הַסַּבְלָנוּת שֶׁל רַבִּי פְּרֵידָא

'נוּ, תַּלְמִידִי הַיָּקָר הַאִם כְּבָר זָכִיתָ לְהָבִין אֶת דִּבְרֵי הַמִּשְׁנָה?', שָׁאַל רַבִּי פְּרֵידָא אֶת תַּלְמִידוֹ.

'לֹא, רַבִּי, טֶרֶם זָכִיתִי לַהֲבִינָם, הַאִם תּוּכַל לָשׁוּב וְלַחְזוֹר עָלֶיהָ?', הֵשִׁיב הַתַּלְמִיד.

'טוֹב תַּלְמִידִי חֲבִיבִי, אַל דְּאָגָה, אֲפִילּוּ שֶׁחָזַרְנוּ עַל הַמִּשְׁנָה שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שְׁמוֹנִים וּשְׁמוֹנֶה פְּעָמִים, נַחֲזוֹר עָלֶיהָ כָּעֵת שׁוּב, בַּפַּעַם הַשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת שְׁמוֹנִים וָתֵשַׁע… הָעִקָּר שֶׁתָּבִין אֶת הַמִּשְׁנָה'.

כָּזֶה הָיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי פְּרֵידָא. הוּא נִסָּה לִלְמֹד, וּמְאוֹד רָצָה, אֲבָל לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין. לֹא כְּשֶׁהִסְבִּירוּ לוֹ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, לֹא כְּשֶׁחָזְרוּ עַל כָּךְ בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָּה, וְלֹא בַּשְּׁלִישִׁית, וַאֲפִלּוּ אַחֲרֵי מֵאָה, מָאתַיִם וּשְׁלוֹשׁ מֵאוֹת פְּעָמִים, עֲדַיִן הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין כְּלוּם.

רַק אַחֲרֵי שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתוֹ וְחָזְרוּ וְהִסְבִּירוּ אַרְבַּע מֵאוֹת פְּעָמִים!!! רַק אָז, סוֹף סוֹף, הִצְלִיחַ הַתַּלְמִיד לִקְלֹט וּלְהָבִין אֶת הַלִּמּוּד.

לֹא פָּשׁוּט הָיָה לוֹ לְאוֹתוֹ תַּלְמִיד. בְּכָל פַּעַם שֶׁתַּלְמִידֵי כִּתָּתוֹ לָמְדוּ, הֵם הָיוּ מְבִינִים כְּבָר בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה אוֹ הַשְּׁנִיָּה, וְרָצוּ לְהִתְקַדֵּם לַדָּבָר הַבָּא, אַךְ הוּא נִשְׁאַר מֵאָחוֹר, וְלֹא הֵבִין אֶת מָה שֶׁלָּמְדוּ.

שׁוּם רַב שֶׁהָיָה לוֹ לֹא הִצְלִיחַ לַעֲזֹר לוֹ, וְלֹא הִצְלִיחַ לְהָבִין לְנַפְשׁוֹ שֶׁל הַתַּלְמִיד, וְכָךְ הוּא הִתְגַּלְגֵּל מֵרַב לְרַב.

אוֹתוֹ תַּלְמִיד כְּבָר כִּמְעַט הִתְיָאֵשׁ מִלִּלְמֹד תּוֹרָה, עַד שֶׁפָּגַשׁ בְּרַבִּי פְּרֵידָא.

רַבִּי פְּרֵידָא שֶׁרָאָה מוּלוֹ יֶלֶד יְהוּדִי טָהוֹר שֶׁכָּל רְצוֹנוֹ וְחִשְׁקוֹ הוּא לִלְמֹד תּוֹרָה, הֵבִין שֶׁאָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ מֵהַיֶּלֶד הַזֶּה, וְחַיָּבִים לְהַשְׁקִיעַ בּוֹ אֶת כָּל הַמַּאֲמַצִּים, כְּדֵי לַעֲזֹר לוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה.

חָשַׁב רַבִּי פְּרֵידָא אֵיךְ וְכֵיצַד הוּא יָכוֹל לִגְרֹם לַיֶּלֶד לְהָבִין אֶת הַלִּמּוּד. עַד שֶׁהִגִּיעַ לְמַסְקָנָה, שֶׁצָּרִיךְ לְהַסְבִּיר לַיֶּלֶד אֶת הַלִּמּוּד שׁוּב וָשׁוּב, בְּלִי לְהִתְיָאֵשׁ. אֲפִלּוּ אִם נִרְאָה שֶׁכְּבָר אֵין סִכּוּי, וּכְבָר הִסְבַּרְנוּ עֶשְׂרוֹת וּמֵאוֹת פְּעָמִים, לֹא לְהִתְיָאֵשׁ וּלְהַסְבִּיר שׁוּב וָשׁוּב, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, כָּךְ הוּא קִוָּה, הַיֶּלֶד יַצְלִיחַ לְהָבִין אֶת הַלִּמּוּד.

וְאָכֵן, הַשִּׁיטָה שֶׁל רַבִּי פְּרֵידָא עָבְדָה, וְאַחֲרֵי אַרְבַּע מֵאוֹת פְּעָמִים שֶׁהוּא הִסְבִּיר לַתַּלְמִיד אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, הִצְלִיחַ הַיֶּלֶד לְהָבִין!

וְכָךְ, בְּכָל פַּעַם שֶׁיָּשַׁב וְלָמַד עִם אוֹתוֹ תַּלְמִיד, הָיָה יוֹשֵׁב רַבִּי פְּרֵידָא בְּסַבְלָנוּת גְּדוֹלָה וּבַעֲנָוָה רַבָּה, וְהִסְבִּיר לְאוֹתוֹ תַּלְמִיד פַּעַם אַחַר פַּעַם, עֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשִׁים, מֵאָה וּמָאתַיִם, שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְאַרְבַּע מֵאוֹת פְּעָמִים, עַד שֶׁהוּא הֵבִין אֶת כָּל הַסּוּגְיָא כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ.

הַפָּנִים שֶׁל הַתַּלְמִיד זָרְחוּ מֵאוֹשֵׁר. שִׂמְחָתוֹ הִרְקִיעָה שְׁחָקִים, כְּשֶׁזָּכָה וְהִצְלִיחַ סוֹף סוֹף לְהָבִין אֶת הַלִּמּוּד וְאֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין מָה הִתְחוֹלֵל בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל אוֹתוֹ תַּלְמִיד, כַּמָּה הַעֲרָצָה וְיִרְאַת כָּבוֹד רַחַשׁ הַתַּלְמִיד לְרַבּוֹ, שֶׁסּוֹף סוֹף גָּרַם לוֹ לְחֵשֶׁק בַּלִּמּוּד, וְלַהֲבָנָה שֶׁגַּם הוּא יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה כְּמוֹ כֻּלָּם.

כָּךְ יָשְׁבוּ לָהֶם הָרַב וְהַתַּלְמִיד וְלָמְדוּ תּוֹרָה, סוּגְיָא וְעוֹד סוּגְיָא, מִשְׁנָה וְעוֹד מִשְׁנָה, וְכָל דָּבָר אַרְבַּע מֵאוֹת פְּעָמִים בְּנַחַת וּבְסַבְלָנוּת.

יוֹם אֶחָד, הִגִּיעַ שָׁלִיחַ מְיֻחָד לְרַבִּי פְּרֵידָא, וְהוֹדִיעַ לוֹ שֶׁעָלָיו לָצֵאת בִּדְחִיפוּת לִשְׁלִיחוּת שֶׁל דְּבַר מִצְוָה.

אָמַר רַבִּי פְּרֵידָא לַשָּׁלִיחַ: 'אָנָּא מִמְּךָ, תַּמְתִּין לִי עַד שֶׁאֲסַיֵּם לִלְמֹד עִם אוֹתוֹ תַּלְמִיד, וּלְאַחַר מִכֵּן אֵלֵךְ לְאוֹתָהּ שְׁלִיחוּת'.

יָשַׁב רַבִּי פְּרֵידָא וְלָמַד עִם הַתַּלְמִיד אַרְבַּע מֵאוֹת פְּעָמִים כְּהֶרְגֵּלָם. כַּאֲשֶׁר סִיְּמוּ אֶת הַפַּעַם הָאַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי פְּרֵידָא: 'נוּ, תַּלְמִידִי הַיָּקָר הַאִם הֵבַנְתָּ אֶת הַסּוּגְיָא?'

עָנָה לוֹ הַתַּלְמִיד בִּמְבוּכָה: 'לֹא, רַבִּי, לֹא הֵבַנְתִּי הַפַּעַם כְּלוּם'.

'מָה קָרָה? הֲרֵי הִסְבַּרְתִּי לְךָ אַרְבַּע מֵאוֹת פְּעָמִים כְּמוֹ תָּמִיד, מַדּוּעַ הַפַּעַם לֹא הֵבַנְתָּ?' שָׁאַל אוֹתוֹ רַבִּי פְּרֵידָא הַמֻּפְתָּע.

עָנָה לוֹ הַתַּלְמִיד: 'מֵהָרֶגַע שֶׁשָּׁמַעְתִּי שֶׁהָרַב צָרִיךְ לָצֵאת, דַּעְתִּי הֻסְּחָה, וְלֹא הָיִיתִי מַסְפִּיק מְרֻכָּז כְּדֵי לְהַקְשִׁיב לְמָה שֶׁהָרַב לִמֵּד אוֹתִי. לָכֵן לֹא הֵבַנְתִּי כְּלוּם'.

חָשַׁב רַבִּי פְּרֵידָא לְעַצְמוֹ: מִצַּד אֶחָד כְּבָר נִהְיָה מְאֻחָר, וַאֲנִי צָרִיךְ לָלֶכֶת לְמִצְוָה חֲשׁוּבָה. מִצַּד שֵׁנִי יֵשׁ פֹּה תַּלְמִיד שֶׁלֹּא הֵבִין אֶת הַלִּמּוּד, מָה יוֹתֵר חָשׁוּב?

הֶחֱלִיט רַבִּי פְּרֵידָא לְהִשָּׁאֵר וְלִלְמֹד עִם הַתַּלְמִיד, וְאָמַר לוֹ: 'תַּלְמִידִי הַיָּקָר, תִּתְרַכֵּז הֵיטֵב עַכְשָׁו בְּלִמּוּד, כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ לְלַמֵּד אוֹתְךָ שׁוּב, עַד שֶׁתָּבִין אֶת הַסּוּגְיָא הֵיטֵב!'.

כָּךְ יָשַׁב רַבִּי פְּרֵידָא עִם תַּלְמִידוֹ, וְלָמַד עִמּוֹ מֵחָדָשׁ עוֹד אַרְבַּע מֵאוֹת פְּעָמִים!!! עַד שֶׁהֵבִין סוֹף סוֹף אֶת הַלִּמּוּד.

לְאַחַר שֶׁסִּיְּמוּ אֶת הַלִּמּוּד, וְרַבִּי פְּרֵידָא כְּבָר הִתְכַּוֵּן לָקוּם וְלָלֶכֶת לַשְּׁלִיחוּת הַחֲשׁוּבָה, יָצְאָה לְפֶתַע בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם, וְאָמְרָה:

'רַבִּי פְּרֵידָא, בַּשָּׁמַיִם הִתְרַגְּשׁוּ מְאוֹד מֵהַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָשִׂיתָ, הַסַּבְלָנוּת וְהַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ שֶׁלְּךָ לְלַמֵּד אֶת אוֹתוֹ תַּלְמִיד תּוֹרָה, הִרְעִישׁוּ אֶת כָּל הָעוֹלָמוֹת! לָכֵן, הֶחֱלִיטוּ בַּשָּׁמַיִם לָתֵת לְךָ מַתָּנָה, וְאַתָּה תִּבְחַר אֵיזוֹ מַתָּנָה אַתָּה רוֹצֶה: אוֹ שֶׁתְּקַבֵּל עוֹד אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְחַיֶּיךָ, אוֹ שֶׁתִּזְכֶּה אַתָּה וְכָל דּוֹרְךָ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא'.

כְּשֶׁשָּׁמַע זֹאת רַבִּי פְּרֵידָא מִיָּד עָנָה: 'בּוֹחֵר אֲנִי בָּאֶפְשָׁרוּת הַשְּׁנִיָּה, בִּרְצוֹנִי שֶׁאֲנִי וּבְנֵי דּוֹרִי נִזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא'.

שׁוּב הִתְרַגְּשׁוּ בַּשָּׁמַיִם מֵהַבְּחִירָה שֶׁל רַבִּי פְּרֵידָא, וּמֵאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל הַגְּדוֹלָה שֶׁלּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶחֱלִיט לְהַעֲנִיק לוֹ אֶת שְׁנֵי הַדְּבָרִים: גַּם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנִים נוֹסָפוֹת לַחַיִּים, וְגַם שֶׁיִּזְכֶּה הוּא וְכָל בְּנֵי דּוֹרוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

מִכָּאן נִלְמַד יְלָדִים יְקָרִים כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא מִדַּת הַסַּבְלָנוּת, שֶׁבִּזְכוּת הַסַּבְלָנוּת שֶׁל רַבִּי פְּרֵידָא אוֹתוֹ תַּלְמִיד זָכָה לִלְמֹד תּוֹרָה, וְהוּא זָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

אָנוּ גַּם לוֹמְדִים מִכָּאן שֶׁלְּעוֹלָם אֵין לְהִתְיָאֵשׁ מֵאַף אֶחָד, וְרַק לְחַפֵּשׂ אֵיךְ לְהָבִין אֶת נַפְשׁוֹ וְלַעֲזֹר לוֹ. וְגַם אֲנַחְנוּ בְּעַצְמֵנוּ, אִם קָשֶׁה לָנוּ לִלְמֹד, אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ! צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ וּלְנַסּוֹת, וּלְחַפֵּשׂ רַב וּמוֹרֶה שֶׁיָּבִין אוֹתָנוּ וְיַעֲזֹר לָנוּ.

 

וְעַכְשָׁיו יְלָדִים יְקָרִים, בּוֹאוּ נִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע. כֻּלָּם בְּיַחַד יְלָדִים: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". לַיְלָה טוֹב!

 

(ע"פ עירובין נד:)