מתנות לאביונים

מתנות לאביונים תשפ"ה 2025 – בית המדרש המאיר לארץ

מה זה מצות מתנות לאביונים ומה מקורה?

מצוות 'מתנות לאביונים' היא אחת המצוות העיקריות של חג הפורים. המצווה מחייבת כל יהודי להעניק 'מתנות' צדקה במהלך היום, לפחות לשני 'אביונים' (נזקקים).

את מצות מתנות לאביונים תיקן וקבע מרדכי היהודי, שהיה נביא, מראשי ה'סנהדרין', ומנהיג עם ישראל בדורו.

המקור למצווה מופיע במפורש במגילת אסתר, יחד עם מצוות החג הנוספות, כחלק מהאיגרת שכתב מרדכי אל כל היהודים, כשנה לאחר נס פורים, ובה קבע את ימי הפורים כחג לדורות.

וכך נאמר במגילה (אסתר ט, כ-כג): "לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ, וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".

מה נותנים לאביונים?

כדי לקיים את המצווה יש לתת סכום כסף או מאכלים, אך לא יתן בגדים או מתנות אחרות.

הסיבה היא כי לכתחילה המתנה צריכה להיות דבר שהעני יוכל להשתמש בו לסעודת היום (פרי מגדים מש"ז ס"ק א. משנה ברורה ס"ק ב). אולם העני המקבל את המתנה, יכול לבחור להשתמש בכסף לשאר צרכיו, ולא לסעודת פורים דווקא (שולחן ערוך ומשנה ברורה תרצד, ב).

לכמה אביונים צריך לתת?

מהלשון "מתנות לאביונים" ברבים, מובן שלא מדובר על אביון אחד, אלא כל אדם צריך לתת מתנות לפחות לשני אביונים. כך נאמר בגמרא (מסכת מגילה ז, א), וכך נפסק להלכה בשולחן ערוך (תרצד, א).

ומי שלא נותן ישירות לעניים, אלא באמצעות גבאי צדקה וקופות גמילות חסדים, כמו קופת החסד המאיר לארץ – גבאי הצדקה מחלקים את התרומה שלו לכמה אביונים, ובך יוצא ידי חובת המצווה.

כמה נותנים מתנות לאביונים?

ראוי וטוב להרבות מאד בנתינת מתנות לאביונים, ואף יותר ממה שמוציאים על המצוות של סעודת פורים ומשלוח מנות, וכמו שכתב הרמב"ם (הלכות מגילה ב, יז): 'מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים, מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה, אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים'.

לגבי השיעור המינימלי לקיום מצוות מתנות לאביונים, יש פוסקים (המשנה ברורה ועוד), שכתבו שמספיק לתת לכל עני סכום של 'פרוטה' (בימינו: כ-10 אג'). אולם פוסקים רבים כתבו לא לעשות כך לכתחילה, וכן פסק בילקוט יוסף (אורח חיים יג עמ' שלח), שירא שמים לא יסתפק בכך.

לכתחילה יש לתת לפחות סכום שבו יוכל העני לקנות לעצמו מזון לסעודתו. בפוסקים (החיד"א במחזיק ברכה תרצד ס"ק ב, ועוד) הובא השיעור ההלכתי של "פת בנפח ג' ביצים" (170 סמ"ק), ויש שהחמירו יותר שיש לתת לפחות שווי של ארוחה קטנה המשביעה. וכתבו הפוסקים שסכום זה נאמד כיום בכ-10 ש"ח בערך לכל עני.

לשיטת פוסקים נוספים גם סכום זה לא מספיק, ויש לתת לפחות שיעור מתנה חשובה שתשמח את העני, ויוכל לקנות בה צרכי סעודת פורים ברמה סבירה, דהיינו כ-50 ש"ח לכל עני. ובפרט בזמננו שמחירי מוצרי המזון ושאר הדברים הנצרכים התייקרו מאד.

והנוהגים לפי מנהג מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א, נותנים עבור כל בני המשפחה, לפחות 180 ש"ח, המחולקים לשני עניים.

לקיום מצוות מתנות לאביונים בהידור – לחצו כאן.

מה הרעיון של מצוות מתנות לאביונים?

מטרתה של מצוות מתנות לאביונים היא לחזק את האחדות בעם ישראל, ולדאוג ששמחת הפורים תגיע לכל יהודי (ע"פ רמב"ן בבא מציעא עח, ב. ריטב"א מגילה ז, א).

מי חייב לתת כסף למתנות לאביונים?

על כל אדם מישראל חלה החובה לקיים את מצוות מתנות לאביונים (שולחן ערוך תרצד, א).

ואפילו מי שבעצמו שנחשב עני, ומתפרנס מהצדקה, חייב לתת ממה שקיבל לשני עניים אחרים, כדי לקיים את המצווה (ב"ח תרצד, א. ט"ז שם סק"א).

האם נשים ובנות חייבות לקיים את המצווה בעצמן?

כן, נשים חייבות לקיים בעצמן את המצווה (רמ"א תרצה, ד).

בשונה ממצוות אחרות התלויות בזמן, שנשים אינן חייבות בהן, מצוות הפורים תוקנו גם עבור נשים, שכן גזירתו של המן חלה על גברים ונשים כאחד, ו'אף הן היו באותו הנס' (משנה ברורה תרצה ס"ק כה).

אם האישה רוצה, יכולה למנות את בעלה שיתן מתנות לאביונים גם עבורה (פסקי תשובות תרצה, יז).

האם ילדים חייבים לתת בעצמם מתנות לאביונים?

ילדים החייבים במצוות (בנים מגיל 13 ובנות מגיל 12), אף אם הם סמוכים על שולחן ההורים – חייבים לקיים את המצווה בעצמם, ולא יסתפקו בכך שהוריהם מקיימים את המצווה. ואם אין להם ממון משלהם, יתנו להם ההורים את המעות במתנה, כדי שיוכלו לקיים את המצווה החשובה (פסקי תשובות תרצה, טו).

ילדים קטנים יותר מגיל מצוות, אך הגיעו ל'גיל חינוך', כלומר שכבר מסוגלים להבין את משמעות החג והמצווה (בדרך כלל מגיל שש ומעלה) – הוריהם מחויבים לחנכם לקיים את המצווה בעצמם (פסקי תשובות שם).

וגם ילדים שיש ספק אם הגיעו לגיל זה – ראוי להחמיר ולחנכם בכך, מכיוון שמדובר במצווה חשובה וקלה לביצוע (לקוטי שיחות יא עמ' 322).

כמו כן, יש לחנך גם את הילדים שמצוות מתנות לאביונים קודמת בחשיבותה ביחס למצוות משלוח מנות וסעודת פורים, כמובא לעיל מדברי הרמב"ם (הלכות מגילה ב, יז).

האם מי שנמצא בתקופת אבל חייב לתת תרומה לאביונים?

כן, גם אָבֵל חייב לקיים את מצוות מתנות לאביונים, ככל אדם (משנה ברורה תרצו ס"ק יז).

למי נותנים מתנות לאביונים?

את המתנות יש לתת לשני יהודים עניים.

על מתנות לאביונים נאמר: 'אין מדקדקים במעות פורים, אלא כל הפושט ידו ליטול, נותנים לו' (מסכת בבא מציעא עח, ב. שולחן ערוך תרצד, ג). כלומר, לא מקפידים לבחון את מצבו הכלכלי של העני, אלא נותנים לכל מי שפושט ידו ומבקש.

וטעם הדבר, כיון שמטרת הנתינה בפורים היא כדי להוסיף בשמחת היום ולא רק כחלק ממצוות הצדקה (ריטב"א בבא מציעא שם).

אמנם יש שהחמירו לתת דווקא לעניים מרודים, שמצבם הכלכלי קשה ביותר, והם הנחשבים 'אביונים' (מקור חיים תרצד, ג), אך למעשה ניתן לכתחילה לקיים את המצווה בנתינה לכל 'עני' (ערוך השולחן תרצד, ג).

מבחינה הלכתית, 'עני' נחשב כל מי שאין לו פרנסה המספיקה לו כדי מחייתו באופן סביר והכרחי (לא כולל מותרות), ואף אין לו נכסים שיכול למוכרם ולהתפרנס מהם. כמו כן, אדם שבאו עליו הוצאות גדולות הכרחיות, ואין ביכולתו לעמוד בהוצאות חריגות אלו, נחשב כעני וניתן לתת לו את דמי 'מתנות לאביונים' (פסקי תשובות תרצד, ב).

יש אומרים שלכתחילה יש להקדים ולתת לפי דיני הקדימה של מצוות צדקה באופן כללי, שהם 'עניי קרובך', 'עניי תלמידי חכמים', 'עניי עירך' וכו' (כמפורט בהלכות צדקה).

מעלה מיוחדת יש בנתינת מתנות לאביונים לעניים תלמידי חכמים, וכמאמר חז"ל 'ליהודים הייתה אורה – זו תורה' (יערות דבש ב, דרוש ט).

האם יש עדיפות לחלק תרומה לאביונים באמצעות ארגוני חסד או גבאי צדקה?

ניתן לתת מתנות לאביונים ישירות לנזקקים עצמם, ומקיימים בכך את המצווה.

אולם ישנה מעלה גדולה בקיום המצווה באמצעות ארגוני חסד מוכרים ונאמנים, המחלקים תמיכה לנזקקים ביום הפורים עצמו.

ארגוני החסד מכירים את המשפחות הנזקקות ומלווים אותן לאורך השנה, וכך תוכלו לדעת שהתרומות מגיעות לאלו שבאמת זקוקים להם.

בנוסף, יש בכך את המעלה המיוחדת של 'מתן בסתר', בו הנותן לא יודע למי נתן והמקבלים לא יודעים ממי קיבלו, וכך לא מתביישים בקבלת התמיכה (חזון עובדיה פורים קעב).

וכלשון הרמב"ם (הלכות מתנות עניים י, ח): 'הנותן צדקה לעניים, ולא ידע למי נתן, ולא ידע העני ממי לקח – הרי זו מצוה לשמה'.

מה מיוחד בנתינת מתנות לאביונים על ידי בית המדרש המאיר לארץ?

קופת החסד שעל ידי בית המדרש המאיר לארץ, בראשותו ובפיקוחו של מו"ר הרב ישראל אברג'ל שליט"א, תומכת בסכומים גדולים וביד רחבה באלפי משפחות נזקקות לאורך השנה כולה, ובפרט ביום בפורים.

בנתינת מתנות לאביונים באמצעות קופת החסד המאיר לארץ, תוכלו להיות בטוחים שהתרומות יחולקו לעניים 'בו ביום', כלומר ביום הפורים עצמו, וכך תקיימו את המצווה באופן המהודר ביותר.

לתרומה עבור מתנות לאביונים על ידי קופת החסד של בית המדרש המאיר לארץ – לחצו כאן.

האם גבר יכול לתת תרומה לאביונים לאישה ענייה, או אישה לגבר עני?

כן, אין בזה בעיה, כיון שזו נתינה של צדקה. זאת בשונה ממצוות משלוח מנות בה יש להקפיד שאיש יתן לרעהו, ואשה לרעותה (רמ"א תרצה, ד).

האם ניתן לתת לעני שנמצא בשנת אבל?

כן. אין כל מניעה לתת מתנות לאביונים לעני שנמצא בשנת אבל, כיון שזו נתינה של צדקה.

גם לפי הפוסקים האשכנזים, שנמנעים במצוות משלוח מנות מלשלוח לאבלים (רמ"א תרצו, ו), במתנות לאביונים אין כל בעיה.

האם אפשר לקיים את המצווה באמצעות צ'ק, העברה בנקאית, או במטבע זר?

הכסף שנותנים עבור מתנות לאביונים צריך להיות 'עובר לסוחר', כלומר זמין באופן כזה שיוכל העני להשתמש בו ביום פורים עצמו. ועל כן, לכתחילה ראוי לתת כסף מזומן שניתן להשתמש בו מיד.

המעוניינים לתת מתנות לאביונים באמצעות העברה בנקאית או אפליקציית 'ביט' וכדומה, יוודאו מראש שהסכום אכן ייכנס לחשבונו של העני בפורים עצמו, וכן שהעני ידע שקיבל את הכסף.

כמו כן ניתן לתת מטבע של מדינה אחרת (כשאפשר לפדותו), או צ'ק מזומן סחיר (לא דחוי ולא 'למוטב בלבד').

אך בשעת הדחק שיש רק צ'ק 'למוטב בלבד', או מטבע זר שאין כרגע היכן לפדותו – יכולים לתנם כמתנות לאביונים (ע"פ מגן אברהם תרצה ס"ק טו, שו"ת משנה הלכות ו ס"ק כב, נטעי גבריאל פורים סו, א-ג. ילקוט יוסף תרצד, כד).

ומי שנותן באמצעות קופת החסד של בית המדרש המאיר לארץ, יכול לתת בהעברה בנקאית או צ'ק, בתנאי שיעדכן במזכירות בית המדרש, כדי שבית המדרש יתן עבורו את הסכום ביום הפורים, גם אם טרם הגיע מועד הפירעון, כמפורט בתשובה הבאה.

האם ניתן לקיים את המצווה באמצעות תרומה בכרטיס אשראי או באמצעות צ'ק דחוי?

מי שנותן ישירות לעניים, לא יכול לתת באשראי או בצ'ק דחוי, אם הכסף לא יהיה זמין לעני לשימוש בחג הפורים עצמו, כי צריך שהעני שיוכל לקנות בכסף מצרכים לסעודת החג.

אך מי שנותן באמצעות גבאי צדקה, יבדוק אם הם יכולים לתת לעני כבר בחג הפורים עצמו את הסכום עבורו, גם אם הכסף טרם הגיע אליהם. רק אם הם יכולים לעשות זאת, אז ניתן לתרום דרכם באשראי או בצ'ק דחוי.

בקופת החסד של בית המדרש המאיר לארץ – ניתן לתרום באשראי ובצ'ק דחוי, מאחר ולפי הנחיית מו"ר הרב ישראל אברג'ל שליט"א, בודקים בבית המדרש את כל ההתחייבויות של התורמים, גם אלו שעדיין לא הגיע תאריך הפרעון שלהם, ונותנים עבורם מראש את הסכום שתרמו לנזקקים, ביום הפורים עצמו.

האם אפשר לתת מתנות לאביונים מכספי מעשר?

את הסכום המינימלי שבו יוצאים ידי חובת המצווה, אין לנכות מהסכום שמפריש למעשר כספים, משום שאין אדם רשאי לקיים את חובתו בכסף שהוא חייב לצדקה. וכנאמר בגמרא (חגיגה ח, א): 'כל דבר שבחובה, אינו בא אלא מן החולין'.

אולם, מה שמוסיפים בנתינה, מעבר לחובה ההלכתית המינימלית, רשאים לתת ממעות מעשר (מגן אברהם תרצד ס"ק א. שו"ת יחוה דעת חלק א', סימן פז. ילקוט יוסף מועדים, עמ' שיד).

מתי מחלקים את המתנות לאביונים?

זמן חלוקת מתנות לאביונים הוא ביום הפורים, י"ד באדר, החל משעת הזריחה (ולא בליל פורים), כדיוק לשון המגילה: "יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה . . וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים".

בירושלים, הנחשבת עיר מוקפת חומה, חוגגים את פורים ביום ט"ו באדר, המכונה 'שושן פורים', ולכן גם את המתנות לאביונים מחלקים באותו היום.

בערים שנוהגים להחמיר מספק ולקרוא את המגילה בשני הימים, גם את מתנות לאביונים עושים בשני הימים.

בשנה בה חל 'שושן פורים' בשבת ('פורים המשולש'), ומקדימים את קריאת המגילה בירושלים ליום שישי, י"ד באדר, גם את המתנות לאביונים מקדימים לחלק באותו היום.

באיזה שעות ביום הפורים מחלקים מתנות לאביונים?

כל יום הפורים, החל מזריחת השמש ('הנץ החמה'), כשר למצוות 'מתנות-לאביונים'. ויש המקפידים לכתחילה לקיים את החלוקה לאחר קריאת המגילה של שחרית.

האם ניתן לתת מתנות לאביונים לפני פורים?

עקרונית זמנה של מצוות 'מתנות לאביונים' ביום פורים, ולכן מי שנותן ישירות לנזקקים – לא יקדים לפני חג הפורים (כמובן רשאי לתת צדקה גם לפני, אולם ביום הפורים ישוב ויתן עבור 'מתנות לאביונים').

אמנם, המעבירים תרומת 'מתנות לאביונים' באמצעות שליח, גבאי צדקה או ארגוני חסד, יכולים להקדים את התרומה עוד לפני פורים. ארגוני החסד, כמו קופת החסד של בית המדרש המאיר לארץ, אוספים את התרומות עוד לפני חג הפורים, וביום הפורים עצמו מחלקים אותם לעניים.

יש בכך אף מעלה גדולה, כדי שלא לשכוח חלילה לקיים את המצווה כראוי בין שאר מצוות היום. כמו כן, התרומה המוקדמת מאפשרת לגבאי הצדקה וארגוני החסד לחלק את הכספים כראוי, כדי שיגיעו לעניים בשעה מוקדמת וישמחו את לבם.

מה יעשה מי שאין אביונים בסביבתו?

הנמצא בפורים במקום שאין בו עניים, יפריש את דמי 'מתנות לאביונים', וישמרם אצלו (במעטפה או בקופת צדקה) עד שיוכל למוסרם לעניים (שולחן ערוך תרצד, ד).

אך כתבו הפוסקים (פסקי תשובות ס"ק יא) שאם יודע מראש שיהיה במקום כזה, ידאג לשלוח מעות לעניים עוד לפני פורים, כדי שיגיעו לידיהם בפורים עצמו.

והטוב ביותר הוא אם יכול בפורים עצמו למנות שליח שיתן עבורו, והוא יחזיר לו את הסכום אחרי פורים (פסקי תשובות שם).

האם בתרומת מתנות לאביונים יוצאים גם ידי חובת מחצית השקל?

לכתחילה תרומת 'זכר למחצית השקל' היא חובה בפני עצמה, ואין לה קשר למצוות מתנות לאביונים.

הפוסקים כתבו שאדם שדחוק בממונו יכול להשתמש בדמי 'זכר למחצית השקל', ולתתם כמתנות לאביונים (ביאור הלכה תרצד, א).

אמנם במקרה כזה ראוי שיתן דווקא לעני שעמלו בתורה, שהתורה בזמן הזה מכפרת במקום עבודת הקרבנות (ילקוט יוסף קצוש"ע או"ח זכר למחצית השקל, ז).

לביצוע תרומת 'זכר למחצית השקל' ופרטים נוספים על המנהג – לחצו כאן.

'להתחפש לשכינה ולרוקן את הכיסים':

דברים נפלאים מתורתו של מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א על מצוות מתנות לאביונים

'מכך שנאמר בפסוק: "ומתנות לאביונים", למדו חז"ל (מגילה ז, א) שמצוה על כל אדם לתת ביום פורים לפחות שתי מתנות של צדקה לשני עניים, מתנה אחת לכל עני, כמשמעות הלשון 'מתנות לאביונים', דהיינו לפחות שתי מתנות לשני אביונים. ויוצאים ידי חובת נתינה זו בין בנתינת כסף ובין בנתינת תבשיל או דבר מאכל אחר. וכתב מרן השולחן ערוך (תרצד, ג): 'אין מדקדקים במעות פורים, אלא כל מי שפושט את ידו ליטול נותנים לו'.

אלא שבכל זאת צריכים אנו לשאול את עצמנו: באיזו מצוה מבין שלשת המצוות שהזכרנו צריך להרבות ביום פורים יותר מכולם?

על כך משיב הרמב"ם (הלכות מגילה פ"ב הי"ז) ואומר בלשון קדשו: 'מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות לרעיו, (לפי) שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים – שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה, שנאמר: "להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים" (ישעיה נז, טו)'.

בכל שנה ושנה אנשים מתייגעים לחשוב למה כדאי להם להתחפש בפורים, אך באמת בדברי הרמב"ם הנזכרים ('שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה') טמון רעיון מצויין למה להתחפש בפורים – להתחפש לשכינה הקדושה, וזאת על ידי שנרבה בנתינת מתנות לאביונים הרבה יותר מהחיוב ההלכתי של 'שתי מתנות לשני אביונים', ובזה נזכה להיות 'דומים לשכינה'.

וכתב הגה"ק ר' יהונתן אייבשיץ זיע"א בספרו 'יערות דבש' (חלק ב – דרוש ב) וזו לשון קדשו: 'עיקר השמחה צריכה להיות שמחה של מצוה, להודות לה' חסדו, ולספר מענייני הנס, ולשמח נפשות עגומים אומללים. ולכך הזהירה המגילה מתנות לאביונים, כי אין שמחה בעולם לפני ה' בזמן שעניים שרויים בצער, אבל השמחה היא שלימה לפני הקב"ה בשמחת נפשות אומללים ונפשות אלמנות ויתומים, להרנין ולשמוח במצוותיו בשמחה שלימה, זו היא השמחה הנרצת לה".

לכן בפורים כל אדם צריך לרוקן את הכיסים ולחלק את כל הכסף שברשותו לעניים והאביונים, וככל שיפזר האדם בפורים יותר כסף לצדקה, כך החיים שלו במשך כל אותה שנה עד פורים הבא יהיו הרבה יותר יפים וטובים.

אם אדם רואה שעברה עליו שנה קשה במיוחד בכל מיני תחומים, יתלה זאת בכך שפורים שעבר לא נתן צדקה ביד רחבה וברצון טוב, אלא הִרבה להתלבט אם כדאי לתת או לא, ואם כבר החליט לתת – התלבט כמה לתת כדי שלא יהיה יותר מידי 'חלילה' וכו', והתלבטות זאת היא שהביאה עליו צרות רבות במשך כל השנה.

לכן כשיבואו אליך בפורים עניים או בני תורה דחוקים וכיו"ב ויבקשו ממך צדקה – אל תהסס כלל, אלא מיד תתן להם צדקה בלב שמח וביד רחבה. בפורים אסור לחשוב על מחר, אלא את כל הכסף שיש בבית באותו יום – את הכל צריך מיד לפזר לצדקה, כי ביום פורים אדם קונה את החיים שלו ממש, ולכן שווה לו לפזר בעבור זה את כל כספו. ומי שינהג כך מובטח לו בעזרת ה' יתברך שבמשך כל השנה הבאה יתקיים בו מה שנאמר במגילה: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (אסתר ח, טז)'.

(אמרי נועם – מועדים, עמ' רצט)