הבסיס והיסוד לכל טהרת המקוה הוא הביטול המוחלט, שכן נודע שהמילה 'אדם' גזורה מלשון 'אדמה' ואדמה מלשון 'אֶדַּמֶּה לעליון' שזוהי תכלית כל איש ישראל להיות דומה ממש להשם יתברך. אמנם הגוף נמשל לכלי חרס, לפי שעשוי מאדמה כמו החרס, וקיימא לן שכלי חרס שנטמא אין לו תקנה אלא בשבירה, ששבירתו של הכלי חרס היא טהרתו.
ומטעם זה כתבו רבותינו הקדושים שבעת שנמצא האדם בתוך מי המקוה הטהורים עליו לשבור את לבו בקרבו, ואזי שבירתו - שבירת הלב בתשובה וקבלות והחלטות טובות - היא טהרתו מכל כחות הרע של הנפש הבהמית. כלומר שדוקא על ידי שישבור לבו בקרבו מתאוות העולם הזה והבליו, וישוב אל השם יתברך בכל לבו, ויתוודה ויתחרט חרטה גמורה ושלימה על העבר, ויקבל על עצמו לעתיד שלא ישוב עוד לכסלה, הנה בזה יזכה בכח הטבילה להתחדשות גדולה ולקרבת השם באמת ויפתחו לפניו מעיינות חכמת התורה וההשגה.
