תפריט
מעיד אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א על עצמו: "במשך השנים פגשתי אנשים רבים מכל שכבות העם: רבנים, מקובלים, אנשי עסקים, אנשי צבא, ראשי שלטון בכירים, וגם 'עמך ישראל' פשוטים, וראיתי בברור שכל מי שדרכו היתה "לעגל פינות", להעלים דברים, לשקר ולרמות, גם אם בהתחלה ההצלחה האירה לו פנים, בסופו של דבר הפסיד הכל.
מאידך, כל אלו שהאמת תמיד הייתה נר לרגלם, גם אם הם היו רחוקים ביותר מקיום תורה ומצוות, הקב"ה היה בעזרם והצליח את דרכם בצורה מופלאה ביותר. ובכל פעם שזיהיתי אנשים מסוג זה, מיד דבקתי בהם, ויחד עמם הצלחתי גם אני."
בעניין מידת האמת מביא רבנו בספרו "אמרי נועם",על פרשת השבוע:
כאשר נתבונן במעשה המרגלים, נראה שעיקרו נבע מכך שהמרגלים לא היו זהירים שלא להוציא דבר שקר מפיהם, ולכן לא הפריע להם לדבר על הארץ דברי דיבה שבשקר יסודם. ובכלל, לכל פרט שהם ראו בארץ הם נתנו פירוש מעוות ושקרי, משום שמידת השקר לא הייתה מושללת מהם בתכלית.
ועל דרך משל, מה שמבארים חז"ל שבעוד שהיו המרגלים הולכים בארץ ראו שבכל רגע מתים שם אנשים רבים והגויים עסוקים במשך כל היום רק בקבורת מתים. האמת היא שהקב"ה עשה זאת במכוון והביא מגיפה על הגויים כדי שיהיו עסוקים בקבורת מתיהם ולא ישימו לב למרגלים שמתהלכים בארצם. אך כאמור, המרגלים נתנו לכך פירוש מעוות והסיקו מכך שארץ ישראל היא "ארץ אוכלת יושביה".
וכן בנוגע לפירותיה של ארץ ישראל, שהיו גדולים ביותר עד כדי כך ששמונה מרגלים ביחד הצליחו לשאת אשכול ענבים אחד, ואחד הרים תאנה אחת ואחד רימון אחד. האמת היא שדבר זה מעיד על שבחה של ארץ ישראל ועל הברכה העצומה שנתן הקב"ה בפרותיה, אך גם לכך נתנו המרגלים פירוש מעוות, ואמרו: 'כשם שפרותיה של הארץ גדולים ומשונים כך האנשים שגרים בארץ גדולים ומשונים'.
מכיוון שדבקו המרגלים במידת השקר ולא חששו להוציא מפיהם דבר שקר, מיד נותק הקשר שלהם עם הקב"ה, כיון שמידתו של הקב"ה היא אמת, כמו שנאמר: "וה' אלקים אמת", וכן חותמו של הקב"ה הוא "אמת", לכן רק מי שזהיר ביותר שלא להוציא מפיו אפילו מילה אחת של שקר זוכה להיות דבוק בה', אך מי שרגיל להוציא מפיו דברי שקר מיד מתרחק מה'.
וזהו שנאמר: "מדבר שקר תרחק", ופירש הרה"ק ר' זושא מאניפולי זיע"א, שמדיבור אחד של שקר נעשה האדם מרוחק מה' בתכלית. וכן בעולם הבא בוודאי שלא יזכה לעמוד לפני ה', כמו שנאמר: "דובר שקרים לא יכון לנגד עיני". ולא בחינם כתב הרה"ק ר' נחמן מברסלב זיע"א ב'ספר המידות': "טוב לאדם שימות משיחיה ויהיה שקרן בעיני בני אדם".
כשבא הקב"ה לברוא את העולם חיפש דבר חזק ומוצק ביותר אשר עליו יוכל להעמיד את כל העולם, ולא מצא דבר חזק ומוצק יותר ממידת האמת ועליה העמיד את כל עולמו. ורמז לנו זאת הבורא יתברך בכך שפתח את פרשת בריאת העולם בפסוק: "בראשית ברא אלקים" – שהוא סופי תיבות "אמת", וכן חתם את פרשת הבריאה בפסוק: "ברא אלקים לעשות" – שהוא סופי תיבות "אמת". כל זאת כדי ללמדנו שכל הבריאה כולה עומדת על מידת האמת.
על כן, מידת האמת צריכה להיות נר לרגליו של האדם ולהנחות אותו בכל פרק וענין בחייו, והדבר מתחיל בתוך ביתו הפרטי של כל האדם:
בראש ובראשונה צריכה להיות מידת אמת בין הבעל לאשתו. כל בעל ואשה חייבים להיות אמיתיים וכנים זה עם זה, ולעשות כל צעד בחיים מתוך שיתוף פעולה מלא והסכמה הדדית, ואסור לאף אחד מהם להעלים דבר מה מבן זוגו.
וכל זמן שהבעל והאישה נוהגים באופן זה, יהיה יישובם נאה ומשובח והזוגיות ביניהם תפרח ותשגשג לאורך ימים ושנים בטוב ובנעימים וגם עד זקנה ושיבה. אך כאשר מתחילים בני הזוג להעלים דברים זה מזה ולעשות מהלכים שונים מאחורי הגב – עם הזמן אהבתם הולכת ודועכת עד שאובדת לגמרי, ומכאן ואילך הדרך לפירוק הבית לגורמים קצרה ביותר.
לאחר מכן צריכים ההורים להנחיל את מידת האמת לילדיהם היקרים ולהרגילם שלא להוציא מהפה אפילו מילה אחת של שקר. ויסבירו לילדיהם היקרים שגם אם לכאורה במקרים מסוימים אמירת האמת תהיה עשויה לגרום להם הפסד כלשהו, בכל זאת יאמרו אך ורק את האמת, כיוון שהעיקר הוא לזכות להיות דבוק בה', ומוטב לומר אמת ולהפסיד אך להישאר דבוק בה', מאשר לומר שקר ולהרוויח אך להתנתק מה' לדיראון עולם.
כמו כן, דרכם של ילדים קטנים לספר על עצמם או על חבריהם מעשים שלא היו ולא נבראו מעולם. כמובן הם לא מספרים זאת מתוך כוונה לשקר אלא פשוט הדמיון שלהם פורה ביותר והם כל כך שקועים בו עד שנדמה להם שכך היה באמת. אך אף על פי כן מוטב שההורים ימעטו קצת לילד את הפוריות הדמיונית הזאת ויעמידו אותו מידי פעם על דיוקם של הפרטים שהוא מספר ועל אמיתותם כדי שלא יתרגל במשך הזמן לשקר ולבדות מליבו דברים שלא היו ולא נבראו.
וכן בשאר תחומי החיים: לפעמים נדרש מהאדם לדווח לרשויות על פרטיו האישיים והכנסותיו החודשיות וכדומה, ויודע הוא שאם ישקר קצת וימסור פרטים לא נכונים או ינפיק תלושי שכר לא אמיתיים יוכל להרוויח הנחה במיסים וכל כיו"ב – ידוע ידע שאין זו כי אם עצת היצר הרע הרוצה להרחיק אותו מה' על ידי דיווח של שקר, ולכן לא ישמע לו אלא ידווח אך ורק פרטים אמיתיים גם אם משום כך יצטרך לשלם הרבה יותר כסף, כי בכך יזכה להישאר קרוב לה'.
וכן במשא ומתן: יש לזכור שביום הדין השאלה הראשונה שישאלו את האדם בשמים היא 'האם נשאת ונתת באמונה?', לכן תמיד יהיה משאו ומתנו של האדם באמת ויושר. ואם יש לו דבר מה למכור לא יסתיר מהקונה את המומים שבו, וכן לא יפקיע את מחיר הסחורה הרבה יותר ממה שהיא שווה באמת. וכן הקונה לא יפציר במוכר וידחק בו עד שיעשה לו הנחה מוגזמת במחיר הסחורה, כי כשם שאסור למוכר להונות את הקונה כך גם אסור לקונה להונות את המוכר.
גם אם יראה האדם אנשים אחרים שמשקרים ומרמים במשא ומתן ובזכות זה לכאורה הם מרוויחים ומתעשרים מאוד – לא יתפעל מכך כלל, כי ראשית כל בהנהגה זו הם מאבדים את הקשר שלהם עם הקב"ה, ובנוסף לכך, בכל הכסף שהם הרוויחו בשקר ובמרמה אין שום ברכה, וסופו ללכת לאיבוד בכל מיני ייסורים קשים ומרים, ואף לקחת מהם את חייהם, כמו שנאמר: "עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו", ה' יצילנו.
כל אדם שמשאו ומתנו באמונה, ונזהר שלא להוציא מפיו אפילו מילה אחת של שקר, זוכה שהקב"ה שולח משמים מלאכים שילוו אותו ויסייעו בידו לזהות כל אדם שבא לרמות אותו ולהינצל ממנו, וכן להרגיש בכל עיסקה שאינה מוצלחת ולמשוך ידו ממנה, ועל ידי זה לעולם לא יבואו עליו הפסדים.
וכן בשידוכים: מי ששומע לעצתם של יועצים, או אפילו רבנים, שאומרים לו להסתיר מהצד השני בשידוך את המומים והחסרונות שיש בו עד לאחר שייווצר קשר חזק בינו לבין המשודך או עד לאחר החתונה הרי הוא חוטא לה' ומתרחק ממנו בתכלית, ובסופו של דבר, כאשר ייוודעו לצד השני כל המומים שהסתיר מהם, גם יצטרך לשלם על כך ביוקר בכך שיראה את כל ביתו מתפרק לנגד עיניו. אולם הדרך הנכונה היא לדבוק במידת האמת ולגלות לצד השני בשידוך את כל החסרונות שיש בו בצורה הברורה ביותר, ולא יחוש כלל שמא מחמת כן יתבטל השידוך.
אדם צריך להאמין באמונה שלימה שכבר ארבעים יום קודם יצירתו הכריזו בשמים מי היא בת זוגו או מי הוא בן זוגה. וכן אמרו חז"ל: "מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים (למדים אנו כי) מה' אישה לאיש. מן התורה – דכתיב 'ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר'. מן הנביאים – דכתיב 'ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא'. מן הכתובים – דכתיב 'בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת'" – וממילא אם אכן הם זיווג משמים, גם אם יגלו לצד השני שיש במשודך כל החסרונות שבעולם, הוא יחפוץ להתחתן עמו בכל מחיר.
כל האמור מלמדנו ענין עיקרי וחשוב בעבודת ה' – עד כמה צריכים אנו להיות זהירים במדת האמת, ואף אם יגדל האדם במעלתו הרוחנית, וישוט בעולמות טמירים ונעלמים וכו' – שידע שבסיס הכל זו האמת!
