כיצד יזכה האדם שכל מצוה ומצוה שמקיים תהיה בשלימות נכונה כראוי?
תשובה:
נדרש לזה חמישה תנאים ואלו הן: א. מעשה, ב. דיבור, ג. כוונה, ד. מחשבה, ה. רעותא דליבא.
בהרחבה:
מעשה - הוא קיום המצוה בפועל ממש כמו לבישת ציצית,
והנחת תפילין, ישיבת סוכה, נטילת לולב, וכיוצא.
דיבור - הוא קריאת הפרשה של כל אותה המצוה, ולימוד הלכותיה במשנה ובגמרא, ובפוסקים.
כוונה - (כונה היא בלב) שישים אל לבו בעת עשיית המצוה שהוא עושה לשם מצוה, כדי לצאת ידי חובה שציונו בוראנו יתברך, ולא כמתעסק בעלמא.
מחשבה - (המחשבה היא במוח) שבעת שמקיים המצוה יכוין במחשבתו שעושה אותה לשם השם יתברך שציוהו על כך, ולא יעלה על דעתו שום מחשבת פיגול משום פניה שתהיה, ולא לשום קיבול שכר, לא בזה ולא בבא, אלא לעשות רצון בוראו שציוהו על כך.
רעותא דליבא - רצון הלב והחשק והשמחה, והיינו ששמח בקיום המצוה יותר מאילו היה מרוויח אלפי זהב וכסף לפי שזכה להשלים רצון בוראו, ולעשות נחת רוח לפניו יתברך.
