מקור: בגמרא בבא בתרא (צו:) אחרים אומרים שמרים שיש בהם טעם יין מברך עליהם בורא פרי הגפן, רבה ורב יוסף דאמרי תרוויהו אין הלכה כאחרים, אמר רבא דכולי עלמא רמא תלתא ואתא ארבעה חמרא הוא, רבא לטעמיה, דאמר רבא כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא, רמא תלתא ואתא תלתא ולאו כלום הוא, כי פליגי דרמא תלתא ואתא תלתא ופלגא, וכו', דרבנן סברי לאו כלום הוא, ואחרים סברי תלתא עול תרין ופלגא נפיק, פש ליה כוזא, וכוזא בתרי ופלגי, חמרא מעליא הוא. ע"ש. והר"ן (שם) כתב, שהכל לפי טעמו וריחו, שפעמים הפורצני (פסולת של ענבים) בולעים המים, והיין יוצא מאליו. עוד כתב, שאע"פ דמזיגה בינונית היא שני חלקים מים וחלק אחד יין כמבואר בסנהדרין (לז.), מ"מ ראוי הוא רובע רביעית להיקראות יין, אע"פ שאין זו מזיגה של בני אדם. ע"ש. וכ"כ האבודרהם (ברכת שהכל), שחלק אחד מארבעה ברכתו בורא פרי הגפן. ע"ש. וע"ע בשו"ת אור לציון (ח"ב ע"מ קפו). ובספר ברכת ה' (ח"ג ע"מ קיח). ובספר שיבת ציון (ח"א ע"מ רכב).
