק הִתְפַּרְסֵם מַהֵר בֵּין הַיְּהוּדִים, וְכֻלָּם הוֹדוּ לַה' עַל הַנֵּס הַגָּדוֹל, וּמֵאָז קָרְאוּ לוֹ כֻּלָּם: 'אֱלִישָׁע בַּעַל כְּנָפַיִם'.
אַתֶּם יוֹדְעִים יְלָדִים מַדּוּעַ הַתְּפִלִּין נֶהֶפְכוּ דַּוְקָא לְכַנְפֵי יוֹנָה וְלֹא לְכָל דָּבָר אַחֵר? מִשּׁוּם שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לְיוֹנָה. כְּמוֹ שֶׁהַכְּנָפַיִם שֶׁל הַיּוֹנָה מְגִנּוֹת עָלֶיהָ וּמַצִּילוֹת אוֹתָהּ, כָּךְ הַמִּצְווֹת שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים, שׁוֹמְרוֹת וּמְגִנּוֹת עֲלֵיהֶם מִכָּל צָרָה.
וּמַדּוּעַ זָכָה אֱלִישָׁע שֶׁנַּעֲשָׂה לוֹ נֵס כָּזֶה גָּדוֹל?
מִשּׁוּם שֶׁהוּא תָּמִיד נִזְהָר לִשְׁמֹר עַל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַתְּפִלִּין, וְהַמִּצְוָה הַזּוֹ הָיְתָה חֲשׁוּבָה וַחֲבִיבָה עָלָיו מְאוֹד.
כָּךְ גַּם אֲנַחְנוּ, נֵדַע וְנִזָּהֵר לִשְׁמֹר עַל כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁה' צִוָּה עָלֵינוּ, וּבִזְכוּת אוֹתָן מִצְווֹת ה' יִשְׁמֹר עָלֵינוּ תָּמִיד, אָמֵן וְאָמֵן.
וְעַכְשָׁיו יְלָדִים יְקָרִים, בּוֹאוּ נִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע. כֻּלָּם בְּיַחַד יְלָדִים: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". לַיְלָה טוֹב!
(ע"פ מסכת שבת מט)