במשנה ברורה (סי' רג ס"ק יד) כתב, דאע"ג שסופו להקשות כעץ אם אין תולשו בעתו אפילו הכי מברכין עליו בפה"א, מטעם דנטעי אינשי אדעתא לאוכלו כשהוא רך. ועיין בחיי אדם ובנשמת אדם שמצדד דבצנון שלנו שהוא מר ואין דרך לאכול בלא פת לא חשיבא כ"כ, ומברך עליו שהכל. אמנם, הגר"ז בסי' ר"ה מוכיח מהחק יעקב דמ"מ מברך עליו בפה"א. ע"כ.
מקור: בפרק כיצד מברכין (ברכות לו.) צנון מברכין עליו בורא פרי האדמה. ורבותא קא משמע לן שאע"פ שסופו להקשות, כלומר, שאם אינו תולשו בעתו הוא מתקשה כעץ אפילו הכי מברכין עליו בורא פרי האדמה. וכ"פ בשו"ע (סי' רג ס"ח). סדר ברכות הנהנין להאדמו"ר הזקן (פ"ו ס"ק יז).
