תפריט
"בנות הגענו! "נשמע קולו של הנהג בחלל
"לרדת מאחורה בזהירות ולא לשכוח תיקים בכלל"
טיול שנתי –
התלוויתי לגילי בתי…
מסלול רגלי של שעתיים באיזור מצפה רמון
שמים תכולים וחול… המון
המסלול התארך פי שנים מהזמן
נגמר לגילי הכח… אף המים כמובן…
אז מה עושים כשאין מה לשתות במדבר,,ובכמה זמן מדובר,,,
"אמא אני צמאה… צמאה נורא"
"גם לי אין מים גילי יקרה…
את רוצה חטיף בינתים לבחירה…"?
וגילי השיבה בשלילה
"אולי קליק או פסק זמן בינתים"?
"לא לא רק מים…"
"נשחק משחק קלפים שְׁתֵּינוּ?
רוצה לעיין באלבום להנאתנו…
אספר לך אולי סיפור לחיזוק…
מה ירגיע אותך… רוצה חיבוק…"??
כל האפשרויות והפתרונות באמתחתי נגמרו,,גילי תעני
"לא אמא… לא מרוכזת… לא רגועה ושום דבר לא ימלאוני
מלבד מים לשתיה שאת צמאוני ירווני…
צמאון…
תחושה של חוסר, ריקנות, שממון
רצון עז במים להתמלא והמון…
אז הדעת מתיישבת… הרוגע נכנס… חוזר ההגיון…
פסוק מעניין בתהלים… יעורר כאן שאלה נוקבת ודאי
'צמאה לך נפשי', 'לאלהים לאל חי'…
דוד המלך מתאר שיש לו צמאון
אך הוא לא מרגיש כמו גילי, זו לא תחושת חסרון
אצל דוד המלך זו לא חֲווָיָה בלתי נעימה
הרי כל יהודי ויהודיה קוראים פסוק זה אז מה…?
זה מה שדוד המלך מאחל לכל קורא וקוראת
שנרגיש כזה חוסר בכל עת…?
מסתבר שלא… ליתר דיוק -לא בוודאות!
דוד המלך מאחל שכך נרגיש תמיד במהות…
צמאון…! הצמאון הרוחני הוא המציאות
דוד המלך חי כך והוא מאחל לך ולי את הברכה…
שתרגישי צמאה תמיד לקב"ה, לבוראך
רק ההוויה הזו את הנפש תמלאך…
תרוי אותה היטב… את מלאה?
עכשיו עלית מדרגה… קדימה תזעקי שאת צמאה…
למה?… למים זכּים… כל מה שלקדושה אותך מחבר…
תשתי… תגמעי… והופּ… הצמאון גובר…
צמאה נפשך? זו השאלה שאותך צריכה לעניין
ואם התשובה היא כן
בקודש חזיתיך… עם הקדושה תבחרי להתחתן…
אומר הרב ישראל אברג'ל בדרך צחה:
הרי מי שלא צמא לא מברך שהכל כך היא ההלכה…
וכך גם בעבודת ה' שלך
אם לא תהיי צמאה לתורת ה' יתברך
לא תוכלי לברך אותו …ממש כך!
ההיצמדות הזו למקומות שהקדושה קיימת
ההתחברות לדברי קדושה שאת הנפש מרוממת
ההתקשרות הפנימית בצדיקים הקדושים
הם אלו שימלאו את מצברייך הנפשיים והרגשיים
'בקודש חזיתיך' – זה הפתרון…
לברכת דוד המלך, לתחושת הצמאון
'צמאה לך נפשי' – שתמיד תרגישי צמאה
ותרווי… ותצמאי… ותרווי עוד הלאה –
כך עובדים את ה' ועולים מעלה מעלה
הבנת אחותי?
רגע איפה גילי בתי???
"הכל בסדר אמא כבר שתיתי..
המדריכה נתנה לי מים… רוויתי!"..
