עשוי מגאעיני תירס מנופחים, ולכן ברכתו אינה משתנית כלל ועיקר, שהרי כל מחלוקת הפוסקים היא לגבי דבר שעבר טחינה או כתישה וכדומה
מקור: בשו"ת אגרות משה (חלק אבן העזר סימן קיד) כתב, בענין הברכה על מין סיריעל שנקרא קארן פלעיקס, כיון שלא ניכר הפרי יש לברך שהכל. ע"כ. אולם הדר תבריה לגזיזיה בחוברת תורה והוראה (קיץ תשל"ג) שכתב, ואותן הנעשים מקאר"ן שלנו, שהוא שלם ויבש, אף על פי שנשתנה מראיתו ממה שהיתה מתחילת בריאתו על החום והדוחקא, מברכים בורא פרי האדמה, אפילו מכוסה בסוכר, ואפילו צורתו אינו ניכר לעינים, כל זמן שאינו נטחן או נתמעך, כמו שפסק בכיו"ב מרן בשלחן ערוך באורח חיים סימן רב סעיף ז. מה שאין כן בקאר"ן שלנו הנעשה סיריע"ל יבש או פא"פ קאר"ן דלא נתבטל עצם צורתו על ידי אחד ממעשים הנ"ל, רק נשתנה לאופן שאינו ניכר לעינים, נחשב כאילו עדיין בצורתו ומברכין עליו בורא פרי האדמה, ואחריו בורא נפשות רבות. ע"כ. וכ"פ בילקוט יוסף (סימן רג ס"ה).
