WhatsApp
הדר ראשי
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

פדיון כפרות

תשפ"ה - 2024

הפדיון יערך על ידי מו"ר הרב ישראל אברג'ל שליט"א - בנו של הרב יורם אברג'ל זצוק"ל

בפדיונות אלו בית המדרש המאיר לארץ
מסייע למשפחות נזקקות, ליתומים ואלמנות.

בחרו את התרומות שלכם, ניתן לבחור כמה פדיונות:
- כל פדיון 180 ש"ח משפחתי -
בחרו את אופן התרומה: חד פעמי או תשלומים
(תשלומים יבוצעו בהוראת קבע ללא תפיסת מסגרת)
פרטי התורם:
פרטי אשראי:

סדר נוסח כפרות ליום כיפור המלא

בְּנֵי אָדָם יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל: יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק: אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם, וּמֵעֲווֹנוֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ: כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת: וַיִּזְעֲקוּ אֶל אֲ־דֹנָי בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם: יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם, וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם: יוֹדוּ לַא־דֹנָי חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם: אִם יֵשׁ עָלָיו | מַלְאָךְ מֵלִיץ, אֶחָד מִנִּי אָלֶף, לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ: וַיְחֻנֶּנּוּ, וַיֹּאמֶר, פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת, מָצָאתִי כֹפֶר:

לאחר מכן:

אם מסובב את הכפרות לעצמו, אומר שלוש פעמים:

אֵלּוּ הַמָּעוֹת חֲלִיפָתִִי, תְּמוּרָתִי, כַּפָּרָתִי. אֵלוּ הַמָּעוֹת יִנָּתְנוּ לִצְדָקָה. וְאֶכָּנֵס אֲנִי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָלוֹם.

אם מסובב את הכפרות לזכר, אומר שלוש פעמים:

אֵלּוּ הַמָּעוֹת חֲלִיפָתָךְ תְּמוּרָתָךְ כַּפָּרָתָךְ. אֵלוּ הַמָּעוֹת יִנָּתְנוּ לִצְדָקָה. וְתִּכָּנֵס אַתָּה לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָלוֹם.

אם מסובב את הכפרות לנקבה, אומר שלוש פעמים:

אֵלּוּ הַמָּעוֹת חֲלִיפָתֵךְ תְּמוּרָתֵךְ כַּפָּרָתֵךְ. אֵלוּ הַמָּעוֹת יִנָּתְנוּ לִצְדָקָה. וְתִּכָּֽנְסִי אַתְּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָלוֹם.

אם מסובב את הכפרות לשניים ויותר ביחד (כגון למעוברת), אומר שלוש פעמים:

אֵלּוּ הַמָּעוֹת חֲלִיפַתְכֶם תְּמוּרַתְכֶם כַּפָּרַתְכֶם. אֵלוּ הַמָּעוֹת יִנָּתְנוּ לִצְדָקָה. וְתִּכָּֽנְסוּ אַתֶּם לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָלוֹם.

פדיון כפרות עם המאיר לארץ

שלושה זמנים קריטיים לגזר דינו של האדם לשנה החדשה:
ראש השנה, יום כיפור, והושענא רבה

לכן טוב ונכון לתת כבר לפני ראש השנה שלושה פדיונות:
פדיון ראש השנה, פדיון כפרות - יום כיפור, ופדיון הושענא רבה

בפדיונות אלו בית המדרש המאיר לארץ
מסייע למשפחות, ליתומים ואלמנות
וכך אתם אוספים זכויות לקראת יום הדין

מו”ר הרב ישראל אברג’ל שליט”א
בנו וממשיך דרכו של אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א
יתפלל עבור כל התורמים היקרים לפדיון הכפרות, ופדיונות הנפש

תוכן עניינים | פדיון כפרות ליום כיפור – כל הדינים: איך, כמה, מתי?

מה זה פדיון כפרות?

פדיון כפרות הוא מנהג שנעשה בעם ישראל, לסימן על כפרת העוונות של כל אחד ואחת. כנגד אותם עוונות מביאים כפרה.

 

כפרות על כסף או תרנגול?

מנהג קדום היה לקחת תרנגול לזכר או תרנגולת לנקבה, לסובבו מעל ראש האדם, ולומר נוסח תפילה מיוחד (מופיע בהמשך).

אמנם יש שמתנגדים למעשה זה. מרן בשולחן ערוך כתב (סימן תר"ה, ס"א) שמנהג הכפרות הוא מדרכי האמורי, ויש לאסרו. כך סבר הרמב"ן, שהמנהג הוא 'מדרכי האמורי', כלומר – מקורו בעבודה זרה, או אמונה טפלה שמקורה אינו יהודי.

על המנהג שהיה קיים בספרד כתב הרשב"א: היו שוחטין תרנגול זקן לכפרה על נער היולד, וחותכין ראשו, ותולין הראש בנוצתו בפתח הבית עם שומים. והבלים הרבה שנראו בעיניי כדרכי האמורים, וריחקתי כל זה הרבה. ובחסד עליון נשמעו דבריי ולא נשאר מכל זה וכיוצא בזה בעירנו מאומה.

לעומתם כתב הרמ"א שבארצות אשכנז מקיימים את המנהג. כך גם קבוע להלכה בעל התניא בספרו 'שולחן ערוך הרב', וכן רבנו האריז"ל.

סיכום מעניין על כך מופיע בספר 'ערוך השולחן': "וכבר טרחו גם בדורות שלפנינו לבטלן, ולא עלתה בידן, כי ההמון דבוק בזה, כמו על מצות אתרוג, ועוד יותר".

לכן מה טוב ומה נעים לעשות את מנהג הכפרות בכסף לצדקה.

כך גם מקיימים את המנהג, וגם אין לחשש של 'דרכי האמורי'. והרי גם מי שנוהג בכפרות עם תרנגול, אין בזה חיוב, ולא תמיד אפשר למצוא שוחט הגון בערב יום הכיפורים. אלא העיקר הוא נתינת הצדקה לכפרה על העוונות, והכסף ילך לצדקה והוא ילך לחיים טובים ולשלום.

כמו שכתב רבי אברהם דנציג בספרו 'חיי אדם', על אלו שלא רוצים לבטל את מנהג הכפרות, שלפחות: "טוב יותר היה להם לסבב על ראשיהם במעות, כמו שכבר נשרש בלב עמי הארץ שאם אי אפשר להם להשיג תרנגול, אזי מסבבין במעות. שבאמת כן מצינו במנהג קדמונים שהיו מסבבים בזרעים… ותחשב להם לצדקה. ושלא יהיו נכשלים באיסור נבלה חס וחלילה".

גם רבי שלמה זלמן אוירבך שנהג בתחילה לעשות כפרות בתרנגול, שינה את מנהגו והחל להשתמש בדגים, ובשנותיו האחרונות היה מסובב עם מעות, שמסר לאחר מכן כצדקה לעניים.

 

מה הסכום לפדיון כפרות?

מנהג אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א לתת 180 ₪ לפדיון הכפרות עבור כל המשפחה, ללא הבדל בכמות הנפשות המשפחה. כמנהגו בקודש נוהג בנו וממשיך דרכו מו"ר הרב ישראל אברג'ל שליט"א, ראש מוסדות המאיר לארץ.

בשם הרב משה פיינשטיין זצ"ל מובא שאין סכום מוגדר, אולם צריך לתת סכום כזה שיספיק עבור סעודה לעני.

הרב חיים קנייבסקי זצ"ל השיב לשואלים שיש לתת שווי של תרנגול עבור כל נפש, על פי דברי המגן אברהם.

והרב מאיר מאזוז שליט"א ענה לשואל שהסכום הוא: בין 18-26 שקלים עבור כל נפש (קובץ פניני הפרשה י"א עמ' 188).

 

האם אפשר לתת כפרות מכספי מעשר?

את פדיון הכפרות לא ניתן לתת מכספי מעשר, והוא חייב להיות צדקה נוספת שהאדם נותן לצורך הכפרה. כך פסקו השל"ה, האליה רבה בשם מהרי"ל, והמשנה ברורה.

 

האם ניתן לתת פדיון כפרות בצ'ק ובכרטיס אשראי או שחייב במזומן?

מותר ליתן פדיון כפרות בצ'ק או בכרטיס אשראי, ואין הבדל בינו לכסף מזומן. הרי נאמר במשלי (י, ב) "וצדקה תציל ממות", וגם צ'ק זה צדקה (על פי ילקוט אברך שנת תשנ"ו ע"מ טז).

 

האם אפשר לערוך פדיון כפרות על סכום כסף לכל בני הבית יחד?

עדיף לחלק את הכסף, ולתת שטרות או מטבעות נפרדים לכל אחד מבני הבית.

ואם יש לו רק שטר גדול, צריך לכוון במחשבתו בשעה שעושה לראשון, מהו הסכום שמוקדש עבורו. שאם לא יעשה כך, נמצא שכל הכסף כבר הוקדש לצדקה עבור הראושן.

למשל: לקח שטר של 200 ₪, ובשעה שמסובב על ראשו, יכוון שרק 20 ₪ מ-200 ₪ אלו הם כפרות בשבילו, ונשאר 180 ₪. וכן על זה הדרך עד שמגיע לכלל הסכום.

לחילופין ניתן לסובב מעל ראשי כולם יחד, ואז יאמר את הנוסח בלשון רבים, כפי שמופיע בהמשך.

כשאדם נותן את דמי הכפרות באמצעות תרומה בכרטיס אשראי, יוכל לתת תרומה אחת ולכוון להוציא את כל המשפחה.

 

פדיון כפרות לאישה בהריון: האם צריך לעשות כפרות גם עבור העובר?

ישנם פוסקים שכתבו לתת פדיון כפרות גם עבור העובר בנפרד מאמו (הרמ"א, הב"ח ועוד).

לנוהגים לערוך את הכפרות בתרנגול, לוקחים שתי תרנגולות ותרנגול עבור אישה מעוברת. תרנגולת אחת עבורה, ותרנגול ותרנגולת עבור העובר, מחמת הספק אם הוא זכר או נקבה.

לנוהגים לתת את פדיון הכפרות בכסף לצדקה, מספיק לתת פעם אחת עבור האם, ופעם אחת עבור העובר, ואין צורך בפעם השלישית. שהרי בכסף אין הבדל בין זכר לנקבה כמו בתרנגול.

אמנם המנהג לתת בנפרד עבור העובר אינו חובה, למרות שזהו מנהג טוב. כי מעיקר הדין העובר נחשב לחלק מאמו.

ולכן אדם שאין ידו משגת כל כך, די לו לתת פעם אחת עבור האם והעובר.

 

האם מסובבים מעל הראש את סכום הכפרות הנתרם?

מנהג טוב לסובב מעל הראש, כמו שכתוב ב'חיי אדם': טוב יותר היה להם לסבב על ראשיהם במעות. ואחר כך אומרים את הנוסח (מופיע בהמשך).

מי שנותן את פדיון הכפרות בכרטיס אשראי, ומעוניין לקיים את המנהג לסובב מעל הראש, יכול לסובב סכום כסף מעל הראש, ולאחר מכן לתת במקומו את תמורתו בכרטיס אשראי.

 

מהו הזמן הנכון לעשיית פדיון הכפרות?

את פדיון הכפרות נוהגים לערוך בערב יום הכיפורים, באשמורת הבוקר. וישתדל להעביר את הכסף לצדקה באותו היום. אם הזמן דחוק ניתן לעשות אף קודם לכן.

מנהג אבינו מו"ר הרב יורם אברג'ל זיע"א, לתת את פדיון הכפרות כבר מראש חודש אלול. זאת על מנת שהעניים יקבלו את הצדקה כמה שיותר מוקדם לפני החגים, והתורם יצבור כבר מחודש אלול זכויות לקראת יום הדין.

מדברי מורנו ורבנו הרב ישראל אברג'ל שליט"א, ב'מסילות אל הנפש'

כוחו של מנהג הכפרות:

מנהג ישראל קדושים לערוך פדיון כפרות. בעבר היו נוהגים רוב העולם לעשות כפרות בעופות. ומי שהולך בכל אורחותיו על פי הקבלה, עד היום מקפיד לעשות דוקא בעוף לבן. וזה דוקא באשמורת הבוקר של ערב יום הכיפורים. אבל היום נוהגים רבים לערוך בכסף.

וכתב הבן איש חי (שנה ראשונה, פרשת וילך אות ב) וזה תוכן דבריו: בסיבוב הכפרות יאמר 'זו חליפתך, כפרתך, תמורתך וכו", וטוב שיכוין בראשי תיבות 'חליפתך תמורתך כפרתך' לשם קדוש חת"ך. וצריך האדם להרהר בתשובה באותה שעה… עיין שם.

ואת הכפרות (הכסף או העופות) צריך להעביר לעניים הגונים או למוסדות של תורה וחסד. ואין דבר שמועיל לאדם ביום הדין יותר מאשר להיות בעל צדקה ובפרט עם עמלי תורה, עם מקומות שעוסקים בתורה לשמה. זה דבר שמתקן את הנפש לאורך ולרוחב.

וכל הענין של הכפרות זה בחינת קרבן. שהרי בזמן שבית המקדש היה קיים, אם היה אדם חוטא, היה צריך להביא קרבן ולהתוודות עליו, ואז היה מתכפר לו. וכך אנו עושים עכשיו – בערב יום כיפורים – 'הכפרות' הם כעין קרבן, ובזמן הכפרות אנחנו מהרהרים בתשובה – וזה כעין הוידוי.

עיקר הכוונה בכפרות זה לשם שמים

וכאשר האדם מכוין לבו לשמים, הקב"ה שמח בו, וכמו שאמרו חז"ל במשנה (מנחות פרק י"ג משנה י"א): נאמר בעולת הבהמה (שהמחיר שלה יקר): "אשה ריח ניחוח" (ויקרא א, ט), ובעולת העוף (שהמחיר שלה זול): "אשה ריח ניחוח" (שם פסוק יז), ובמנחה (שהמחיר שלה אפסי): "אשה ריח ניחוח" (שם ב, ב), ללמד, שאחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוין אדם את דעתו לשמים, ע"כ.

כך גם הענין בכפרות – זה לא הענין הסכום שאתה מפריש, אם מעט ואם הרבה, אצל הקב"ה הכמות לא נחשבת לכלום, מה שחשוב זה באיזה לב זה נעשה, מאיזה מקום זה בא. הרי הקב"ה בעל הבית של הבירה, "הירצה ה' באלפי אילים ברבבות נחלי שמן" (מיכה ו, ז). וכי הוא צריך עוד מאה דולר או פחות, או מאה מיליון דולר או פחות… הוא בעל הבית של העולם, ברצונו נותן וברצונו נוטל. הוא נותן והוא לוקח, וכי אתה יכול להוסיף לו משהו?! ישתבח שמו…

אלא הקב"ה בוחן כליות ולב, וחפץ בכוונה הטהורה של האדם לשם שמים.