בספר כה"ח (סופר סימן רב אות נח) כתב שמברך על דבר המגורד במגרדת שהכל. ובשו"ת אור לציון (ח"ב פ"יד הערה י"ב) כתב שאם אינו קטן מגודל שומשום שם פרי עליו ומברך כברכתו אמנם או קטן מכך מברך שהכל. ואחר המחילה זה אינו, לא מבעיא לדברי מרן השו"ע בדין תמרים שמיעכן שאין ברכתם משתנית דנקטינן כוותיה דהרמב"ם ולא כתרומת הדשן, אלא אפילו אליבא דתרומת הדשן שפיר מברכין כברכת הפרי ואין ברכתו משתנית אלא דוקא בשעה שנתרסק ועירב דבש ובשמים. וכ"כ בשו"ת נחלת שבעה (ח"ב סימן ע"א). והסכים לחילוק הנ"ל בחיי אדם (נשת אדם כלל נ"א אות ח').
מקור: וע"ע בשו"ת אבני נזר (חחו"מ סימן צ"ו). ובשו"ת מנחת שלמה (ח"ב סימן קנ"א). ובשו"ת שבט הלוי (ח"י סימן מ"ו). ובשו"ת איש מצליח (ח"א בסוף הספר דף ע' ע"ד). ובשו"ת יביע אומר (ח"ז סימן כ"ט).