תפריט
צלצול הטלפון קטע את עיסוקי עם המגב
זִהיתי מיד את הקול שמעבר לקו
'חני מה שלומך?' – 'ב"ה איילת'
קלטתי בקולהּ שהיא שמחה וצוהלת
'נו, מה בסוף סגרת עם המנהלת
הודעת לה שאת מתפטרת?'
'לא, איילת! השתנתה החלטתי, אני נשארת'
והמשיכה לספר בנימה מאושרת:
הרי סיפרתי לך על תקופה ארוכה
שהתהלכתי ריקנית בעבודה, ממש מועקה
לא מוערכת, לא מרגישה שוה
או אז החלטתי לחשוב על עזיבה
רק שהבוקר כשהגעתי לעבודתי
חיכתה לי המנהלת בחיוך ידידותי
'תקשיבי חני את פשוט מיוחדת
אני נהנית לראות איך את מתפקדת
והדברים שאמרת לפני חודש באסיפת העובדות
קידמו את המקום באלף ידות
עצותיך המחכימות וראייתך הרחבה
הניבו למפעל תפוקה רווחית ממש טובה!'
'את שומעת איילת היא לא דיברה אתי מאום
לא על הגדלת משכורת או על איזה קידום'
'אז לא הבנתי איילת מה גרם לך להשאר ולא לעזוב?'
'המילים שאמרה לי עשו לי כל-כך טוב!'
מה בעצם עבר על חני היקרה
מה קרה לפני ומה הביא לתמורה?
במאמר הקודם אם אתן זוכרות
דיברנו על חסד ירושת אברהם לדורות
חיזקנו את הנקודה שמכירים רוב העולם בלי חידוש
חסד – לתת לכל נצרך, מזון, משקה, כסף ומלבוש
אך אומר החפץ חיים שהגדרת גמילות חסדים
אינה רק אלו הדברים הנלמדים
אלא חסד מונח על כל ענייני הטוב שאדם עושה לחברו ומטיב עמו בחינם
זה ניסוח ההגדרה כפי שכתוב שם
סוג ראשון – בממון, נתינת כסף, בגד, חפץ שזקוק הזולת במתנה או בהשאלה
סוג שני – בגופו, כמו הכנסת אורחים, ביקור חולים או שמחת חתן וכלה
ויש חסד העולה על כל הסוגים
מתגלה לנו על ידי מה שכתוב בישעיה באחד הפסוקים
"ותפק לרעב נפשך" (ישעיה נח, י) – למלא את הנפשות
כמו שאדם רעב למאכל, אתן יודעות את התחושות
מרגיש ריק, חסר ריכוז ועצבני ברמות קשות
כן, זו הנפש של כל אחת מאתנו
נחיתית, ריקנית שוכנת בקִרבנו
זקוקה לרוב לסביבה הקרובה
שתמלא אותה בהערכה חשובה
במילים טובות בתחושה טובה
זה החסד נקרא השׂבעת רגשות – להזין הנפש אחת לשניה
כך בכחות מתמלאת, שבעה ורוויה
זכורנה! התעלמות מהזולת – מרוקנת
התייחסות נכונה – משׂביעה ונותנת
על הרב יורם אברג'ל זצ"ל אפשר לומר: גדול משׂביעי הנפשות היה
אין אחד ממכיריו שלא עבר כזו חֲוָיָה
נכנסים אל הקודש, מרוקנים, חסרי תדמית
ויוצאים ממנו שבעים בהערכה עצמית
זה הזמן בדרכו לילך ולהתחזק
בזה התחום היטב הדק
מילה טובה, מחמאה נכונה, לתת יחס מיוחד
לרומם את הנפש, להשביע במזון המתאים לכל אחד
ראיתן? איך על חני זה עבד!!!
