מחללים את הפירות של השנה הרביעית על מטבע ששוה פרוטה, או על פרי ששוה פרוטה, ואחר כך יאבד את המטבע או הפרי.
בהרחבה:
היום שבעוונותינו הרבים חרב בית המקדש אין מעלים את הפירות או את פדיונם לירושלים, אלא מחללים את הפירות במטבע ששוה פרוטה, או על פרי ששוה פרוטה, ואחר כך יאבד את המטבע או הפרי, כדי שלא ישתמשו בהם בטעות, והפירות מותרים באכילה מיד, ואין מפריש מהם תרומות ומעשרות.
