תפריט
הַיָּמִים יְמֵי בַּיִת שֵׁנִי. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עוֹמֵד בְּתִפְאַרְתּוֹ, הַלְוִיִּם שָׁרִים וּמְנַגְּנִים בַּדּוּכָן, הַכֹּהֲנִים מַקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת בַּעֲבוֹדָתָם, וְיִשְׂרָאֵל נָחִים עַל אַדְמָתָם.
זֶה הָיָה יוֹם כְּכָל הַיָּמִים, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נִגַּשׁ לְחַדְרוֹ לִלְבֹּשׁ אֶת בִּגְדֵּי הַכְּהֻנָּה, וְהִנֵּה תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהוּא לוֹבֵשׁ אֶת הַבְּגָדִים, בְּעֵת שֶׁשָּׂם אֶת הָאֵפוֹד וְהַחוֹשֶׁן, הִבְחִין הַכֹּהֵן שֶׁאַחַת הָאֲבָנִים חֲסֵרָה. הָאֶבֶן שֶׁל בִּנְיָמִין שֶׁשְּׁמָהּ 'יָשְׁפֵה'.
מִיָּד הֵחֵלּוּ כָּל הַכֹּהֲנִים לְחַפֵּשׂ אַחַר הָאֶבֶן בְּרַחֲבֵי הָעֲזָרָה. 'אוּלַי זֶה בְּלִשְׁכַּת פָּלְהֶדְרִין' צָעַק אֶחָד. 'לֹא, אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁזֶּה נָפַל בַּהֵיכָל', אָמַר הַשֵּׁנִי. חִפְּשׂוּ וְחִפְּשׂוּ, אוּלָם אֶת הָאֶבֶן לֹא מָצְאוּ.
לְאַחַר שֶׁהֵבִינוּ שֶׁאֶת הָאֶבֶן הֵם כְּבָר לֹא יִמְצְאוּ, הָלְכוּ הַכֹּהֲנִים לִשְׁאֹל אֶת הַחֲכָמִים מָה לַעֲשׂוֹת, וְהַחֲכָמִים הֵשִׁיבוּ לָהֶם שֶׁחַיָּבִים לְחַפֵּשׂ אֶבֶן חֲדָשָׁה.
הֵחֵלּוּ כֻּלָּם לְחַפֵּשׂ הֵיכָן אֶפְשָׁר לִקְנוֹת אֶת הָאֶבֶן הַחֲשׁוּבָה וְהַיְּקָרָה הַזּוֹ, וְגִלּוּ שֶׁמְּאוֹד קָשֶׁה לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ. זוֹ הָיְתָה אֶבֶן מְאוֹד מְאוֹד יְקָרָה. הִיא הָיְתָה שָׁוָה לְפָחוֹת שִׁשִּׁים אֶלֶף דִּינְרֵי זָהָב, וְאוּלַי אֲפִלּוּ שְׁמוֹנִים אֶלֶף דִּינְרֵי זָהָב.
לְאַחַר חִפּוּשׂ נִרְחָב שָׁמְעוּ שֶׁאוּלַי נִתַּן לְהַשִּׂיג אֶבֶן כָּזוֹ אֵצֶל אָדָם שֶׁשְּׁמוֹ דָּמָא בֶּן נְתִינָה. דָּמָא בֶּן נְתִינָה הָיָה סוֹחֵר יַהֲלוֹמִים גּוֹי, עוֹבֵד אֱלִילִים, שֶׁהִתְגּוֹרֵר בְּאַשְׁקְלוֹן הָעַתִּיקָה. וּבְכָל הָאֵזוֹר, הוּא הָיָה הַיְּחִידִי שֶׁהָיְתָה לוֹ אֶת אֶבֶן הַ'יָשְׁפֵה' הַיְּקָרָה כָּל כָּךְ.
עָשׂוּ הַחֲכָמִים אֶת דַּרְכָּם לְאַשְׁקְלוֹן כְּדֵי לִרְכֹּשׁ מִמֶּנּוּ אֶת הָאֶבֶן. נִגְּשׁוּ הַחֲכָמִים לְדָמָא בֶּן נְתִינָה וְאָמְרוּ לוֹ: 'שָׁלוֹם לְךָ דָּמָא, הִגַּעְנוּ מִירוּשָׁלַיִם, מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ. לַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁלָּנוּ חֲסֵרָה אֶבֶן אַחַת חֲשׁוּבָה, וּבִלְעָדֶיהָ הוּא לֹא יָכוֹל לַעֲבֹד בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. שָׁמַעְנוּ שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתְךָ אֶת הָאֶבֶן הַזֹּאת. אָנָּא מִמְּךָ, תִּמְכֹּר לָנוּ אֶת הָאֶבֶן, וַאֲנַחְנוּ נְשַׁלֵּם לְךָ עָלֶיהָ אֶת מְחִירָהּ הַמָּלֵא וּבִמְזֻמָּן'.
שָׂמַח מְאוֹד דָּמָא עַל הַמְּצִיאָה שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ מֵהָעִסְקָה הַזּוֹ, הוּא יוּכַל לְהַרְוִיחַ כָּעֵת כֶּסֶף רַב. מִיָּד הָלַךְ דָּמָא לְהָבִיא אֶת הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל הַכַּסֶּפֶת, כְּדֵי לָתֵת לַחֲכָמִים אֶת הָאֶבֶן.
וְהִנֵּה כְּשֶׁנִּכְנַס דָּמָא לַחֶדֶר שֶׁבּוֹ הַמַּפְתֵּחַ, רָאָה שֶׁאָבִיו – נְתִינָה – יָשֵׁן, וְהַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל הַכַּסֶּפֶת נִמְצָאִים בְּדִיּוּק מִתַּחַת לַכָּרִית עָלֶיהָ הוּא יָשֵׁן.
חָזַר דָּמָא לַחֲכָמִים וְאָמַר לָהֶם: 'צַר לִי מְאוֹד, אַךְ לֹא אוּכַל לְהָבִיא לָכֶם אֶת הָאֶבֶן שֶׁאַתֶּם מְחַפְּשִׂים, לַמְרוֹת שֶׁהִצַּעְתֶּם לִי סְכוּם כֶּסֶף גָּדוֹל מְאוֹד.
'אֲבָל לָמָּה? מָה הַסִּבָּה?' שָׁאֲלוּ הַחֲכָמִים.
וְדָמָא הֵשִׁיב: 'אַבָּא שֶׁלִּי יָשֵׁן, וּכְדֵי לָקַחַת אֶת הַמַּפְתֵּחַ לַכַּסֶּפֶת, אֲנִי אֶצְטָרֵךְ לְהָעִיר אוֹתוֹ. אֲבָל אֲנִי מְאוֹד מְכַבֵּד אֶת אַבָּא שֶׁלִּי, וְלֹא מוּכָן לְהָעִיר אוֹתוֹ וּלְהַפְרִיעַ לוֹ לִישֹׁן'.
חָשְׁבוּ הַחֲכָמִים שֶׁדָּמָא סְתָם אוֹמֵר אֶת הַדְּבָרִים, כִּי הוּא לֹא מְרֻצֶּה מֵהַסְּכוּם שֶׁהֵם הִצִּיעוּ לְשַׁלֵּם. אוּלַי הוּא חוֹשֵׁב שֶׁזֶּה מְחִיר זוֹל מִדַּי, וְהוּא רוֹצֶה מְחִיר גָּבוֹהַּ יוֹתֵר? הִצִּיעוּ לוֹ הַחֲכָמִים תַּשְׁלוּם גָּבוֹהַּ הַרְבֵּה יוֹתֵר, אַךְ דָּמָא הִמְשִׁיךְ לְסָרֵב. הֵם הֶעֱלוּ אֶת הַמְּחִיר שׁוּב וָשׁוּב, אַךְ דָּמָא נִשְׁאַר בְּשֶׁלּוֹ: 'לֹא וָלֹא, אַבָּא שֶׁלִּי יָשֵׁן עַכְשָׁו, וַאֲנִי לֹא מוּכָן לְהָעִיר אוֹתוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן!'
רָאוּ הַחֲכָמִים שֶׁדָּמָא לֹא מוּכָן לְשַׁנּוֹת אֶת דַּעְתּוֹ וְהָלְכוּ לָהֶם בַּחֲזָרָה לִירוּשָׁלַיִם.
וְהִנֵּה תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהַחֲכָמִים הוֹלְכִים בַּחֲזָרָה, נְתִינָה, אָבִיו שֶׁל דָּמָא, הִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ. מִיָּד לָקַח דָּמָא אֶת הַמַּפְתְּחוֹת, פָּתַח אֶת הַכַּסֶּפֶת, לָקַח אֶת הָאֶבֶן הַיְּקָרָה, וְהֵחֵל לָרוּץ אַחֲרֵי הַחֲכָמִים.
'רֶגַע, עִצְרוּ, אַל תֵּלְכוּ, הִנֵּה הָאֶבֶן שֶׁרְצִיתֶם, בּוֹאוּ וּקְחוּ אוֹתָהּ'.
שָׂמְחוּ הַחֲכָמִים מְאוֹד וְרָצוּ לְשַׁלֵּם אֶת הַמְּחִיר הָאַחֲרוֹן שֶׁהִצִּיעוּ לוֹ – הַמְּחִיר הַגָּבוֹהַּ.
אָמַר לָהֶם דָּמָא בֶּן נְתִינָה: 'חֲכָמִים יְקָרִים, לֹא וָלֹא. אֲנִי לֹא מוּכָן לָקַחַת אֲפִלּוּ מַטְבֵּעַ אֶחָד יוֹתֵר מִמָּה שֶׁסִּכַּמְנוּ בַּהַתְחָלָה. שֶׁהֲרֵי כָּל מָה שֶׁסֵּרַבְתִּי לָכֶם לֹא הָיָה כְּלָל בִּשְׁבִיל כֶּסֶף, אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְכַבֵּד אֶת אַבָּא'.
שִׁלְּמוּ הַחֲכָמִים לְדָמָא בֶּן נְתִינָא, לָקְחוּ אֶת אֶבֶן הַ'יָשְׁפֵה' הַיְּקָרָה וְהַחֲשׁוּבָה, וְשָׂמוּ אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה בִּמְקוֹמָהּ.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָאָה אֶת מַעֲשָׂיו שֶׁל דָּמָא בֶּן נְתִינָה, אֶת כִּבּוּד הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ, וְנָתַן לוֹ שָׂכָר עַל כָּךְ. שָׁנָה לְאַחַר מִכֵּן, בְּעֶדְרוֹ שֶׁל דָּמָא בֶּן נְתִינָה נוֹלְדָה פָּרָה שׁוֹנָה מֵהָרָגִיל. הִיא לֹא הָיְתָה בְּצֶבַע שָׁחֹר, אוֹ עִם כְּתָמִים לְבָנִים, וְגַם לֹא בְּצֶבַע חוּם. זוֹ הָיְתָה פָּרָה אֲדֻמָּה, מַמָּשׁ כֻּלָּהּ אֲדֻמָּה, כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְטָהֳרָה.
הַשְּׁמוּעָה עָשְׂתָה לָהּ כְּנָפַיִם, וְהַחֲכָמִים שָׁמְעוּ שֶׁלְּדָמָא בֶּן נְתִינָה נוֹלְדָה פָּרָה אֲדֻמָּה. מִכֵּיוָן שֶׁנָּדִיר מְאוֹד לִמְצֹא פָּרָה אֲדֻמָּה כְּשֵׁרָה, מִיָּד פָּנוּ הַחֲכָמִים לְאַשְׁקְלוֹן, וְיָצְאוּ שׁוּב לְדַרְכָּם אֶל עֵבֶר בֵּיתוֹ שֶׁל דָּמָא, וְהַפַּעַם כְּדֵי לִרְכֹּשׁ אֶת הַפָּרָה.
אָמַר לָהֶם דָּמָא לַחֲכָמִים: 'אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי אַתֶּם תִּהְיוּ מוּכָנִים לְשַׁלֵּם כָּל סְכוּם שֶׁאֲבַקֵּשׁ מִכֶּם עַל הַפָּרָה הָאֲדֻמָּה. אֲבָל אֲנִי לֹא אֶעֱשֶׂה זֹאת. אֶלָּא אֲנִי רוֹצֶה רַק אֶת הַסְּכוּם אוֹתוֹ הִפְסַדְתִּי שָׁנָה שֶׁעָבְרָה בְּשֶׁל כִּבּוּד אָב'.
יְלָדִים יְקָרִים עַל מַעֲשֶׂה זֶה אָמְרוּ חֲכָמִים: אִם אוֹתוֹ גּוֹי, שֶׁלֹּא מְצֻוֵּה עַל כִּבּוּד הוֹרִים, קִיֵּם אֶת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה, וְקִבֵּל עַל כָּךְ שָׂכָר גָּדוֹל, אֲנַחְנוּ – עַם יִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּצֻוִּים עַל כִּבּוּד אָב וָאֵם, בְּוַדַּאי שֶׁהַשָּׂכָר שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה עָצוּם מְאוֹד בַּשָּׁמַיִם, כַּאֲשֶׁר מְקַיְּמִים אֶת הַמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה הַזּוֹ.
וְעַכְשָׁיו יְלָדִים יְקָרִים, בּוֹאוּ נִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע. כֻּלָּם בְּיַחַד יְלָדִים: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד". לַיְלָה טוֹב!
(ע"פ גמרא בבלי קידושין לא. עבודה זרה כג: וירושלמי פאה פ"א ה"א קידושין פ"א ה"ז וילקוט שמעוני איוב)
