תפריט
פעם ניגש אל אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א יהודי מבוגר, אשר חתנו נמנה בין הלומדים בכולל אצל הרב.
היה זה לאחר שיעור שהתקיים בחג הסוכות. מיד כשהסתיים השיעור והרב עמד לצאת – ביקש אותו יהודי ברכה עבור רעייתו, שמזה זמן מה נמצאת בבדיקות אצל מספר רופאים, וחוששים שיש לה גידול סרטני ל"ע.
הרב עצר, עמד וחשב כמה שניות, ואמר לו: "תגיד לאשתך שכמו שחמץ בפסח הוא בבל יראה ובל ימצא, כך גם המחלה אצלה היא בבל יראה ובל ימצא, ואין לה כלום".
שבוע לאחר מכן עברה אותה אישה בדיקה נוספת, ולמרבה פליאתם, ביקש הרופא שיכניסו לחדרו את האישה של התוצאות הקודמות…
היא לא הבינה מה קורה, ואמרה לרופא שזאת היא שנבדקה בפעם זו ובפעם הקודמת!
הרופא התעקש שזה לא ייתכן, כי בתוצאות של הבדיקות הקודמות היה ברור שיש משהו, ואילו בתוצאות של הבדיקות עכשיו – הכל נקי לחלוטין ואין כלום!
"צדיק גוזר והקב"ה מקיים".
עוד משמעות נפלאה בעניין סילוק החמץ, מביא רבנו ב"אמרי נועם" לחג הפסח:
מנהג נשות ישראל הצדקניות לטרוח בימים אלו טרחה רבה בניקיון הבית וכליו כדי להכשירם לחג הפסח, ושכרן על כך בשמים הוא עצום. ויש כוח בטרחה זאת לבטל גזרות קשות מעל כלל ישראל בכלל, ומעל בני ביתם בפרט.
מספרים שכאשר היה הרה"ק ר' לוי יצחק מבארדיטשוב זיע"א מרגיש שמידת הדין מתוחה ביותר ואין כוח בתקיעת השופר בראש השנה לקרוע את גזרי הדין, היה מזכיר לפני הקב"ה את טרחתן המרובה של נשות ישראל בניקיון הבית לפסח, ובזה היה מצליח להמתיק את כל הדינים.
ניקיון גשמי זה, וכן בדיקת החמץ בליל י"ד וביעורו ביום י"ד, פועלים גם ניקיון רוחני בבית, ומסלקים ממנו כל מיני רוחות רעות ושאר מרעין בישין שמסתתרים בו וגורמים לצרות רבות וחוסר שלום בית, ועל ידי סילוקם מתמלא הבית ברכה וישועה.
לכן לא טוב עושים אלו שאינם טורחים כלל בניקיון והכנת הבית לפסח, אלא סוגרים את ביתם כמות שהוא במשך כל שבעת ימי הפסח והולכים לבתי מלון וכו', כיון שבכך הם מפסידים לעצמם לא רק ניקיון גשמי, כי אם גם, ובעיקר, ניקיון רוחני, וסילוק כל הפגעים והנזקים ושאר רוחות רעות מן הבית.
בנוסף לכל זאת: ניקיון זה בא לרמוז לכולנו על הצורך הגדול לנקות ולטהר את הנשמה מכל הלכלוך הרוחני שדבק בה במשך השנה על ידי מעשינו, וכן לנקות אותה מהמידות הרעות המקננות בה, כגון קנאה, שנאה, תחרות וצרות עין, כדי שתהיה ראויה לקבל את קדושתו של חג פסח.
אכן מבואר בספרים הקדושים, שכדי שיוכל כל אחד מישראל לזכות לאור העצום שיורד לעולם בליל פסח ולא יהיה עיכוב לכך מצד עוונותיו, עושה עימנו הקב"ה חסד גדול ושלושים יום קודם הפסח הוא מתחיל להוציא כל יהודי מהיכלות הטומאה שנפל אליהם על ידי מעשיו הרעים, ומנקה אותו בכל יום מימים אלו מחלק אחד משלושים מהעוונות שעשה, עד שבליל פסח נמצא כל אחד מישראל נקי וטהור מכל חטא כמלאך ממש, והוא בבחינת בן חורין מיצרו הרע, וראוי לקבל את קדושת חג הפסח.
בחג פסח יכול כל יהודי לזכות לעשות תשובה שלימה בנקל, כיון שבאותו לילה שהקב"ה בא להכות את בכורי מצרים נאמר: "ופסח ה' על הפתח".
ומבאר ה"שפת אמת" שנרמז בזה, שאף על פי שבדרך כלל אומר הקב"ה לישראל: "בני, פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו", היינו, שכדי לזכות שהקב"ה יסייע לאדם לשוב בתשובה שלימה ויפתח לו פתחים רבים בעבודת ה', על האדם לפתוח מצידו, על כל פנים, "פתח אחד של תשובה כחודה של מחט" – אולם בפסח הקב"ה כביכול מוחל ופוסח אפילו על אותו פתח, בבחינת "ופסח ה' על הפתח", ומקבל כל יהודי באשר הוא.
לכן אף על פי שבנוגע ליום ראש השנה מצינו שיש מדקדקים שלא לאכול אגוזים כיון ש'אגוז' בגימטריא 'חטא', בכל זאת בחג פסח הדבר אינו כן, ואדרבה, "מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים כדי שיראו שינוי וישאלו".
ומבאר מרן פאר דורנו רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל הסיבה לכך, משום שבראש השנה רוב העולם שבים בתשובה רק מחמת יראתם מיום הדין, והרי אמרו חז"ל שהשב מיראה "זדונות נעשות לו כשגגות" אך לא נתקנות לגמרי, ולכן עדיין איננו חפצים בחטאים, ולא אוכלים אגוזים הרומזים אליהם. אולם בפסח יש בכוחו של כל אחד מישראל לזכות לשוב אל ה' באהבה, והרי על השב מאהבה אמרו חז"ל ש"זדונות נעשות לו כזכויות", ולכן אנו חפצים בחטאים שכבר עשינו, ואף אוכלים אגוזים הרומזים אליהם, שהרי על ידי תשובתנו כל החטאים יהפכו לזכויות.
