אדם רך כקנה

רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, מֵחַכְמֵי הַמִּשְׁנָה הָיָה, חָכָם וְתַנָּא גָּדוֹל. לְרַבִּי אֶלְעָזָר הָיָה רַב, שֶׁהָיָה גָּר בְּעִיר בִּצְפוֹן הָאָרֶץ שֶׁשְּׁמָהּ 'מִגְדַּל גְּדוֹר', וּמִדֵּי פַּעַם הָיָה הוֹלֵךְ רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבּוֹ לִלְמֹד מִמֶּנּוּ תּוֹרָה.

כָּךְ הָיָה עוֹשֶׂה מִדֵּי כַּמָּה חֳדָשִׁים…

פַּעַם אַחַת כַּאֲשֶׁר חָזַר רַבִּי אֶלְעָזָר מִבֵּית רַבּוֹ לְבֵיתוֹ, עָבַר עַל שְׂפַת נְהַר הַכִּנֶּרֶת, כְּדֵי לִשְׂמֹחַ מְעַט מֵהָאֲוִיר הַצָּלוּל וּמֵהַיֹּפִי הַמִּשְׁתַּקֵּף מֵהַמָּקוֹם.

לְפֶתַע שָׁמַע רַבִּי אֶלְעָזָר קְרִיאָה: 'שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי!'.

הִבִּיט רַבִּי אֶלְעָזָר לִרְאוֹת מִי קוֹרֵא לוֹ, וְהִבְחִין בְּאָדָם אֶחָד שֶׁעָבַר בַּמָּקוֹם. אוֹתוֹ אָדָם הָיָה נִרְאָה שׁוֹנֶה מִכֻּלָּם. הָיָה לוֹ מַשֶּׁהוּ מוּזָר בַּפָּנִים, וְלֹא הָיָה נָעִים לְהַבִּיט עָלָיו.

חָשַׁב לְעַצְמוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, שֶׁאוֹתוֹ אָדָם מִתְנַהֵג בְּלִי דֶּרֶךְ אֶרֶץ וּבְחֻצְפָּה גְּדוֹלָה. בְּאוֹתוֹ מָקוֹם, לֹא הָיָה מְקֻבָּל שֶׁאִישׁ פָּשׁוּט פּוֹנֶה לְאָדָם גָּדוֹל וְשׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ, זֶה לֹא מְכֻבָּד. וְאִלּוּ אוֹתוֹ אָדָם שָׁאַל בִּשְׁלוֹם רַבִּי אֶלְעָזָר, וְאֵין זֶה דֶּרֶךְ אֶרֶץ.

אִם כָּךְ, חָשַׁב לְעַצְמוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, מַעֲשָׂיו שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם מְכֹעָרִים מְאוֹד. וְלָכֵן פָּנָה אֵלָיו וְאָמַר לוֹ מִלִּים שֶׁהָיוּ קְצָת לֹא נְעִימוֹת: 'כַּמָּה מְכֹעָר אַתָּה! שֶׁמָּא כָּל בְּנֵי עִירְךָ מְכֹעָרִים כְּמוֹתְךָ?'.

רַבִּי אֶלְעָזָר הִתְכַּוֵּן לְהָעִיר לְאוֹתוֹ אָדָם, עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים וְהַמְּכֹעָרִים, וְלֹא חָלִילָה עַל מַרְאֵהוּ הַחִיצוֹנִי הֲלֹא נָעִים.

אַךְ אוֹתוֹ אָדָם נֶעֱלָב מְאוֹד, מִשּׁוּם שֶׁחָשַׁב שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר הִתְכַּוֵּן לְמַרְאֵה פָּנָיו, וְכִנָּה אֶת הַמַּרְאֶה שֶׁלּוֹ 'מְכֹעָר'. לָכֵן, אָמַר אוֹתוֹ אָדָם לְרַבִּי אֶלְעָזָר:

'אֵינִי יוֹדֵעַ אִם כָּל בְּנֵי עִירִי מְכֹעָרִים כָּמוֹנִי, אַךְ אִם בִּרְצוֹנְךָ לָדַעַת מַדּוּעַ אֲנִי מְכֹעָר, לֵךְ לָאֻמָּן שֶׁעָשָׂאָנִי'. כְּשֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לִרְמֹז לְרַבִּי אֶלְעָזָר: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אוֹתִי, כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, לֵךְ אֵלָיו וְתִשְׁאַל אוֹתוֹ מַדּוּעַ הוּא בָּרָא אָדָם שֶׁנִּרְאָה לֹא יָפֶה'.

הִצְטַעֵר מְאוֹד רַבִּי אֶלְעָזָר עַל דְּבָרָיו, וְהֵבִין שֶׁלֹּא דִּבֵּר כָּרָאוּי אֶל אוֹתוֹ אָדָם. אֲפִלּוּ שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא הִתְכַּוֵּן לְבַזּוֹת אוֹתוֹ, אֶלָּא רַק לְהָעִיר לוֹ עַל מַעֲשָׂיו הַמְּכֹעָרִים, כֵּיוָן שֶׁאוֹתוֹ אָדָם הֵבִין אֶת זֶה בְּצוּרָה שׁוֹנָה וְנִפְגַּע, רַבִּי אֶלְעָזָר הִצְטַעֵר מִכָּךְ מְאוֹד.

מִיָּד יָרַד רַבִּי אֶלְעָזָר מִן הַחֲמוֹר, הִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי הָאִישׁ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ: 'אֲנָא, אִישׁ יָקָר, סְלַח לִי, מְחֹל לִי, הִתְנַהַגְתִּי לֹא יָפֶה, דִּבַּרְתִּי עָלֶיךָ דְּבָרִים לֹא טוֹבִים, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אַל תִּכְעַס עָלַי יוֹתֵר!'.

אוֹתוֹ הָאִישׁ סֵרַב לִשְׁמֹעַ לְרַבִּי אֶלְעָזָר, וְאָמַר לוֹ: 'לֹא וָלֹא, אֲנִי לֹא אֶסְלַח לְךָ עַד שֶׁתֵּלֵךְ לְאוֹתוֹ אֻמָּן שֶׁעָשָׂה אוֹתִי, וְתַגִּיד לוֹ כַּמָּה מְכֹעָר אֲנִי! וּכְשֶׁהוּא יִמְחֹל לְךָ גַּם אֲנִי יִמְחֹל לְךָ'…

פָּנָה הָאִישׁ לְדַרְכּוֹ וְהָלַךְ לוֹ.

הֵחֵל רַבִּי אֶלְעָזָר לָלֶכֶת בָּרֶגֶל אַחֲרֵי אוֹתוֹ אָדָם, וְכָךְ הָלְכוּ מֶרְחָק שֶׁל כַּמָּה קִילוֹמֶטְרִים, כְּשֶׁכֹּל אוֹתוֹ הַזְּמַן מְנַסֶּה רַבִּי אֶלְעָזָר לְפַיֵּס אֶת אוֹתוֹ אָדָם, אַךְ לְלֹא הַצְלָחָה. הָאִישׁ סֵרַב לְהִתְפַּיֵּס.

לְאַחַר כִּבְרַת דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה הִגִּיעוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְאוֹתוֹ אָדָם אֶל הָעִיר הַגְּדוֹלָה.

בְּנֵי הָעִיר שֶׁיָּדְעוּ שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר בְּדַרְכּוֹ אֲלֵיהֶם, שָׂמְחוּ וְהִתְרַגְּשׁוּ כָּל כָּךְ לִקְרַאת שׁוּבוּ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל כָּמוֹהוּ לָעִיר. הֵם הֲרֵי חִכּוֹ לוֹ כְּבָר הַרְבֵּה זְמַן עַד שֶׁיָּשׁוּב לְעִירָם, לְאַחַר תְּקוּפָה אֲרֻכָּה בָּהּ הָלַךְ לִלְמֹד תּוֹרָה בְּעִיר אַחֶרֶת.

לָכֵן, נִקּוּ וְקִרְצְפוּ בְּנֵי הָעִיר אֶת הָרְחוֹבוֹת כְּבָר כַּמָּה יָמִים לִפְנֵי, לָבְשׁוּ חַג, וְעָמְדוּ כֻּלָּם בְּפֶתַח הָעִיר, כַּיָּאֶה וְכָרָאוּי לְקַבָּלַת פְּנֵי רַבָּם.

כַּאֲשֶׁר נִכְנְסוּ רַבִּי אֶלְעָזָר וְאוֹתוֹ אָדָם לָעִיר, רָצוּ כֻּלָּם לִקְרַאת רַבִּי אֶלְעָזָר, וְקָרְאוּ לְפָנָיו: 'שָׁלוֹם עָלֶיךָ, רַבִּי, רַבִּי, מוֹרִי וְרַבִּי'…

שָׁאַל הָאִישׁ אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר: 'לְמִי אַתֶּם קוֹרְאִים רַבִּי וּמוֹרִי?'. אָמְרוּ לוֹ אַנְשֵׁי הָעִיר: 'לְמִי שֶׁהוֹלֵךְ אַחֲרֶיךָ. הָאִם אֵינְךָ יוֹדֵעַ שֶׁאָדָם זֶה הוּא רַבִּי אֶלְעָזָר, בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, שֶׁשָּׁב לְעִירֵנוּ לְאַחַר תְּקוּפָה אֲרֻכָּה?'.

אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ אָדָם בְּפָנִים כּוֹעֲסוֹת: 'אִם אִישׁ זֶה הוּא 'רַבִּי', הַלְוַאי שֶׁלֹּא יִרְבּוּ כְּמוֹתוֹ בְּיִשְׂרָאֵל'…

אַנְשֵׁי הָעִיר הִזְדַּעְזְעוּ מִדְּבָרָיו. 'אֵיךְ אַתָּה מְסֻגָּל לְדַבֵּר כָּךְ עַל גָּדוֹל בְּיִשְׂרָאֵל?!' שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ. 'מָה הוּא עָשָׂה לְךָ שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר עָלָיו בְּצוּרָה כַּזֹּאת?'.

סִפֵּר לָהֶם אוֹתוֹ אָדָם כָּל מַה שֶּׁאָרַע אִתּוֹ וְעִם רַבִּי אֶלְעָזָר. אֵיךְ שֶׁהוּא אָמַר לוֹ שָׁלוֹם, וְרַבִּי אֶלְעָזָר לֹא הֶחְזִיר לוֹ שָׁלוֹם, וְאַף הֶעֱלִיב אוֹתוֹ וְקָרָא לוֹ מְכֹעָר. 'לְאָדָם כָּזֶה אֲנִי לֹא מוּכָן לִמְחוֹל', אָמַר אוֹתוֹ אָדָם.

אָמְרוּ לוֹ הָאֲנָשִׁים: 'אַף עַל פִּי כֵן, תִּמְחֹל לוֹ בִּשְׁבִיל כְּבוֹדָהּ שֶׁל תּוֹרָה, הַתּוֹרָה הָרַבָּה שֶׁלָּמַד'.

אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ אָדָם: 'רַק בִּזְכוּתְכֶם וְלִכְבוֹדְכֶם אֲנִי מוּכָן לִסְלֹחַ לוֹ, אֲבָל בִּתְנַאי אֶחָד, שֶׁרַבִּי אֶלְעָזָר לְעוֹלָם לֹא יַחֲזֹר עַל הַדָּבָר הַזֶּה שׁוּב'.

מִשֶּׁקִּבֵּל עַל עַצְמוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר, לְיַד כָּל הָאֲנָשִׁים מִסָּבִיב, שֶׁהוּא לְעוֹלָם לֹא יַחֲזֹר עַל הַדָּבָר הַזֶּה שׁוּב, סָלַח לוֹ אוֹתוֹ הָאִישׁ וְהִתְרַצָּה.

שָׂמַח מְאוֹד רַבִּי אֶלְעָזָר שֶׁסָּלַח לוֹ הָאִישׁ. מִיָּד נִכְנָס רַבִּי אֶלְעָזָר לְבֵית הַמִּדְרָשׁ וְדָרַשׁ שָׁם בָּרַבִּים: 'לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה, וְאַל יִהְיֶה קָשֶׁה כָּאֶרֶז. הָאָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת רַךְ עִם כָּל אֶחָד וְנֹחַ עִם הַבְּרִיּוֹת, וְלֹא לְהִתְגָּאוֹת וְלִהְיוֹת קָשֶׁה כְּמוֹ עֵץ הָאֶרֶז.

אַתֶּם יוֹדְעִים יְלָדִים יְקָרִים מִי הָיָה אוֹתוֹ אָדָם? חֲכָמֵינוּ גִּלּוּ לָנוּ שֶׁאוֹתוֹ אָדָם הָיָה 'אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא'. כֵּן, כֵּן, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, שֶׁהִתְחַפֵּשׂ לְאָדָם אַחֵר, כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר, וּבְעֶצֶם אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת וְגַם אוֹתָנוּ: 'לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כַּקָּנֶה, וְאַל יִהְיֶה קָשֶׁה כָּאֶרֶז'. לְהַזְכִּיר לָנוּ שֶׁאָסוּר לְהִתְגָּאוֹת עַל אַף אֶחָד, אֶלָּא לִהְיוֹת נָעִים וְנֹחַ עִם כֻּלָּם, וְתָמִיד לְהִתְיַחֵס לְכָל אֶחָד בְּצוּרָה הָכִי יָפָה שֶׁיֵּשׁ.

עַכְשָׁיו יְלָדִים יְקָרִים, בּוֹאוּ נִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע. כֻּלָּם בְּיַחַד יְלָדִים: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד" לַיְלָה טוֹב!

 

ע"פ גמרא בתענית כ. וכן באבות דרבי נתן פרק מא משנה א