בכל ספריה יהודית החל מאלה הפשוטות עם מעט הספרים עד אלה העמוסות לעייפה בספרי קודש בהיכלי הישיבות מכל הזרמים, ובכל בית כנסת קהילתי או מקומי, מונחים אחר כבוד ספרי המשניות המבוארות של "קהתי", אם ניגש למשנה כלשהי ונפתח באקראי נחלוף על מילותיה הכתובות שחור על גבי לבן ייתכן כי נתקשה להבין את כוונת המשנה על בוריה, אם כי יצוד את עיננו ביאור המשנה הכתוב מעט מתחת למשנה, שם בשילוב שורות המשנה עם הביאור מיטיב "קהתי" לפרש את המשנה בדיוק ובתמצות ושופך אור בהיר וברור על המשנה, רבי פנחס קהתי חי בדורותינו האחרונים, בשונה מרוב המפרשים והמבארים רבי פנחס לא היה אברך כולל או רב במשרה רבנית, אלא אדם צנוע ופשוט שהתעסק בין היתר בחינוך הדור הצעיר, אהבת התורה שהיתה בו חכמתו וכישרונו הביאו אותו למבאר המשנה הידוע ביותר בדורנו, זכה לבאר וללבן את התורה שבע"פ לרבבות לומדי המשנה מנער ועד זקן בכל התפוצות, כעת הבה ונציץ מעט אל מאחורי הקלעים לדמות הצנועה שעמדה מאחורי המפעל האדיר הזה.

ראשית דרכו:

בכפר הסמוך לעיר רובנה שבווהלין נולד רבי פנחס לאביו קהת ולאימו מלכה גכטמן ב-ז' אלול תר"ע, הוריו נמנו על חסידי טריסק, ונספו בשואה האיומה.

בשנת התרצ"ו בהיותו בן 26 עלה לארץ ישראל שם עיברת את שם משפחתו ל"קהתי" לזכרו של אביו שנספה בשואה, בהמשך הקים את ביתו עם רעייתו רחל שהיתה לו לעזר ועמדה מאחוריו בכל העניינים, כל חייו התנהלותו היתה בפשטות ובצניעות ורבים ששהו במחיצתו והכירוהו מעידים על הנועם וטוב הלב שהקרין לכל הסובבים אותו.

אחיינו רבי יגאל רוזן ראש ישיבת "אור ישראל" שבפתח תקווה מספר בראיון לזכרו של "קהתי" על הדמות המופלאה של דודו, רבי פנחס התגורר עם רעייתו בדירת שלושה חדרים בתל אביב, לאחר שהתחתנה אחותו של רבי פנחס היא עברה להתגורר יחד עם אחיה, חדר אחד היה לזוג "קהתי" וחדר שני לזוג הצעיר "רוזן", וחדר נוסף בהמשך הפך להיות חדר הילדים המשותף לילדי שתי המשפחות, במטבח הצנוע היה כיור אחד בלבד לשתי המשפחות, ועם זאת מעיד רבי יגאל רוזן מעולם לא נשמע קול המחלוקת והמדון, תמיד רבי פנחס השרה שלווה ונועם בבית וכך היתה האווירה בה גדלו, דברים שקשה להבינם ברוח דורנו.

רבי פנחס קהתי, בהיותו משמש כבעל תפילה היה הוא שקוע בתפילתו שיצאה ממעמקי ליבו, ומספר חתנו כי בשעת התפילה היה כל כך מתרגש בתפילתו עד שהיה ממאמץ כולו יזע והיה נצרך להחליף את חולצתו, בתו מספרת כי אימה בכל יום היתה ממתינה לשובו של אביה- רבי פנחס מן התפילה עם חולצה יבשה, רבי פנחס גם היה מלחין גדול לחניו עד היום מתנגנים בקרב הציבור הרחב מבלי שידעו את זהות המלחין, "לחנים עממים" אלו שחיבר היו ניגונים שיצאו ממעמקי ליבו בהשתפכות הנפש.

סולם העלייה:

כמי שבין היתר היה עסוק רבות בחינוך הנוער, ראה ר' פנחס את הבערות וחוסר הידע הקיים בכל הקשור ללימוד התורה והמשנה, ועל כן הוא ראה צורך להנגיש לנערים אלו את לימוד המשנה, הוא חיפש ביאור קל וברור על המשנה שיקלע להבנתם ולשפתם של הנערים, היה לו ברור מה הביאור שהוא נדרש לו אך הוא לא מצא את מבוקשו, רעייתו רחל שראתה את פני הדברים ייעצה לו, "אם כל כך ברור לך מה אתה רוצה ומחפש אולי תכתוב את הביאור בעצמך?", רבי פנחס שהיה אדם צנוע ועניו נרעש מעצם הרעיון, "אני שבקושי לכתוב מאמר יודע אכתוב פירוש על המשנה?!", אך אשתו שכנעה אותו וייעצה לו לנסות, בסופו של דבר התרצה רבי פנחס, הוא החליט כי הוא יכתוב את הביאורים ויגיש אותם לפני גדולי הדור שהיו בזמנו "וודאי פירושי יהיה בעיניהם לכלום" הוא שח לאשתו בענוותנותו, אך בניגוד למחשבתו של רבי פנחס פירושיו התקבלו אצל חכמי ישראל בהתלהבות גדולה,  "כנראה כך נגזר עלי משמים!", אמר לאשתו בהכנעה, וכך בהינתן לו הגושפנקא מגדולי התורה לפרי עטו המשובח מתחיל המפעל הגדול  של "משניות קהתי" הידוע.

בשנת תשט"ו קם ויצא לאור הקונטרס הראשון עם הביאור הנפלא של "משניות קהתי" וכך יצאו לאור עוד קונטרסים רבים בקצב מסחרר, רבי פנחס בהיותו עושה ימים כלילות על ביאוריו כמעט מבלי לאכול ומבלי לשתות, הצליח להוציא לאור כמדי שבוע קונטרס ובו ביאור על 14 משניות, מהרגע בו החל רבי פנחס את כתיבתו הוא ראה בכך שליחות שמימית והקדיש את כל כולו למשימה קדושה זו, לטובת הפרויקט הזה הוא אף לקח ארכה מעבודתו וימים כלילות היה ישוב על המשניות לבארן היטב, וכשהושלמה כתיבתו בשנת תשכ"ד שב לעבודתו, כפי שציינו בהיותו משמש כמחנך את בני הנוער ב"בני עקיבא" שהמשניות יצאו לאור בעיקר בגללם, היה מלמדם מתוך ביאור זה, הוא ראה הצלחה גדולה בכך כי הנערים באמת הבינו היטב ונמשכו לביאור הברור והקל, בתחילה אמרנו כי ספריו יצאו כקונטרסים ועל כן בנקל היה אפשר לראות בכל מקום פרצופים מסתתרים מאחורי הקונטרסים של "קהתי", באוטובוס, בתור לסופר, בתור לקופת חולים היית מוצא יהודים טובים רכונים על המשניות המבוארות של "קהתי", אמנם כוונתו בתחילה היתה לבאר ולהקל ללומדים הרחוקים את המשניות, אך מרוב שפירושו היה מוצלח וקל להבנה הוא התקבל בקהילות ויעדים רבים, ועד היום רבבות של לומדים זקנים כנערים נהנים מהביאור הצח והבהיר של המשנה, שמקל על הלימוד, אף בשולחנם של רבים מגדולי ישראל היה מונח "משניות קהתי" בין שלל ספרי הקודש בהם למדו ועיינו.

מהו פירוש קהתי ומדוע הפך לפופולארי כל כך?

פירוש "קהתי" הוא על שישה סדרי משנה ומתבסס על פירושם המוצק של הרמב"ם והברטנורא, בכושר הסברו הנדיר והרהוט הוא שילב בדייקנות את משמעות המשנה בשפה קולחת בת זמנינו השווה לכל נפש אך מדויקת להפליא לכוונת המשנה ומאידך מתומצתת במידה המאוזנת, מלאכה מורכבת זו שלא הקדימו לעשותה אחרים הייתה נצרכת מאוד לעם על כל גווניו, ביאורו של "קהתי" נתן מענה לציבור הרחב, וזמן קצר לאחר ההוצאה לאור רבים היו הדורשים ל"משניות קהתי", סיפורים רבים על ילדים שוויתרו על מתנת יום הולדתם או על דמי הכיס או על מתנת אפיקומן וכדומה לטובת כך שיספק בידם לקנות את משניות "קהתי", כך יכלו אף ילדים ללמוד את המשנה בהבנה ובקלות.

העמיד תלמידים הרבה

תלמידים רבים היו לו לרבי פנחס "קהתי", רבבות תלמידים שעד היום מתווספים למעגליו רבי רבבות של תלמידים, שהרי מי שלמד מביאוריו על המשניות והבינם היטב בזכותו הרי הוא הפך לתלמידו, אם כן קשה לשער כמה רבבות תלמידים זכה ללמד רבי פנחס קהתי.

בניו ותלמידיו וכל מי שהכירו מעט מקרוב מרבים להדגיש את כוונותיו הטהורות שעמדו מאחורי הדברים, "לא היתה לו שום כוונה לכתוב פרוש על המשנה בחייו הוא פשוט רצה שעוד יהודים יזכו להבין את התורה וכך בכלל נרקם כל הרעיון של פירוש "קהתי"!" מעיד אחד ממקורביו, "זה היה מפעל חייו והשליחות שלו בחיים והוא סיים את שליחות זו בשלמות" מעידה רעייתו הנאמנה.

עם המשניות הוא עלה ארצה, היה לו חיבור ללימוד המשניות ולכן בהמשך הוא ראה צורך להעביר את לימוד המשנה הלאה לדורות הבאים גם לאלו הרחוקים.

פטירתו:

אם כן לא מפליא הוא הדבר שאף יום פטירתו נקשר עם מפעל חייו, בא' טבת שנת ה' אלפים תשל"ז, נר שישי של חנוכה חצי שעה לאחר שהעלה אור בנרות החנוכה שבביתו הצנוע, נתבקש לישיבה של מעלה והוא בן שישים ושש, מפעים ומרגש לראות כי גם בפטירתו שישה סדרי המשנה שהפכו למפעל חייו, ליוו את פטירתו במספרם.

 

קרדיט:  Israel Press and Photo Agency (I.P.P.A.) / Dan Hadani collection, National Library of Israel / CC BY 4.0