הצגת הרגליים על הקרקע

מרגלית יקרה מצאנו אצל רבותינו החסידים שהקפידו בכל דרכיהם ומעשיהם וראו לנכון להחמיר בענין 'נטילת ידים סמוך למיטה' כמה שאפשר, עד כדי שאפילו לא הורידו את רגליהם מן המיטה קודם שנטלו ידיהם כהלכה. מטעם שסברו שבזה שלא מורידים את הרגלים מהמיטה גורמים להפריד את חימום הרע שבנפש הבהמית הרודפת אחר האדם להסיטו מדרכי חיים - חיי תורה וקדושה לחיי חומר ותאוה רח"ל כל אותו היום. טעם נוסף מצאנו בכתבים, שבעמוד האדם על רגליו טרם נטל ידיו, הרי הוא מהוה קומה שלימה להסטרא אחרא מכח רוח הטומאה ששרתה על כל גופו בעת השינה ועתה שורה על שתי ידיו, אמנם כאשר נוטל ידיו והוא עדיין על מטתו, אזי כאשר מוריד רגליו לארץ אחר הנטילה, הרי הוא קומה שלימה אל הקדושה. ומקור דבריהם יוצאין ממעין טהור מדברי אור עולם אור שבעת הימים מורינו ורבינו רבי ישראל הבעל שם טוב זיע"א, שפירש את הפסוק "יתיצב על דרך לא טוב רע לא ימאס" (תהלים לו, ה) בדרך רמז, והיינו שבעמוד האדם על רגליו קודם שנטל ידיו נטילה של בוקר אזי 'רע לא ימאס' חס ושלום, כלומר שיצר הרע הנקרא 'רע', לא ימאס את קרבתו של אותו האיש כל אותו היום רח"ל, אולם כאשר זוכה ליטול ידיו בעוד רגליו על מטתו וטרם הורידן לקרקע, אזי נסתלקים ונפרדים מן האדם ההוא יצר הרע וכל גונדא דיליה כל אותו היום.