תפריט
'אֲנִי מִצְטַעֵר'… אָמַר הַפְּרוֹפֵסוֹר, 'כַּנִּרְאֶה שֶׁהַבַּת שֶׁלָּכֶם לֹא תּוּכַל לְדַבֵּר לְעוֹלָם'.
שָׂרָה קָרְאוּ לָהּ, לַיַּלְדָּה.
וּמֵאָז שֶׁהִיא נוֹלְדָה, הִיא עֲדַיִן לֹא הוֹצִיאָה אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת מֵהַפֶּה.
בַּתְּחִלָּה הַהוֹרִים חָשְׁבוּ שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר, וְלֹא צָרִיךְ לְהִלָּחֵץ. 'קֶצֶב הַהִתְפַּתְּחוּת שֶׁלָּהּ קְצָת אִטִּי, אֲבָל לְאַט לְאַט הַכֹּל יִסְתַּדֵּר', כָּךְ הֵם חָשְׁבוּ. אַךְ כְּכָל שֶׁהַיַּלְדָּה גָּדְלָה, הֵם הֵבִינוּ שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר, וּפָנוּ לְעֶזְרָה.
הֵם נִסּוּ אֶת מֵיטַב הָרוֹפְאִים וְהַפְּרוֹפֵסוֹרִים. כֶּסֶף רַב וּזְמַן יָקָר הִשְׁקִיעוּ בַּיַּלְדָּה הַיְקָרָה. אַךְ כָּל רוֹפֵא שֶׁהָיוּ אֶצְלוֹ אָמַר לָהֶם אֶת אוֹתָם הַמִּילִים: 'אֲנִי מִצְטַעֵר – כַּנִּרְאֶה שֶׁהַבַּת שֶׁלָּכֶם לֹא תּוּכַל לְדַבֵּר לְעוֹלָם'.
בְּלֵב חוֹשֵׁשׁ קָבְעוּ הַהוֹרִים פְּגִישָׁה עִם עוֹד פְּרוֹפֵסוֹר אֶחָד אַחֲרוֹן. הוּא הָיָה מֻמְחֶה גָּדוֹל, וְהֵם תָּלוּ בּוֹ אֶת הַתִּקְוָה הָאַחֲרוֹנָה. לְאַכְזָבָתָם הַגְּדוֹלָה, גַּם הוּא הֵשִׁיב בְּצוּרָה דּוֹמָה לְקוֹדְמָיו:
'הַסִּכּוּיִים הֵם אַפְסִיִּים' – אָמַר. 'אֶפְשָׁר לְנַסּוֹת שׁוּב וָשׁוּב, אַךְ לֹא כְּדַאי שֶׁתְּפַתְּחוּ תִּקְוָה כָּלְשֶׁהִי, מוּטָב לָכֶם לְהָבִין שֶׁהִיא לֹא תְּדַבֵּר, וְזֶהוּ…'.
הַהוֹרִים יָצְאוּ מֵחֶדְרוֹ שֶׁל הַפְּרוֹפֵסוֹר שְׁבוּרֵי לֵב וּמְיֹאָשִׁים. הֵם כְּבָר הֵחֵלּוּ לְהַפְנִים וּלְהַשְׁלִים שֶׁהַבַּת שֶׁלָּהֶם לֹא תִּהְיֶה יָלְדָה רְגִילָה.
הַדִּמְיוֹנוֹת עַל הֶעָתִיד כְּבָר הֵחֵלּוּ לַחֲלֹף בְּרֹאשָׁם. אֵיךְ יֵרָאוּ הַחַיִּים שֶׁלָּהּ, וְאֵיךְ יֵרָאוּ הַקְּשָׁיִים שֶׁלָּהּ. זְרוֹעוֹת הַיֵּאוּשׁ כְּבָר כִּיסוּ כָּל חֶלְקָה בְּגוּפָם וּבְנַפְשָׁם.
כַּעֲבוּר תְּקוּפָה קְצָרָה…
'מָה קָרָה? מַדּוּעַ אַתֶּם עֲצוּבִים?'
הָיָה זֶה חָבֵר טוֹב שֶׁל אֲבִי הַיַּלְדָּה. הוּא פָּגַשׁ אוֹתָם יוֹם אֶחָד בַּדֶּרֶךְ לִקְנִיּוֹת.
'אַל תִּשְׁאַל', עָנָה הָאָב, 'נִסִּינוּ כְּבָר הַכֹּל, הָיִינוּ אֵצֶל גְּדוֹלֵי הָרוֹפְאִים וְהַמֻּמְחִים, אַךְ כֻּלָּם אָמְרוּ לָנוּ פֶּה אֶחָד שֶׁלַּיַּלְדָּה שֶׁלָּנוּ אֵין סִכּוּי לְדַבֵּר'.
הֶחָבֵר הֶאֱזִין לְדִבְרֵיהֶם בִּרְצִינוּת רַבָּה, וַאֲרֶשֶׁת שֶׁל כְּאֵב עָטְפָה אֶת פָּנָיו. הָיָה נִכָּר בְּמוּחָשׁ שֶׁהוּא כּוֹאֵב יַחַד אֶת כְּאֵבָם. אַךְ לְפֶתַע, הוֹפִיעַ חִיּוּךְ עַל פָּנָיו. פָּנָה אֲלֵיהֶם הֶחָבֵר וְאָמַר:
'אַל תִּתְיָאֲשׁוּ עֲדַיִן! אִם כָּל הָרוֹפְאִים הִתְיָאֲשׁוּ, נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ לָכֶם רַק פִּתְרוֹן אֶחָד'.
'פִּתְרוֹן? אֵיזֶה פִּתְרוֹן יֵשׁ לְךָ שֶׁאֵין לְכָל הָרוֹפְאִים הַמֻּמְחִים?', שָׁאֲלוּ הַהוֹרִים הַמֻּפְתָּעִים.
'בּוֹאוּ לָרַבִּי', הֵשִׁיב הֶחָבֵר, 'תִּתְבָּרְכוּ מִמֶּנּוּ, וְשִׁמְעוּ לַעֲצָתוֹ'.
'רַבִּי? אֵיזֶה רַבִּי? עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר? אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ שֶׁאֲנַחְנוּ בִּכְלָל רְחוֹקִים מֵהַדָּבָר הַזֶּה? אֲנַחְנוּ כִּמְעַט שֶׁלֹּא שׁוֹמְרִים תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְאַתָּה רוֹצֶה שֶׁאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ לְרַב'?
'וּבִכְלַל מִי זֶה הָרַב שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עָלָיו?'
חִיֵּךְ הֶחָבֵר וְעָנָה:
'הָרַבִּי מִלְּיוּבָּאוִיטְשׁ כַּמּוּבָן'!
'הָרַבִּי מִלְּיוּבָּאוִיטְשׁ יְקַבֵּל אֶתְכֶם בְּשִׂמְחָה, הוּא מְקַבֵּל כָּל אָדָם בְּשִׂמְחָה וּבִמְאוֹר פָּנִים, בְּלִי הֶבְדֵּל אִם אַתֶּם דָּתִיִּים אוֹ לֹא. הוּא אוֹהֵב מְאוֹד כָּל יְהוּדִי, וּבְוַדַּאי יִשְׂמַח לְקַבֵּל אֶתְכֶם וְלַעֲזֹר לָכֶם'.
'יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם', הִמְשִׁיךְ הֶחָבֵר וְאָמַר, 'כַּמָּה הַתְּפִלּוֹת וְהַבְּרָכוֹת שֶׁלּוֹ מִתְקַבְּלוֹת בַּשָּׁמַיִם. דַּוְקָא עַכְשָׁו שֶׁאַתֶּם כְּבָר מְיֹאָשִׁים, וְהָרוֹפְאִים כֻּלָּם אָמְרוּ פֶּה אֶחָד שֶׁאֵין מָה לַעֲשׂוֹת, אֵין לָכֶם מָה לְהַפְסִיד!'.
הִקְשִׁיבוּ הַהוֹרִים בְּקֶשֶׁב רַב לְאוֹתוֹ חָבֵר, וְהָלְכוּ לְבֵיתָם.
בַּבַּיִת יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם וְחָשְׁבוּ יַחַד:
'מָה בֶּאֱמֶת אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהַפְסִיד מִכָּךְ שֶׁנֵּלֵךְ לְרַב? יוֹתֵר גָּרוּעַ מִמָּה שֶׁהָיָה עַד הַיּוֹם לֹא יִהְיֶה, וְאִם גַּם הוּא יַגִּיד שֶׁאֵין לָנוּ שׁוּם סִכּוּי, זֶה כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ יְשַׁנֶּה, אֲנַחְנוּ גַּם כָּכָה מְיֹאָשִׁים'.
הֶחְלִיטוּ וְעָשׂוּ.
נָסְעוּ הַהוֹרִים, יַחַד עִם בִּתָּם הַקְּטַנָּה אֶל הָרַבִּי מִלְּיוּבָּאוִיטְשׁ. הִמְתִּינוּ בַּתּוֹר הָאָרֹךְ כְּדֵי לִזְכּוֹת לִפְגֹּשׁ אֶת הָרַבִּי, וּכְשֶׁהִגִּיעַ הַתּוֹר הַמְיֻחָל, נִכְנְסוּ שְׁלָשְׁתָּם אֶל הָרַבִּי, וְהֵחֵלּוּ לְסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל קוֹרוֹת חַיֶּיהָ שֶׁל הַיַּלְדָּה.
הֵם סִפְּרוּ אֶת כָּל הַבְּדִיקוֹת שֶׁעָשׂוּ, הֵם פֵּרְטוּ אֵצֶל כַּמָּה רוֹפְאִים, מֻמְחִים וּפְרוֹפֵסוֹרִים הֵם בִּקְּרוּ, וְשִׁתְּפוּ בִּכְאֵב אֶת הַתְּשׁוּבָה הַמְשֻׁתֶּפֶת שֶׁל כֻּלָּם: הַיַּלְדָּה לֹא תְּדַבֵּר לְעוֹלָם…
הָרַבִּי הֶאֱזִין לְדִבְרֵיהֶם, וְכָאַב אֶת כְּאֵבָם.
לְפֶתַע הֵרִים הָרַבִּי אֶת מַבָּטוֹ וּפָנָה אֶל הַיַּלְדָּה. 'בִּתִּי הַיְקָרָה' – אָמַר הָרַבִּי, 'אִם תְּקַבְּלִי עַל עַצְמֵךְ לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת בִּקְבִיעוּת – תַּתְחִילִי לְדַבֵּר. הַאִם אַתְּ מוּכָנָה לְקַבֵּל עַל עַצְמֵךְ'?
הַהוֹרִים הִסְתַּכְּלוּ עַל הַבַּת, לִרְאוֹת מָה תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתָהּ.
הַיַּלְדָּה שֶׁכָּל הַזְּמַן הַזֶּה לֹא הֵזִיזָה אֶת מַבָּטָהּ מֵעֵינָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַחוֹדְרוֹת שֶׁל הָרַבִּי, הִנְהֲנָה בְּרֹאשָׁהּ לְאוֹת הַסְכָּמָה.
אוּלָם הָרַבִּי לֹא הִסְתַּפֵּק בִּתְשׁוּבָה זוֹ עִם הָרֹאשׁ, וְחִכָּה לִשְׁמֹעַ אֶת תְּשׁוּבָתָהּ. 'הַאִם אַתְּ מְקַבֶּלֶת עַל עַצְמֵךְ?' שָׁאַל הָרַבִּי, וְהִמְתִּין לִשְׁמֹעַ אֶת הַמִּלָּה 'כֵּן'…
הַיַּלְדָּה לֹא יָדְעָה מָה לַעֲשׂוֹת, הָרַבִּי לֹא מִסְתַּפֵּק בְּהִנְהוּן הָרֹאשׁ, וְהִיא הֲרֵי לֹא יְכוֹלָה לְדַבֵּר, הִיא מֵעוֹלָם לֹא הִצְלִיחָה לְהוֹצִיא מִלָּה מֵהַפֶּה.
הַיַּלְדָּה הִבִּיטָה עַל הוֹרֶיהָ בְּצִפִּיָּה, אוּלַי הֵם יִפְתְּרוּ אֶת הַמַּצָּב. אוּלַי הֵם יַסְבִּירוּ לָרַבִּי שֶׁהִיא לֹא יְכוֹלָה לְדַבֵּר, וּמַסְפִּיק שֶׁהִיא מְהַנְהֶנֶת עִם הָרֹאשׁ. אַךְ הַהוֹרִים עַצְמָם עָמְדוּ הַמּוּמִים מִמָּה שֶׁקּוֹרֶה מוּל עֵינֵיהֶם.
הַיַּלְדָּה הֶחֱלִיפָה מַבָּטִים בֵּין הָרַבִּי לַהוֹרִים שֶׁלָּהּ, שׁוּב וָשׁוּב. וּלְפֶתַע שָׁאַל אוֹתָהּ הָרַבִּי שׁוּב: 'הַאִם אַתְּ מְקַבֶּלֶת עַל עַצְמֵךְ לְהַדְלִיק נֵרוֹת שַׁבָּת'?
בְּאוֹתוֹ רֶגַע, בְּלִי שֶׁהִיא הֵבִינָה מָה קָרָה וְאֵיךְ זֶה קָרָה, פָּתְחָה הַיַּלְדָּה אֶת פִּיהָ וְאָמְרָה: 'כֵּן'!
הַיְּתָה זוֹ הַמִּילָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַיַּלְדָּה הוֹצִיאָה מִפִּיהָ מֵהָרֶגַע שֶׁהִיא נוֹלְדָה!
לֹא נִתַּן הָיָה לְתָאֵר אֶת הַשִּׂמְחָה וְהַהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁל הַיַּלְדָּה הַמְּאֻשֶּׁרֶת וְשֶׁל הַהוֹרִים הַנִּרְגָּשִׁים בְּאוֹתָם רְגָעִים, וְלוּ רַק עַל הַמִּילָה הַיְחִידָה שֶׁהַיַּלְדָּה אָמְרָה.
בֶּטַח וּבֶטַח שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָאֵר בִּכְלָל, מָה קָרָה לַהוֹרִים לְאַחַר רֶצֶף הַמִּילִים וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁהַיַּלְדָּה הוֹצִיאָה לְאַחַר מִכֵּן…
הַיַּלְדָּה הֵחֵלָּה לְדַבֵּר!
לְאַחַר זְמַן מָה הִצְלִיחַ הָאַבָּא לְהֵרָגַע מִסַּעֲרַת הָרְגָשׁוֹת שֶׁאָחֲזָה בּוֹ, וְשָׁאַל אֶת הָרַבִּי:
'הַאִם אַתָּה בַּעַל כּוֹחוֹת מְיֻחָדִים? הַאִם זֶה הָיָה קֶסֶם אוֹ מַשֶּׁהוּ? הֲרֵי הָרוֹפְאִים אָמְרוּ שֶׁאֵין שׁוּם סִכּוּי בָּעוֹלָם שֶׁהַיַּלְדָּה תְּדַבֵּר'.
הֵשִׁיב לוֹ הָרַבִּי עִם הַחִיּוּךְ הַמְיֻחָד שֶׁלּוֹ:
'לֹא, אֵין זֶה קֶסֶם. כַּאֲשֶׁר יְהוּדִי מַחֲלִיט לְקַיֵּם מִצְוָה הוּא מַעֲלֶה אֶת עַצְמוֹ לְדַרְגָּה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, וְאָז הוּא זוֹכֶה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְנַהֵג עִמּוֹ בַּהַנְהָגָה שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַטֶּבַע, בְּהַנְהָגָה שֶׁל נֵס'!
רְאוּ יְלָדִים יְקָרִים, מָה כּוֹחָהּ שֶׁל מִצְוָה אַחַת, כַּמָּה הִיא מַשְׁפִּיעָה עַל הָאָדָם וְעַל הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ. בִּמְיֻחָד אִם יֵשׁ מִצְוָה שֶׁקְּצָת קָשֶׁה לָנוּ לְקַיֵּם אוֹתָהּ, וּבְכָל זֹאת אֲנַחְנוּ מִתְגַּבְּרִים וּמְקַיְּמִים, בְּוַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ רַק הַשְׁפָּעוֹת טוֹבוֹת.
(כל סיפורי הרבי, חלק ה')
